חיד''א יומי - חומש דברים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ד'
הֲלָכוֹת
א. נָהֲגוּ לְנַשֵּׁק הַסֵּפֶר תּוֹרָה כְּשֶׁמְבִיאִין אוֹתוֹ וּכְשֶׁמּוֹלִיכִים אוֹתוֹ.
(לְדָוִד אֱמֶת סִימָן ג אוֹת ו)
ב. לֹא יֹאחַז סֵפֶר תּוֹרָה בְּלִי מִטְפַּחַת. מֻתָּר לֶאֱחֹז בְּעַמּוּדֵי סֵפֶר תּוֹרָה בְּלִי מִטְפַּחַת, וְכֵן מִנְהָג הָעוֹלָם. וְהָרוֹצֶה לְהַחְמִיר שֶׁלֹּא לִיגַע בְּעַמּוּד סֵפֶר תּוֹרָה אֶלָּא בְּהַפְסָקַת טַלִּית, רַשַּׁאי וּבִלְבַד שֶׁיְּהֵא בְּצִנְעָה.
(לְדָוִד אֱמֶת סִימָן ג אוֹת י)
מוּסָר
אָמְרוּ בְּמַרְגְּנִיתָא דְּרַבִּי מֵאִיר: הֶעָווֹנוֹת הֵם כְּאֵשׁ לַבֶּגֶד, כְּחֶרֶב לַצַּוָּאר, כְּחֵץ לַלֵּב, כִּכְבָלִים לָרַגְלַיִם, כְּחֹשֶׁךְ לָעֵינַיִם, כְּמָרָה לַפֶּה, כַּחֲרִישָׁה לָאָזְנַיִם, כְּיִסּורִין לְגוּף. אֵין לְךָ קָשֶׁה אֶלָּא מִי שֶׁעוֹסֵק בְּדִבְרֵי הַבַאי. אוֹי לוֹ לְמִי שֶׁהָעוֹלָם מַטְעֶה בּוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁנַּעֲשֶׂה סַנֵיגוֹרוֹ קַטֵיגוֹרוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁיִצְרוֹ מְנַצְּחוֹ. אוֹי לְמִי שֶׁמְּאַבֵּד אֶת עֲמָלוֹ. וְאֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ "אוֹי לְמִי שֶׁהַשָּׁעָה מְשַׂחֶקֶת לוֹ", שֶׁפּוֹרְעִין לוֹ מִצְווֹתָיו בָּעוֹלָם הַזֶּה, וְאוֹי לוֹ שֶׁנִּשְׁאַר רֵיקָם. ומ"שׁ "אוֹי לְמִי שֶׁנַּעֲשֶׂה סָנֵיגוֹרוֹ קַטֵיגוֹרוֹ", פֵּרוּשׁ, שֶׁעָשָׂה מִצְוָה בְּדָבָר גָּזוּל, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, אִי נָמֵי דְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוֹת בְּפִשְׁעוֹ הוֹלְכִים לַסִּטְרָא אַחֲרָא וְנֶעֱנַשׁ, אוֹ אֶפְשָׁר שֶׁמְּפַרְסֵם צִדְקוֹתָיו וּמַעֲשָׂיו הַטּוֹבִים לְיוּהֲרָא, וְנֶעֱנַשׁ. "אוֹי לְמִי שֶׁמְּאַבֵּד אֶת עֲמָלוֹ", אֶפְשָׁר שֶׁמְּדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע, וְהַנִדְבָּר לוֹקֵחַ זְכֻיּוֹתָיו וּמְאַבֵּד אֶת עֲמָלוֹ.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יג, סְעִיף ריו)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ (טז. כ) - אֶפְשָׁר לוֹמַר בְּמָה שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרָשׁ מִשְׁלֵי (סִימָן יוּ"ד) שֶׁהַתּוֹרָה נִקְרֵאת "צְדָקָה". וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה בְּקֹהֶלֶת רַבָּתִי אִם בִּקַּשְׁתָּ לַעֲשׂוֹת צְדָקָה עֲשֵׂה אוֹתָהּ עִם עֲמֵלֵי תּוֹרָה. וְאָמְרוּ בְּסוֹף כְּתוּבוֹת דְעַמֵּי הָאָרֶץ אֵינָם חַיִּים (לְעָתִיד בִּתְּחִיַּת הַמֵּתִים), וְיֵשׁ לָהֶם תַּקָּנָה אִם יֵהָנוּ תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִנִּכְסֵיהֶם.
וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר "צֶדֶק" שֶׁהִיא צְדָקָה. עֲשֵׂה עִם "צֶדֶק" כִּנּוּי לַתּוֹרָה, כְּלוֹמַר עִם עֲמֵלֵי תּוֹרָה. "לְמַעַן תִּחְיֶה" שֶׁבַּזֶה תִּזְכֶּה לִתְּחִיַּת הַמֵּתִים. "וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ" אֶרֶץ חַיִּים, "אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נוֹתֵן לְךָ" בַּמַּתָּנָה, דְּזָכָה נֹטֵּל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חַבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן, וְהוּא נוֹתֵן בַּהֹוֶה דִּלְפִי זְכוּתוֹ הוּא יוֹרֵשׁ חֵלֶק חַבֵרוֹ בְּגַן עֵדֶן. וְכֹל שֶׁמַּרְבֶּה זְכֻיוֹת יִתְרַבֶּה חֵלֶק הַיְרוּשָׁה. שׁוּב רָאִיתִי בְּמִדְרָשׁ שׁוֹחֵר טוֹב (סִימָן י"ז) שֶׁאָמְרוּ תּוֹרָה שֶׁכָּתוּב בָּהּ "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹף", וּלְדַרְכֵּנוּ אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ הַכֵּפֶל כַּאֲשֶׁר כָּתַבְנוּ בס"ד.
(חוֹמַת אֲנָךְ)