חיד''א יומי - חומש דברים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ג' · מוּסָר
מְאֹד יִכָּנַע הָאָדָם לְהִתְבּוֹנֵן בְּמָה שֶׁפֵּרֵשׁ מוֹהֲרַ"ם קוֹרְדּוֹבֵירוֹ בְּי"ג מִדּוֹת בְּסֵפֶר "תֹּמֶר דְּבוֹרָה" (פֶּרֶק א'), וּבְקִצּוּר נַזְכִּיר פֹּה רֵישׁ מִלִּין ב' גַּרְגְּרִים, מִי אֵל, חֶסֶד, כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (תְּהִלִּים נב, ג) "חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם", וְגַם אֵל לְשׁוֹן תֹּקֶף וְחֹזֶק, כְּמוֹ (יְחֶזְקֵאל יז, יג) "וְאֶת אֵלֵי הָאָרֶץ לָקַח", וְיָדוּעַ כִּי אֵין שׁוּם דָּבָר נִסְתָּר מְהַשְׁגָּחָתוֹ, וְעוֹד אֵין רֶגַע שֶׁלֹּא יִהְיֶה הָאָדָם נִזּוֹן וּמִתְקַיֵּם מִכֹּחַ עֶלְיוֹן הַמַּשְׁפִּיעַ עָלָיו, וַהֲרֵי תִּמְצָא שֶׁלֹּא חָטָא אָדָם כְּנֶגְדּוֹ שֶׁלֹּא יְהֵא הוּא יִתְבָּרַךְ כִּבְיָכוֹל בְּאוֹתוֹ רֶגַע מַשְׁפִּיעַ לוֹ חַיִּים לִחְיוֹת וְלָנוּעַ אֵבָרָיו, וְעִם הֱיוֹת שֶׁהָאָדָם חוֹטֵא בַּכֹּחַ הַהוּא הַמַּשְׁפִּיעוֹ, לֹא מְנָעוֹ מִמֶּנּוּ כְּלָל, אֶלָּא סוֹבֵל כִּבְיָכוֹל עֶלְבּוֹן כָּזֶה, שֶׁיִּהְיֶה מַשְׁפִּיעַ בּוֹ כֹּחוֹ וּתְנוּעַת אֵבָרָיו, וְהָאָדָם מוֹצִיא כֹּחוֹ וּתְנוּעַת אֵבָרָיו בְּעֵת וָרֶגַע שֶׁהוּא נִשְׁפָּע מֵה' לַּעֲבֹד תּוֹרָתוֹ וּמִצְוֹתָיו, וּבְכֹחוֹ הָיָה לֶאֱסֹף שִׁפְעוֹ וְלִפְסֹק חִיּוּתוֹ בְּאוֹתוֹ רֶגַע וְהָיָה מֵת, וְהוּא סוֹבֵל כִּבְיָכוֹל. וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "מִי אֵל כָּמוֹךָ" תַּקִּיף וּבַעַל הַיְכֹלֶת, וְעִם כָּל זֶה מִי אֵל רַב חֶסֶד לְהַשְׁפִּיעַ חַיִּים בְּרֶגַע שֶׁהָאָדָם חוֹטֵא. וְכַמָּה יִזְדַּעְזֵעַ הַבַּעַל נֶפֶשׁ בְּקָל זִיע סַגִּיא [בְּקוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל] לַחֲשֹׁב בָּזֶה, כִּי יֹאמַר, אֵיךְ יִשְׁתַּמֵּשׁ בַּשֶּׁפַע וְחַיּוּת הַמַּשְׁפִּיעַ לוֹ הַבּוֹרֵא יִתְבָּרַךְ, לַחֲטֹא בּוֹ, וְלָנוּעַ אֵיבָרָיו לַעֲשׂוֹת רְצוֹן יִצְרוֹ שֶׁלֹּא כִּרְצוֹן יוֹצְרוֹ, וְכָזֹאת וְכָזֹאת אֵיךְ יִשְׁתַּמֵּשׁ בְּכֹחַ הדברי [בְּכֹחַ הַדִּבּוּר] אֲשֶׁר נָתַן לוֹ יִתְבָּרַךְ, לְדַבֵּר לָשׁוֹן הָרַע וְכֹל דְּבַר אִסּוּר, וְיִשְׁתַּמֵּשׁ בְּמַתָּנָה גְּדוֹלָה שֶׁנָּתַן לוֹ יִתְבָּרַךְ וְהִבְדִּילוֹ מֵהַבְּהֵמוֹת, לְהַכְעִיסוֹ חַ"ו בָּהּ בִּדְּבָרָיו הָאֲסוּרִים, וְכֹל פֶּה דִּבֵּר דְּבָרִים רָעִים וְחַטָּאִים, אוֹי וַאֲבוֹי. וּכְבָר הֶאֱרַכְנוּ בַּזֶה בַּדְרוּשִׁים בס"ד, וְשָׁם הֵבֵאתִי אֲשֶׁר יִשָּׂא מְשָׁלוֹ הָרַב בִּינָה לְעִתִּים בְּעִנְיָן זֶה.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יג, סְעִיף רט)