חיד''א יומי - חומש דברים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ג' · חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה מוֹל סוּף בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל וְלָבָן וַחֲצֵרֹת וְדִי זָהָב (א. א) - שָׁם רֶמֶז מוּסָר עֲקַבְיָא בֵּן מַהֲלַלְאֵל: הִסְתַּכֵּל בִּשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים וְאִי אַתָּה בָּא לִידֵי עֲבֵרָה. דַּע מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאַן אַתָּה הוֹלֵךְ וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן. מֵאַיִן בָּאתָ, מִטִּפָּה סְרוּחָה. וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה. וְלִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן, לִפְנֵי מֶלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הָקָּבָּ"ה.
וְזֶה אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁרְמָזָהּ מֹשֶׁה רַבֵּנוּ בְּיוֹם הוֹכֶחַ לְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ, דְלֵיכָּא מִילְתָּא דְלָא רְמִיזָא בְּאוֹרַיְתָא. וְזֶה שֶׁאָמַר "בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵּן", שָׁם רֶמֶז לְהִסְתַּכֵּל "מֵאַיִן בָּא" מִטִּפָּה סְרוּחָה. וְזֶהוּ "בְּעֶבֶר הַיַּרְדֵּן", תֵּן דַּעַתְךָ בַּמַעֲבָר הַיָּרוּד אֲשֶׁר בָּאתָ מִשָּׁם. דְּאִשְׁתַּנֵי לִגְרִיעוּתָא [שֶׁהִשְׁתַּנָה לְרָעָה], וְכֹל מִין גַּאֲוָה בְּטֵלָה הִיא תְּבַטֵּל. "בַּמִּדְבָּר בָּעֲרָבָה", בּוֹ תִּרְמֹז, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ, לִמְקוֹם עָפָר רִמָּה וְתוֹלֵעָה, אֶרֶץ עֲרָבָה וְשׁוּחָה, וּבַזֶה הָסֵר מִשָּׁם כָּל מִין תַּאֲוָה וְחֶמְדָּה וְקִנְאָה וְגֶזֶל וּמַאֲכָלוֹת אֲסוּרוֹת וַעֲרָיוֹת, כִּי הַכֹּל הֶבֶל. "מוֹל סוּף", כְּלוֹמַר "לִפְנֵי מִי אַתָּה עָתִיד לִתֵּן דִּין וְחֶשְׁבּוֹן". זֶהוּ מוּל חָשׁוּב נֹכַח סוֹף בְּמֻשְׁלָם שַׁנְיָא, שֶׁצָּרִיךְ אַתָּה לַעֲמֹד מוּל נֹכַח פְּנֵי ה'. וְלָא תֵּימָא דַּוְקָא הָרְשָׁעִים בָּאִין לַדִּין, לֹא כִּי אֶלָּא "בֵּין פָּארָן וּבֵין תֹּפֶל", כְּלוֹמַר בֵּין צַדִּיקִים וּבֵין רְשָׁעִים אֵלּוּ וְאֵלּוּ בָּאִים לַדִּין. וְכִנָּה לַצַּדִּיקִים בְּשֵׁם "פָּארָן", שֶׁפָּרִים וְרָבִים בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת כָּל יְמֵיהֶם, וְלָרְשָׁעִים כִּנָּם "תֹּפֶל" מִלְּשׁוֹן טָחֵי תָּפֵל, בְּאֹפֶן, שֶׁכֻּלָם עוֹמְדִין לַדִּין, וְצָרִיךְ לָחוּס עַל נַפְשׁוֹ שֶׁלֹּא יִתְלַכְלֵךְ בִּדְבָרִים אֲסוּרִים וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַתְּנַת הַמֶּלֶךְ לְהַכְעִיסוֹ חַ"ו. "וְלָבָן וַחֲצֵרֹת", אִם יָצָא בְּדִימוֹס מֵהַדִּין, "וְלָבָן", שֶׁהוּא נָקִי מַחְשׂוֹף הַלָּבָן תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו, אָז "וַחֲצֵרוֹת", נוֹטֵל חֶלְקוֹ וְחֵלֶק חֲבֵרוֹ בְּחַצְרוֹת אֱלוֹקֵינוּ. וְאִם לָאו, "וְדִי זָהָב", שֶׁרוֹמֵז לַדִּין, כְּלוֹמַר הַרְבֵּה דִּין וְעֹנֶשׁ אָרֹךְ.
(דְּבָרִים אֲחַדִים דָּרוּשׁ טו)