חיד''א יומי - חומש דברים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ד'
הֲלָכוֹת
א. מִי שֶׁבְּיָדוֹ מִנּוּי אוֹ מִצְוָה, וְהִשְׁלִיכָהּ אַחֲרֵי גֵּווֹ, קַנְסִינָן לֵיה שֶׁלֹּא יַחֲזֹר לָהּ.
(לְדָוִד אֱמֶת סִימָן ב אוֹת טו)
ב. מַה שֶּׁנָּהֲגוּ אֵיזֶה בְּנֵי אָדָם בִּמְכִירַת הַמִּצְווֹת, שֶׁאִם אֶחָד רוֹצֶה לִקְנוֹת אֵיזֶה מִצְוָה, כְּגוֹן שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָתָן קְרוֹבוֹ, וְרוֹצֶה לְכַבְּדוֹ בְּמִצְוָה בְּיּוֹם חֲתוּנָתוֹ, אוֹ אִם בַּעַל אִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת בְּחֹדֶּשׁ ט', וְרוֹצֶה לִקְנוֹת פְּתִיחַת הַהֵיכָל, אוֹ אִם יוֹם פְּטִירַת אָבִיו אוֹ אִמּוֹ, וְעַתָּה מִקָּרוֹב אָדָם חָשׁוּב וִירֵא שָׁמַיִם נַפְשׁוֹ אִוְתָה לְהַעֲלוֹת בְּדָמִים הַמִּצְווֹת, כְּדֵי שֶׁמִּי שֶׁצָּרִיךְ לְאוֹתָהּ מִצְוָה יוֹסִיף, וְעָשָׂה תְּנַאי עִם גִּזְבָּר הַקָּהָל שֶׁאִם לִפְעָמִים יוֹסִיף עַל הַמִּצְוָה, וְזֶה שֶׁהִתְחִיל לִקְנוֹת הַמִּצְוָה חָדַל מִלְּהוֹסִיף, תִּשָּׁאֵר לוֹ הַמִּצְוָה וְיִפְרַע הַחֵצִי מִמָּה שֶׁהִתְנַדֵּב, הִנֵּה עִנְיָן זֶה עִקָּרוֹ מִרְמָה וְתַחְבּוּלָה, א' שֶׁהוּא עָשָׂה עַוְלָה לְזֶה שֶׁרוֹצֶה לִקְנוֹת הַמִּצְוָה. ב' כָּזָב יְדַבֵּר שֶׁאֵין לוֹ חֵפֶץ הַמִּצְוָה, ג' יֵשׁ גְּנֵיבַת דַּעַת וְשֶׁקֶר, דְּאִם יִשָּׁאֵר הַמִּצְוָה עָלָיו הוּא פּוֹרֵעַ רַק הַחֵצִי. ד' הוּא בִּכְלָל "וּפָקַדְתִּי עַל כָּל לוֹחֲצָיו". וְאִם בַּעַל נֶפֶשׁ הוּא, יִפְרֹשׁ מִזֶּה וִיקַבֵּל שָׂכָר עַל הַפְּרִישָׁה.
(שׁוּ"ת יוֹסֵף אֹמֶץ סִימָן נז)
מוּסָר
מָסֹרֶת הִיא (עַיֵּן רֵאשִׁית חָכְמָה שַׁעַר הַקְּדֻשָּׁה פי"ז) שֶׁהַמְגַלֶּה סוֹדוֹת הַתּוֹרָה לְשֶׁאֵינָם הֲגוּנִים, בָּא לִידֵי קֶרִי, וְאַסְמְכוּהּ אַקְרָא (תְּהִלִּים כה, יד) "סוֹד ה' לִירֵאָיו וּבְרִיתוֹ לְהוֹדִיעָם" (עַיֵּן זֹהַר ח"ג רטז ע"ב רמד.). מָסֹרֶת הִיא שֶׁהָרוֹאֶה קֶרִי וְטוֹבֵל בַּיּוֹם הַהוּא דַּוְקָא וּמִתְוַּדֶּה כָּרָאוּי, נִמְחָה הַמַּזִּיק שֶׁל קֶרִי.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ז, סְעִיף קג)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
נָתוֹן תִּתֵּן לוֹ - אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁמּוּסָר גָּדוֹל רָמוּז, כִּי הֵן הָאָדָם הֶעָשִׁיר בְּעוֹשְרוֹ נוֹתֵן וּמְפַזֵּר מָמוֹן בְּתַּעֲנוּגֵי הָעוֹלָם הַזֶּה מִשְׁתָּאוֹת וְטִיּוּלִים וּמַלְבּוּשִׁים, וְזֶה מְפַזֵּר בְּשִׂמְחָה וּבְטוּב לֵב. וּכְשֶׁיָּבֹא הֶעָנִי לִשְׁאֹל, שָׁכְנָה עָלָיו עֲנָנָה וּמִשְׁתַּנוֹת פָּנָיו, וְסוֹף דָּבָר לִפְעָמִים מְשַׁלְחוֹ רֵיקָם. וְזֶה שֶׁאָמַר "נָתוֹן", מֵאַחַר דְּיֵשׁ נְתִינָה בְּעִנְיְנֵי הַגּוּף מֵהֶבֶל יִמְעַט, "תִּתֵּן לוֹ", לֹא תְּהֵא כֹּהֶנֶת כְּפּוּנְדָקִית, "וְלֹא יֵרַע לְבָבְךָ בְּתִתְּךָ לוֹ" וְתִהְיֶה מַר וְנֶאֱנַח, "כִּי בִּגְלַל הַדָּבָר הַזֶּה יְבָרֶכְךָ" וכו'.
(פְּנֵי דָוִד)