חיד''א יומי - חומש ויקרא· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם א'
הֲלָכוֹת
א. יוֹם הַשִּׁשִּׁי בַּבֹּקֶר, יִזָּהֵר לִקְרוֹת פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, וְאִם אֶפְשָׁר בְּטַלִּית וּתְפִלִּין יִקְרָאֵנָה.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ד, סְעִיף קכט)
ב. יִקְרָא כָּל פָּסוּק שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגּוּם, וְלֹא כְּמִי שֶׁנָּהַג לִלְמוֹד כָּל פָּרָשָׁה מִפַּרְשִׁיּוֹת קְטַנּוֹת כּוּלָהּ שְׁנַיִּם מִקְרָא וְאַחַר כָּךְ קוֹרְאָהּ תַּרְגּוּם, וְכֹל שֶׁכֵּן שֶׁלֹּא יִלְמוֹד כָּל פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ כּוּלָהּ שְׁנַיִם מִקְרָא, וְאַחַר כָּךְ יִקְרָאֵנָה כּוּלָהּ תַּרְגּוּם, לָא אֲרִיךְ לְמֶעְבַּד הַכִי [לֹא נָכוֹן לַעֲשׂוֹת כָּךְ]. וְהַנָּכוֹן לִלְמוֹד כָּל פָּסוּק לְבַדּוֹ שְׁנַיִם מִקְרָא וְאַחַר כָּךְ לְאוֹמְרוֹ תַּרְגּוּם, וְכֵן כָּל פָּסוּק וּפָסוּק עַד גְּמַר הַפָּרָשָׁה, וְיֵשׁ טַעַם נָכוֹן עַל פִּי הָאֱמֶת.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ד, סְעִיף קל)
מוּסָר
"קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה", שׁוֹאֲלִין לוֹ לַעוֹלָם הַבָּא, כמ"ש פֶּרֶק בָּמֶה מַדְלִיקִין. וּבְרֵישׁ "מִדְרַשׁ שְׁמוּאֵל" אָמְרוּ ר' פִּינְחָס ור' חִלְקִיָ'ה בְּשֵׁם ר' סִימוֹן הַעוֹשֶׂה תּוֹרָתוֹ עִתִּים, מֵפֵר בְּרִית. וּמָה טַעֲמֵיהּ? "עֵת לַעֲשׂוֹת לַה' - הֵפֵרוּ תּוֹרָתֶךָ". וְלִכְאוֹרָה קָשֶׁה דְּהָא מָה שֶׁשׁוֹאֲלִין לַעוֹלָם הַבָּא הוּא קָבַעְתָּ עִתִּים לַתּוֹרָה, וְאֵיךְ קָאַמְרֵי דֶּמֵפֵר בְּרִית? אָמְנָם כְּבַר פֵּירֵשׁ הָרַב מִשְׁכְּנוֹת יַעֲקֹב וְכֵן פֵּירֵשׁ בְּפֵירוּשׁ הַמִּדְרָש שְׁמוּאֵל שֶׁנִדְפַּס בְּאַמְשְׂטֶרְדַּם, דְּאִם יֵשׁ לָאָדָם לַעֲסֹק בְּמַּשָּׂא וּמַתָּן לְכַלְכֵּל בֵּיתוֹ וּבָנָיו אוֹ שֶׁעוֹסֵק בְּצָרְכֵי צִבּוּר, זֶהוּ שֶׁצָּרִיךְ לִקְבֹּעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, וְלֹא יַעֲבֹר מִלַּעֲסֹק בְּעֵת קְבִיעָתוֹ לַלִּמּוּד, וְזֶה הָאִישׁ סָגִי לֵיהּ בִּקְבִיעוּת עִתִּים לַתּוֹרָה וְיוֹצֵא יְדֵי חוֹבָה, אֲבָל אִם יֵשׁ לוֹ כַּמָּה שָׁעוֹת שֶׁלֹּא יֵשׁ [ר"ל שֶׁאֵין] לוֹ עֵסֶק וּמוֹצִיא יָמִים וְלֵילוֹת בִּשְׂחוֹק וְטִיּוּל וּדְבָרִים בְּטֵלִים וּפוֹטֵר עַצְמוֹ בָּהּ שֶׁיִּלְמוֹד אֵיזוֹ שָׁעָה, עַל זֶה וְכַיּוֹצֵא בּוֹ אָמְרוּ "הָעוֹשֶׂה תּוֹרָתוֹ עִתִּים - מֵפֵר בְּרִית". וְהֵם דְּבָרִים נְכוֹנִים וַאֲמִתִּיִּים. וְהָרַמַ"ע זַ"ל פֵּרֵשׁ שֶׁיִקְבַּע עֵת קָבוּעַ וְלֹא יַחֲלִיף הַיּוֹם בְּשָׁעָה אַחַת וּלְמָחָר בְּשָׁעָה אַחֶרֶת, אֲבָל אִי קָבוּעַ לֵיה עִידַנֵיהּ וְלוֹמֵד אַחַר כָּךְ עִתִּים עִתִּים, הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
(דְּבַשׁ לְפִי מַעֲרֶכֶת ק' אוֹת כ"ג)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ - מַה כְּתִיב לְמַעְלָה "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ אֲנִי ה'". וְאֶפְשָׁר יִרְמֹז לְמָּה שֶׁאָמְרוּ זַ"ל: אִלְמָלֵא שָׁמְרוּ יִשְׂרָאֵל שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת הָיוּ נִגְאָלִים, וְאָמְרוּ זַ"ל שֶׁבִּזְכוּת תַּלְמוּד תּוֹרָה יִגָּאֲלוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר "גַּם כִּי יִתְנוּ בַגּוֹיִם עַתָּה אֲקַבְּצֵם". וְזֶה שֶׁאָמַר "אֶת שַׁבְּתֹתַי תִּשְׁמֹרוּ", "שַׁבְּתֹתַי" תַּרְתֵּי מַשְׁמָע "תִּשְׁמֹרוּ", כְּלוֹמַר אִם אֲפִלּוּ שְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת תִּשְׁמְרוּ, עַל יְדֵי "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ" שֶׁתִּגָּאֲלוּ וְיִבָּנֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וּתְקַיְּמוּ אֶת "וּמִקְדָּשִׁי תִּירָאוּ", וְעוֹד סְגֻלָּה לִסְמוֹךְ הַגְּאֻלָּה, "אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ", שֶׁתִּהְיוּ עֲמֵלִין בַּתּוֹרָה, וְעַל יְדֵי זֶה תִּפְרֶה יֶשַׁע יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל.
(פְּנֵי דָוִד)