חיד''א יומי - חומש בראשית· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ד'
הֲלָכוֹת
א. הַנּוֹתָר בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי מִן הַשֶּׁמֶן, עוֹשֶׂה לוֹ מְדוּרָה וְשׂוֹרְפוֹ, אִם בְּעוֹד הַשֶּׁמֶן הַנּוֹתָר בִּכְלִי שָׁרְתָה בְּרָכָה בַּשֶּׁמֶן, וּבַעַל הַבַּיִת הִרְגִּישׁ וְהָיָה מְמַלֵּא כֵּלִים שֶׁמֶן, וּכְבָר הָיָה לְעוֹלָמִים כַּאֲשֶׁר בְּאָזְנֵנוּ שָׁמַעְנוּ וַאֲבוֹתֵינוּ סִפְּרוּ לָנוּ הֵן הָיְתָה כָּזֹאת. וְאִם הָיָה דָּבָר מוּעָט בַּכְּלִי מִשֶּׁמֶן הַנּוֹתָר, וְנִתְמַלֵּא הַכְּלִי מִן הַבְּרָכָה הַעֶלְיוֹנָה, בְּאֹפֶן שֶׁנִּתְבַּטֵּל בְּשִׁשִּׁים הַכֹּל מֻתָּר, דְּכָל הָאִסּוּר הוּא מִטַּעַם דְהוּקְצָה לְמִצְוָתָהּ הַנִּצְרָך לְשִׁעוּר הַדְלָקָה, וְאִם כֵּן מֵהֵיכִי תֵּיתִי שֶׁיִּהְיֶה אָסוּר כָּל הַשֶּׁמֶן הַזֶּה, וְעוֹד דְּאַמְרִינָן בְּעָלְמָא לָא עָבִיד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא נִיסָא לְשִׁקְרֵי. וְאִי ס"ד דְּכָּל הַשֶּׁמֶן הַמִּתְרַבֶּה לִשְׂרֵפָה אַזִּיל, לֹא הַוָה קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבִיד נִיסָא שֶׁיֵּלֵךְ לְאִיבּוּד. וְהָא דְקַיְימָא לָן אֵין נֶהֱנִין מִמַּעֲשֶׂה נִסִּים, כְּבָר כָּתְבוּ הַמְפָרְשִׁים דְהוּא וּבְנֵי בֵּיתוֹ אֵין נֶהֱנִים אֲבָל לַאֲחֵרִים מֻתָּר.
(מַחֲזִיק בְּרָכָה סִימָן תרע"ז)
ב. מְנוֹרַת חֲנֻכָּה שֶׁל כֶּסֶף שֶׁיֵּשׁ בָּהּ צוּרַת חַצִי גּוּף אָדָם בּוֹלֶטֶת וּשְׁאָר צוּרוֹת, צָרִיךְ לְפוֹתְחָן. וְהֲגַם שֶׁהָיְתָה שֶׁל רַב גָּדוֹל, אֵין לָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ, וְאַדְּרַבָּה זֶהוּ כְּבוֹדוֹ שֶׁלֹּא יִזָּכֵר שְׁמוֹ עַל תַּקָּלָה. שְׁאֵלַת יעב"ץ ח"ב סִימָן קי"ד. ועמ"ש הָרַב בֵּית דָוִד (י"ד סִימָן ע"ה) דְנַהֲגוּ לְקַיֵּם הַמְּנוֹרוֹת שֶׁמְּצֻיָּר רֹאשׁ אָדָם לְבַד, ע"פ מָרָן, אַף כִּי מהרימ"ט אוֹסֵר מִשּׁוּם שֶׁכְּבָר נָהֲגוּ הֵיתֶּר מִזְּמַן קַדְמוֹן. ע"ש.
(בִּרְכֵּי יוֹסֵף יו"ד סִימָן קמ"א)
מוּסָר
יִתְרַחֵק מִמִּדַּת אַכְזָרִיּוּת, כִּי הוּא מֵהַסִטְרָא אַחֲרָא, וְיִהְיֶה לִבּוֹ רַךְ וְרַחֲמָן. וְכֹל הַמְרַחֵם, מֵרַחֲמִין לוֹ (שַׁבָּת קנ"א ע"ב), וִידִיעַת הַהֲפָכִים אַחַת הִיא. וְגַם זוֹ מִסִּימָנֵי יִשְׂרָאֵל לִהְיוֹת רַחֲמָנִים (יְבָמוֹת ע"ט.).
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יא, סְעִיף קנט)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
וַיָּשָׁב רְאוּבֵן אֶל הַבּוֹר - אָמְרוּ ז"ל: הֵיכָן הָיָה, שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב בְּשַׂקּוֹ וְתַעֲנִיתוֹ. וְאֶפְשָׁר לִרְמֹז כִּי תֵּבַת "וַיָּשָׁב" הָרָאשֵׁי תֵּבוֹת נוֹטְרִיקוֹן שֶׁ'הָיָה י'וֹשֵׁב בְּ'שַׂקּוֹ וְ'תַעֲנִיתוֹ. וְטַעַם רְאוּבֵן, כִּי הוּא בִּלְבֵּל יְצוּעֵי אָבִיו בְּטַעֲנַת כִּי הַשְּׁבָטִים י"ב, וּלְמַה רוֹצֶה לְהוֹלִיד עוֹד, וְעַתָּה שֶׁנִּמְכַּר יוֹסֵף וְהוּא סָבַר שֶׁנֶּאֱבַד, גָּדוֹל צַעֲרוֹ וְהִכִּיר חֶטְאוֹ דְחָסְרוּ לְהוּ הַשְּׁבָטִים, וְאִם לֹא בִּלְבֵּל הוּא יְצוּעֵי אָבִיו, הָיָה מַשְׁלִים אוֹתוֹ הַיֶּלֶד הַנּוֹלָד מִבִּלְהָה, וְלָכֵן אָמַר "הַיֶּלֶד אֵינֶנּוּ וַאֲנִי אָנָה אֲנִי בָא" עַל חֶטְאִי.
(פְּנֵי דָוִד)