חיד''א יומי - חומש בראשית· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ה'
הֲלָכוֹת
א. "הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי", יֵשׁ לְבָרְכָהּ אַחַר חֲצוֹת כְּשֶׁקָּם בְּאַשְׁמֹרֶת, אַף שֶׁלֹּא שָׁמַע הַתַּרְנְגוֹל, עִם שְׁאַר הַבְּרָכוֹת, אַף שֶׁלֹּא נִתְחַיַּב בָּהֶם (מַחֲזִיק בְּרָכָה סִימָן מ"ז). וְכֵן מָצָאתִי בְּסֵפֶר הַפַּרְדֵּס כְּתַב יָד שֶׁהֵשִׁיבוּ מִן הַשָּׁמַיִם לְרַבֵּנוּ יַעֲקֹב ממרו', שֶׁאֲפִלּוּ לֹא שָׁמַע תַּרְנְגוֹל וְכַיּוֹצֵא, יְבָרֵךְ.
(קֶשֶׁר גּוּדָל, סִימָן ה, סְעִיף יא)
ב. חֵרֵשׁ מְבָרֵךְ "הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי" (אַחֲרוֹנִים). וְכֵן עִיקַר. וּדְלָא כְּמוֹר וּקְצִיעָה וּמַטֶּה יְהוּדָה שֶׁכָּתְבוּ אִיפְּכָא. סוֹמֵא, לְכוּלֵּי עָלְמָא יְבָרֵךְ "הַנּוֹתֵן לַשֶּׂכְוִי" (אַחֲרוֹנִים, וּפָשׁוּט).
(קֶשֶׁר גּוּדָל, סִימָן ה, סְעִיף יב-יג)
מוּסָר
מְאֹד יַזְהִיר לְאִשְׁתּוֹ שֶׁלֹּא תִּתְכַּעֵס, כִּי אָמְרוּ בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"ב קפב.): מָאן דְּאִתְחַבַּר בְּמָארֵי דְרוּגְזָא, כְּמָאן דְּאִתְחַבַּר לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ [פֵּירוּשׁ: מִי שֶׁמִתְחַבֵּר לְבַּעֲל רֹגֶז, הֲרֵי הוּא כְּמִי שֶׁמִתְחַבֵּר לַעֲבוֹדָה זָרָה מַמָּשׁ]. וְאִם כֵּן, אַף אִם הָאָדָם קָדוֹשׁ, בִּהְיוֹת אִשְׁתּוֹ כַּעֲסָנִית, צַדִּיק מַה פָּעַל.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן א, סְעִיף יא)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
וַיִזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ - אֶפְשָׁר לוֹמַר בַּמֶּה שֶׁכָּתְבוּ חַכְמֵי הַמּוּסָר וְדִבְרֵיהֶם מְיוּסָדִים עַל אַדְנֵי פָּז דִּבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה, דְּצַדִּיק הַמּוֹכִיחַ לְרָשָׁע אִם הָרָשָׁע לֹא אָבָה שְׁמוֹעַ וְנָתַן כָּתֵף סוֹרֶרֶת, וִיהִי כִּמְצַחֵק בְּעֵינָיו הַצַּדִּיק, אָז הַצַּדִּיק אֵינוֹ מִן הַדִּין שֶׁיְּהֵא יְגִיעוֹ לָרִיק וְנִמְצָא בָּטֵל מִתּוֹרָה וּמִצְוֹת, וְהַצַּדִּיק אָבַד זְמַנּוֹ קֵרֵחַ מִכָּאן וּמִכָּאן ח"ו, רַק זְכֻיּוֹת הָרָשָׁע יִקַּח הַצַּדִּיק וְהָיָה שְׂכָרוֹ, וּבָזֶה נִשְׁלַם הַצַּדִּיק כִּי כְּמוֹ רֶגַע. אַךְ אִם יוֹם אוֹ יָמִים הוֹכִיחַ לָרָשָׁע, בָּא בִּשְׂכָרוֹ כָּל זְכֻיּוֹת הָרָשָׁע אֲשֶׁר עָשָׂה בְּכָל יָמָיו, וְזֶה רֵיוַח גָּדוֹל לַצַּדִּיק.
וְאֶפְשָׁר שֶׁזֶּה שֶׁנֶּאֱמַר "וְאָדָם לֹא זָכַר אֶת הַמִּסְכֵּן הַהוּא", וְקַרִי לֵיה "מִסְכֵּן", שֶׁהוֹכִיחָם וּדְבָרָיו לֹא יוֹעִילוּ לְהַחֲזִירָם בִּתְשׁוּבָה, וְהוּא אוֹמְרוֹ "אַתֶּם לֹא זְכַרְתֶּם אוֹתוֹ", שֶׁדְּבָרָיו לֹא עָשׂוּ בָּכֶם רֹשֶׁם, "אֲנִי אֶזְכֹּר אוֹתוֹ", כִּי לוֹ שֻׁלַּם בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים מִזְּכֻיּוֹת שֶׁלָּכֶם, וְאַהֲנְיָא לֵיה לְהַצִּילוֹ לְזָכְרוֹ לְטוֹבָה.
וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִזְכּוֹר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וַאֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה", רְצוֹנוֹ לוֹמַר שֶׁזָּכַר אֶת נֹחַ צִדְקָתוֹ בְּעַצְמוֹ, וַאֲשֶׁר אִתּוֹ, וְהַזְּכֻיּוֹת אֲשֶׁר אִתּוֹ, בַּעֲבוּר הַתֵּבָה שֶׁהָיָה מוֹכִיחָן בָּעֲשִׂיָּיתָהּ, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פָּרָשָׁה ל').
(רֹאשׁ דָוִד)