חיד''א יומי - חומש דברים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ב' · מוּסָר
וְהַתֵּימָהּ עַל בְּנֵי אָדָם קוֹלְעִים אֶל הַשַּׂעֲרָה וַחֲרִיפִים מְאֹד בְּמַשָּׂא וּמַתָּן וּבְקִיאִים מְאֹד בְּרַמָּאוּת, אֵיךְ לֹא יַרְגִּישׁוּ בְּמִרְמַת יִצְרָם כְּלָל, אֲשֶׁר בּוֹר כָּרָה וַיַּחְפְּרֵהוּ לְהוֹרִידָם לִבְאֵר שַׁחַת, וְטָח מֵרְאוֹת עֵינֵיהֶם מֵהַשְׂכִּיל לִבּוֹתָם. הֲלֹא טוֹב לָתֵת אֶל לִבָּם בְּכֹל כ"ד שָׁעוֹת שֶׁל יוֹם וָלַיְלָה כַּמָּה שָׁעוֹת יִתְעַסְּקוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ, כִּי אֶפְשָׁר שֶׁבֵּין ג' תְּפִלּוֹת וּקְצָת מִזְמוֹרִים לֹא יַעֲלֶה שְׁתֵּי שָׁעוֹת. וְכַמָּה יַגִּיעַ לְאָדָם בּוּשָׁה וּכְלִימָה כַּאֲשֶׁר יַעֲמִיק בַּזֶה, אִם אָמֹר יֹאמַר הָעֶבֶד אֶת פְּנֵי הָאָדוֹן, אֵינִי יָכוֹל לְעוֹבְדֵךָ כִּי אִם ב' שָׁעוֹת, וְהָיָה הַנִּשְׁאָר כ"ב שָׁעוֹת בְּכֹל יוֹם אֲנִי רוֹצֶה לַעֲשׂוֹת בָּהֶן רְצוֹנִי. וְעַל זֶה יִדְווּ הַדְּווּיִם. וְיִקַּח הָאָדָם מוּסָר מֵעַבְדּוֹ וּמְשָׁרְתוֹ וּפוֹעֲלָיו, אִם לֹא יִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כָּל הַיּוֹם אוֹ רוּבּוֹ מְלַאכְתּוֹ וַעֲבוֹדָתוֹ, מִפִּיו לַפִּידִים יַהֲלוֹכוּ וּמִשְׁנֵה קֶצֶ"ף יַסְתִּיר פָּנָיו, וְיִתֵּן בָּהֶם עֵינָיו כִּבְרָקִים יְרוֹצֵצוּ, הֵן יִתֵּן בְּקוֹלוֹ אֲמָרִי"ם הַמְאָרֲרִים, מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם, חַי וְחַי אִם כֹּה תּוֹסִיפוּ וְהָיָה כָּזֶה יוֹם מָחָר, וְיִסַּרְתִּי אֶתְכֶם אַף אֲנִי שֶׁבַע עַל חַטאֹתְכֶם. וּמָה יַעֲנֶה לְיוֹם פְּקֻדָּה כַּאֲשֶׁר יִשְׁאֲלוּהוּ אַיֵּה אֵיפֹא מִסְפָּר יָמֶיךָ? וְכֵיצַד סֵדֶר מִשְׁנָה אֲשֶׁר קָרִיתָ וְשָׁנִיתָ בִּימֵי חֶלְדֶּךָ? בּוֹאוּ חֶשְׁבּוֹן כַּמָּה שָׁעוֹת בַּיּוֹם וְלַיְלָה הָיִיתָ עוֹבֵד בּוֹרְאֲךָ, מַה יְּדַבֵּר וּמָה יִצְטַדָּק, כִּי אֵשׁ יָצְאָה מֶחֶשְׁבּוֹן, הֲלֹא יוֹדֵעַ בְּעַצְמוֹ כִּי תָּמִיד נִתְמַלֵּא רוּגְזוֹ עַל מְשָׁרְתוֹ, וְאִם כָּכָה יַעֲשֶׂה לְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ, כִּי עַבְדּוֹ מְשָׁרְתוֹ אֵין לוֹ עָלָיו אֶלָּא מְעַט מְזוֹנוֹת אוֹ מָמוֹן בְּצָרוּת עַיִן, מַה יַּעֲשֶׂה לְאָדָם אֲשֶׁר לֹא עָבַד אֶת בּוֹרְאוֹ הַנּוֹתֵן לוֹ חַיִּים וְעֹשֶׁר וְכָבוֹד, וְלִכְבוֹדוֹ בְּרָאוֹ, וְלֹא עָבַד כִּי אִם שְׁתֵּי שָׁעוֹת בַּיּוֹם, וְגַם אֵלּוּ אִם תְּדַקְדֵּק, הֵם שְׁתַּיִם שֶׁלֹּא כְּהִלְכָתָן, וְכַמָּה חַטָּאוֹת עָשָׂה בְּתוֹךְ תְּפִלָּתוֹ וְכַיּוֹצֵא.
וְהַגּוֹרֵם לְכָל זֶה הוּא בִּטּוּל תּוֹרָה, כִּי אָז יֶעְשַׁן בְּעַשְׁנָן שֶׁל אֵלּוּ הַסְּבָרוֹת בָּלוֹת וּמְטוּלָאוֹת, וְיִקְבַע בְּלִבּוֹ עִסְקֵי הָעוֹלָם וְתַאֲוֹתָיו וְכֹל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה, וְיוֹצִיא כָּל יָמָיו בַּעֲבוֹדַת יֵצֶר הָרַע, וְלֹא יַרְגִּישׁ כִּי קִצֵר וַעֲצֹר עָצַר בַּעֲבוֹדַת יוֹצְרוֹ, כִּי יֵצֶר סָמוּךְ אָחַז שְׁמוּרוֹת עֵינָיו כְּאֵין מֵבִין עַל מַה בָּא לָעוֹלָם, וְתָמִיד נָגוּע וּמֻכֶּה בְּחֶלְאַת זוּהֲמַת הַחֹמֶר הֶעָכוּר, בְּאֹפֶן שֶׁמִּי שֶׁאֵינוֹ עוֹסֵק בַּתּוֹרָה אוֹ קוֹבֵעַ עִתִּים לַתּוֹרָה, אֵין סָפֵק שֶׁהוּא נִמְסָר בְּיַד יִצְרוֹ, וְיוֹם יוֹם הוֹלֵךְ וְחוֹטֵא וּמִשְׁתָּרֵשׁ בַּחֵטְא, עַד אֲשֶׁר יִתְעוֹרֵר וְיַחֲזִיק בְּהִתְעוֹרְרוּת לָשׁוּב אֶל ה' וְלַעֲסֹק בַּתּוֹרָה לִשְׁמָהּ, וּבְאֶמְצָעוּת הַתּוֹרָה יַעֲלֶה בְּיָדֵינוּ לָשׁוּב בִּתְשׁוּבָה. וְכָךְ תִּקְנוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה הֲשִׁיבֵנוּ אָבִינוּ לְתוֹרָתֶךָ, וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ, וְהַחֲזִירֵנוּ בִּתְשׁוּבָה, כִּי עִקָּר וּתְחִלַּת הַכֹּל לְקַבֵּל עָלָיו עֹל תּוֹרָה כָּל אֶחָד כְּפִי עֶרְכּוֹ, וּכְבָר הֶאֱרַכְנוּ בַּזֶה בַּעֲנִיּוּתֵנוּ בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים בס"ד.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יג, סְעִיף רח)