חיד''א יומי - חומש דברים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ה'
הֲלָכוֹת
א. טָעָה וּבֵרֵךְ רִאשׁוֹנָה "אֲשֶׁר נָתַן לָנוּ תּוֹרַת אֱמֶת", אִם לֹא סִיֵּם, יֹאמַר "אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ", וְלֹא יֹאמַר עוֹד "בָּרוּךְ אַתָּה ה'", וְאִם סִיֵּם, יֹאמַר "אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ" בָּאַחֲרוֹנָה כַּנָּ"ל, אַף עַל גַּב דְּיֵשׁ חוֹלְקִין כַּמְבוֹאָר בְּאֵלִיָּה רַבָּה (סִימָן ק"מ).
(לְדָוִד אֱמֶת סִימָן ו אוֹת נז)
ב. טָעָה אֲפִלּוּ בְּדִקְדּוּק א' מֵאוֹתִיּוֹת, אַף שֶׁאֵינוֹ מִשְׁתַּנֶּה הָעִנְיָן, מַחֲזִירִין אוֹתוֹ. וּמִיהוּ בְּדִקְדּוּק טְעָמִים אוֹ נְקֻדּוֹת, בְּדָבָר שֶׁאֵינָהּ מִשְׁתַּנֶה הָעִנְיָן אֵין מַחֲזִירִין אוֹתוֹ, אֲבָל גּוֹעֲרִין בּוֹ.
(לְדָוִד אֱמֶת סִימָן ז אוֹת א)
מוּסָר
וּכְבָר מַרְגְּלָא בְּפוּמִי, כִּי אֻמָּנוּתוֹ שֶׁל יֵצֶר הָרַע לְעַוֵּר פִּקְּחִים, וְנֹטֵּל מְאוֹר עֵינָיו שֶׁל אָדָם שֶׁלֹּא יִרְאֶה בַּטּוֹב, וּכְלַפֵּי לַיָּיא, נוֹתֵן לוֹ כֹּחַ הָרְאוּת לִרְאוֹת קִנְיְינֵי הָעוֹלָם וְתַעֲנוּגוֹת בְּנֵי אָדָם בָּאֲכִילָה וּמַלְבּוּשׁ וּלְהִסְתַּכֵּל בָּעֲרָיוֹת וְכַיּוֹצֵא, וְזוֹ הִיא סוּמַת עַיִן, שֶׁלֹּא יִרְאֶה בְּמִיתַת בַּחוּרִים, וּבְמִשְׁפָּט כָּל יִסּוּרֵי עוֹלָם, וּמַרְבִּים חוֹלָאִים רָעִים, וְאֵין פַּחַד אֱלֹקִים לְנֶגֶד עֵינָיו.
(לֵב דָוִד פֶּרֶק י"ג)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן וּמָלֵא בִּרְכַּת ה' וכו' - אֶפְשָׁר לוֹמַר לְפִי פְּשׁוּטוֹ, דְּיֵשׁ לְךָ אָדָם שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ אַף שֶׁחָסֵר מִכַּמָּה טוֹבוֹת, נִרְאֶה בָּעִנְיָנָיו כְּאִלּוּ יֵשׁ לוֹ כֹּל, וְלָזֶה אַחַר שֶׁאָמַר "נַפְתָּלִי שְׂבַע רָצוֹן", הַשּׁוֹמֵעַ יִשְׁמַע יִסְבֹּר שֶׁהָיָה לְנַפְתָּלִי מִדָּה טוֹבָה שֶׁהוּא שָׂמַח בְּחֶלְקוֹ, וּלְפִי הָאֱמֶת הוּא חָסֵר מִכַּמָּה טוֹבוֹת, לָכֵן אָמַר "וּמָלֵא בִּרְכַּת ה'", לוֹמַר שֶׁבֶּאֱמֶת הָיָה מָלֵא כָּל טוּב וְהָיָה שְׂבַע רָצוֹן בַּאֲמִתּוּת.
(רֹאשׁ דָוִד)