חיד''א יומי - חומש בראשית· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ד'
הֲלָכוֹת
א. צָרִיךְ לְהִסְתַּכֵּל בַּצִּיצִית וְלַחֲשׁוֹב כְּאִלּוּ יֵשׁ בּוֹ תְּכֵלֶת, דְאוֹתָה הֶאָרָה לֹא נִפְסְקָה (בִּרְכֵּי יוֹסֵף סִימָן ח').
(קֶשֶׁר גּוּדָל, סִימָן ב, סְעִיף ז)
ב. נֶקֶב שֶׁבּוֹ הַצִּיצִית, לֹא יִהְיֶה רָחוֹק יוֹתֵר מִג' אֶצְבָּעוֹת, דְּהַיְנוּ אָמָה קְמִיצָה זֶרֶת. (מַחֲזִיק בְּרָכָה סִימָן י"א).
(קֶשֶׁר גּוּדָל, סִימָן ב, סְעִיף ט)
מוּסָר
יִתְגַּבֵּר לְקַנְּאוֹת לִכְבוֹד ה' בְּכָל כֹּחוֹ לְאַפְרוּשֵׁי [לְהַפְרִישׁ] מֵאִסּוּר בְּמֶתֶק שְׂפָתַיִם וְנַחַת רוּחַ, וְיִשְׁתַּדֵּל בְּכָל כֹּחוֹ בָּזֶה, וְאֵין סָפֵק אֲשֶׁר יִשָּׂ"א בַּיּוֹם הַהוּא קַל וְחֹמֶר בְּעַצְמוֹ לִהְיוֹת נָקִי מֵחֵטְא. זַךְ כָּתִית לְמָאוֹר וִידַבֵּק בְּיוֹצְרוֹ.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ט', סְעִיף קו"ל)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
וַיֹּאמֶר לָבָן טוֹב תִּתִּי אֹתָהּ לָךְ מִתִּתִּי אֹתָהּ לְאִישׁ אַחֵר שְׁבָה עִמָּדִי (כט. יט) - יִרְאֶה לוֹמַר דְּזֶה שֶׁאָמַר "שְׁבָה עִמָּדִי" הוּא מִתּוֹרַת דֶּרֶךְ אֶרֶץ, שֶׁיַּעֲקֹב אָבִינוּ ע"ה אָמַר לוֹ "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים" כְּעֶבֶד, וְהוּא הֵשִׁיב לוֹ "שְׁבָה עִמָּדִי" כָּמוֹנִי כָּמוֹךָ וְלֹא כְּעֶבֶד. אוֹ אֶפְשָׁר דְּגַם זֶה בְּרַמָּאוּת אָמַר, יָדַעְתִּי כַּוָּנָתְךָ שֶׁאָמַרְתָּ "אֶעֱבָדְךָ שֶׁבַע שָׁנִים" שֶׁתִּהְיֶה כְּעֶבֶד עִבְרִי, דִּכְתִּיב "כִּי טוֹב לוֹ עִמָךְ", לָזֶה אָמַר "שְׁבָה עִמָּדִי", לֹא שֶׁתִּהְיֶה טוֹב עִמִּי, רַק שֶׁתֵּשֵׁב עִמִּי לְבַד.
(פְּנֵי דָוִד)
~ יוֹם ה'
הֲלָכוֹת
א. חוּט אֶחָד שֶׁנִפְסַק כֻּלּוֹ, פָּסוּל. וְאִם נִפְסַק חוּט מֵאַרְבָּעָה בַּמָּקוֹם שֶׁתְלוּיִם בַּנֶּקֶב, פָּסוּל.
(קֶשֶׁר גּוּדָל, סִימָן ב, סְעִיף י)
ב. מִי שֶׁנִּזְדַּמֵּן לוֹ צִיצִית וּתְפִלִּין בְּעוֹד שֶׁאוֹמֵר פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה, יָכֹל לְבָרֵךְ בְּתוֹךְ הַמִּזְמוֹרִים (בִּרְכֵּי יוֹסֵף סִימָן נ"ג). אֲבָל לֹא יְבָרֵךְ כְּשֶׁסִּיֵּם פְּסוּקֵי דְּזִמְרָה קֹדֶם יִשְׁתַּבַּח, אֶלָּא בֵּין יִשְׁתַּבַּח לְיוֹצֵר.
(קֶשֶׁר גּוּדָל, סִימָן ב, סְעִיף יא)
מוּסָר
לֹא הַמִּדְרָשׁ הוּא הָעִקָּר אֶלָּא הַמַּעֲשֶׂה (אָבוֹת פ"א מי"ז), וּתְנָן (שָׁם פ"ג מט"ו) "הַכֹּל לְפִי רֹב הַמַּעֲשֶׂה". וְיִשְׁתַּדֵּל לְהַרְבּוֹת מִצְווֹת בְּשִׂמְחָה רַבָּה, וְיִתְרַחֵק מִכָּל חֵטְא, אוּלַי יִזְכֶּה שֶׁיִּהְיֶה רוּבּוֹ זְכֻיּוֹת.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ט, סְעִיף קלז)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ - "קִנְאָה" גִּימַטְרִיָּא "יוֹסֵף", וְכָּתַב הָרַב יש"ר מקאנדיא בְּסֵפֶר "מַצְרֵף לָחָכְמָה" כִּי מִי שֶׁשְּׁמוֹ "יוֹסֵף", עָלוּל שֶׁיְּקַנְּאוּ בּוֹ. עַיֵּן שָׁם. וְאֶפְשָׁר דְּיַעַן כְּתִיב "וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחוֹתָהּ", לְכָךְ יָלְדָה יוֹסֵף "וַיְּקַנְּאוּ בּוֹ אֶחָיו", וְזֶהוּ שֶׁאָמַר "קִנֵּאתִי לְצִיּוֹן קִנְאָה גְּדוֹלָה" [זְכַרְיָה ח, ב], כִּי "צִיּוֹן" גִּימַטְרִיָּא "קִנְאָה".
(דְּבַשׁ לְפִי, עֵרֶךְ קִנְאָה)