חיד''א יומי - חומש דברים· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם א' · מוּסָר
יִסְתַּכֵּל הַסָּכָל וְיֵדַע הַעֵינֵי בָּשָׂר לוֹ, וְכֹה יֹאמַר בְּלִבּוֹ כִּי אֶעֱבֹר בְּסַך, יְמֵי חַיַּי אֲשֶׁר נָתַן לִי אֱלֹהִים, מָה עִמָּדִי, בְּסֵדֶר עֲבוֹדָה עֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְכֵיצַד, סֵדֶר מִשְׁנָה, אֲשֶׁר קָרִיתִי לִי בִּימוֹת הָחוֹרֶ"ף וְגַם עַד זִקְנָה, וּבְדוֹר יָתוֹם אֵין צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ, חֵפֶשׂ מְחֻפָּשׂ, כִּי כְּמוֹ רֶגַע הֲלֹא יִמְצְאוּ, קוֹרוֹת בָּתֵּינוּ הָרָזִי"ם, וּפִתְאֹם יָבֹא אֶל הֵיכָלוֹ, בָּתֵּי הַנֶּפֶשׁ וְהַלְּחָשִׁים, רוּחַ סְעָרָה תִּסְמַר שַׂעֲרַת בְּשָׂרוֹ, אִכְסוּהוּ צַעֲרֵ"י, צָרֵ"י אֲלָפִים, וְצָרֵ"י אֲשֶׁר כִּילָה יָמָיו, בֵּי דּוּדִי וּבֵי כִּירִי, יְתִיב אַפַּתוֹרֵי, אָכִיל מִשּׁוּפְרֵי שׁוּפְרֵי, הַדְרָ"א אַרְעָא וְהַדְרָ"א פֵירֵי. הַלַּיְלָה מְשַׁמֵּר, אַגַּב אֲסֵיפָ"ה נוֹעֲדוּ יַחְדָּו, לְרַבּוֹת הַשְּׂחָקִי"ם, יְשַׂחֲקוּ עַצְמוֹתֵיהֶם שֶׁל האישקאק"י, אוֹ גִּיעוּלֵי הקארטי"ן, כַּמָּה שָׁעוֹת בְּלֵילֵי טֵבֵת הָאֲרֻכּוֹת. וְיֵשׁ אֲשֶׁר לוֹ הָלַךְ בְּטַרְטִיאוֹת וְקִרְקְסָאוֹת אִינְהוּ וְאַבִיזְרַיְיהוּ, לֹא יַעַצְּרֶנּוּ הַגֶּשֶׁם וְרוּחַ חָזָק.
וְאַחַר חֲמִשָּׁה שָׁעוֹת אוֹ יוֹתֵר, בֹּא יָבֹא אֶל בֵּיתוֹ, עֲרֹךְ הַשֻּׁלְחָן, נִשְׂבָּ"ע וְנֹטֵּל, מַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ, וְיַיִן הֵן לוֹ, שׁוֹתֶה בעסיס"ו, וּמוֹצִיא מלפסו מַטְעַמִּים אֲשֶׁר אָהֵב. אַדְּהָכִי וַהֲכִי חֶבְלֵי שֵׁנָה עַל עַפְעַפָּיו, וְיִשְׁכַּב וְיֵרָדַם, עַד כִּי עָבַר זְמַן קְרִיאַת שְׁמַע וּתְפִלָּה בְּצִבּוּר, קִימָה הָיְתָה לוֹ מִכִּי פַּתְחִינְהוּ לְעֵינֶיה נוֹתֵן עֵינָיו בִּמְשָׁרְתָיו, וְנָתַן הַקֶּצֶ"ף וְקָם לוֹ. וְאַחֲרֵי כֵּן פָּתַח אֶת פִּיו, בִּקְצָת סֵדֶר תְּפִלָּה בִּבְלִי דַּעַת, וְתֵכֶף יָצֹא יָצָא, בָּהוּל עַל מָמוֹנוֹ, וְעַל עִסְקֵי סְחוֹרוֹתָיו הָרַבּוֹת, וְכֹל הַיּוֹם טָרוּד בְּפוֹעֲלָיו, וְסוֹפְרָיו וְהַקָּפוֹתָיו וְכַיּוֹצֵא. וְכֹל כָּךְ נִשְׁתָּרֵשׁ בְּסֵדֶר זֶה, עַד כִּי יַחְשֹׁב, כִּי זֶהוּ דֶּרֶךְ יְשָׁרָה, וְאָמַר בְּלִבּוֹ כִּי הוּא עוֹבֵד ה'. וּכְבָר זִמְּנִין דְמַשְׁכַּחַת הַשְׁבֵּ"חַ הִשְׁבִּי"חַ, עָשׂוּי אָדָם לְהַשְׁבִּיחַ אֶת עַצְמוֹ עִם סִיעַת מְרָחֲמוֹהִי [חֶבֶר אוֹהֲבָיו], הִגִּיד לָהֶם אֲשֶׁר הוּא יְהוּדִי כָּשֵׁר, כִּי מֵעוֹלָם לֹא נִטְמַא עִם אֵשֶׁת אִישׁ, וְהוּא זוֹרֵעַ צְדָקוֹת, וְגַם לוֹמֵד אֵיזֶה מִזְמוֹרִים, וּמַרְאֶה שֶׁנּוֹשֵׂא וְנוֹתֵן בֶּאֱמוּנָה, וְכִי שִׂיחַ וְכִי שִׂיג לוֹ בְּכֹל מִינֵי סְחוֹרָה, ופאטוריא"ה וְכִתְבֵי חִילוּפֵיהֶן וְשִׁינוּיֵיהֶן וְגַרְעִינֵיהֶן וְעוּקְשֵׁיהֶן. וְשָׂמְחוּ כָּל הַשּׁוֹמְעִים הַנֶּהֱנִים מִמֶּנּוּ, וּמְקַוִּים שֶׁיַּשְׁגִּיחַ עֲלֵיהֶם לְקָרֵב לָהֶם הַתּוֹעֶלֶת. וְעָנוּ כֻּלָּם וְאָמְרוּ יָדַעְנוּ שְׁלֶמוּתְךָ וְיִרְאָתְךָ, יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים, בְּמִינִים מִינִים שׁוֹנִים...
(לֵב דָוִד פֶּרֶק שְׁבִיעִי)