חיד''א יומי - חומש דברים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ה'
הֲלָכוֹת
א. יֵשׁ נוֹהֲגִין לִמְכֹּר מִי יִהְיֶה שַׁ"ץ בִּסְלִיחוֹת, וְלָאו שָׁפִיר עַבְדֵי [וְלָאו שַׁפִּיר עַבְדֵי], דְּצָרִיךְ שַׁ"ץ הָגוּן מְאֹד.
(בִּרְכֵּי יוֹסֵף סִימָן תקפ"א אוֹת ט)
ב. מִי שֶׁהוּא אָבֵל, מֻתָּר לִהְיוֹת שַׁ"ץ בִּימֵי הַסְּלִיחוֹת. וּבַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה וַאֲפִלּוּ בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים, אֵין שֶׁמֶץ אִסּוּר בַּדָּבָר רַק מִנְהָגָא בְּעַלְמָא. הַגָּאוֹן מהר"ר יְחֶזְקֵאל נר"ו בְּשׁוּ"ת נוֹדַע בִּיהוּדָה (א"ח סִימָן ל"ב).
(מַחֲזִיק בְּרָכָה סִימָן תקפ"א אוֹת ג')
מוּסָר
כְּתִיב (שֵׁמוֹת כה, ח): "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ". אֶפְשָׁר דֶּרֶךְ רֶמֶז וְתוֹכְחוֹת מוּסָר (וּבִמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים הֶאֱרַכְתִּי בַּעֲנִיּוּתִי בִּרְמָזִים אֵלּוּ, וְעַתָּה אֲקַצֵר רֶמֶז הָרוֹמֵז עַל הָאָרֶ"שׁ), כִּי הֵן הָאָדָם גַּבְרָא דְּשַׁפִּיר חֲזֵי יִשְׁתַּדֵּל הוּא עַצְמוֹ לָשִׂים אוֹרְחוֹתָיו וּלְהֵטִיב דְּרָכָיו וּלְטַהֵר רַעֲיוֹנָיו לִהְיוֹת כְּמִקְדָּשׁ שֶׁתִּשְׁרֶה בּוֹ עַצְמוֹ הַשְּׁכִינָה, וְכֹל כְּלֵי הַקֹּדֶּשׁ יִהְיוּ בּוֹ בְּעַצְמוֹ. הָא כֵּיצַד: מִזְבֵּחַ - רֶמֶז שֶׁיַּעֲשֶׂה הֲכָנָה בְּגוּפוֹ מִזְבֵּחַ גָּדוֹל לִזְבּוֹחַ יִצְרוֹ, וְכֹל יֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לִבּוֹ אֵלּוּ הֵן הַנִשְׂרָפִין בְּאֵשׁ יִרְאַת ה' אֲשֶׁר תְּלַהֵט בְּקִרְבּוֹ, וְהִיא אֵשׁ שֶׁל גָּבוֹהַּ, וּמִצְוָה לְהָבִיא מִן הַהֶדְיוֹט לְהִתְעַנּוֹת בְּצוֹם וּבְכִי, וְתֵכֶף מִשְׁמַיָּא מִיהָב יַהֲבֵי אֵשׁ שֶׁל גָּבוֹהַּ רְבוּצָה כַּאֲרִי בְּלִבּוֹ לֵב טָהוֹר, וְיִזְבַּח כָּל יֵצֶר הִרְהוּרִים רָעִים וְהָיוּ לְבַעֵר. וְיַקְרִיב קָרְבָּנוֹת, צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחַר לַה' מִזֶבַח (מִשְׁלֵי כא, ג), אוֹהֵב אֶת הַבְּרִיּוֹת וּמְקַרְבָן לַתּוֹרָה. מִדּוֹת הַמִּזְבֵּחַ שְׁלֵמוֹת, ה' אֹרֶךְ וְה' רֹחַב וג' קוֹמָה, גִּימַטְרִיָּא "אֶחָד", שֶׁיִּהְיֶה כָּל כַּוָנָתוֹ לְיַחֵד הַדּוֹדִים. וְכֹל יוֹם מִצְוָה בַּהֲרָמַת הַדֶּשֶׁן, לְהָסִיר שְׁיָרֵי הַשִּׁירָיִם מֵהִרְהוּרִים רָעִים.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יג, סְעִיף ריח)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
לֹא תִזְרַע כַּרְמְךָ כִּלְאַיִם - שֶׁלֹּא תַּעֲשֶׂה מִצְוָה וַעֲבֵרָה, כְּגוֹן לָתֵת צְדָקָה וּלְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע, לְעַנֵּג שַׁבָּת בְּמַּאֲכָל וּלְדַבֵּר דִּבְרֵי חוֹל, לִלְמוֹד תּוֹרָה וּלְהִתְגָּאוֹת, וְזֶה וְכַיּוֹצֵא כִּלְאַיִם. פֶּן תּוּקַד אֵשׁ כִּי טָרֹף יִטַרֵף הַמִּצְוָה מֵהַסִטְרָא אַחֲרָא, וּבִדְרוּשַׁי הֶאֱרַכְתִּי וְזֶהוּ קֶצֶ"ר אַמִּיץ.
(חוֹמַת אֲנָךְ)