חיד''א יומי - חומש בראשית· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ג'
הֲלָכוֹת
א. אַחַר הַנָּחַת תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ, יִכְּרוֹךְ שְׁלֹשָּׁה כְּרִיכוֹת עַל אֶצְבַּע הָאֶמְצָעִי שֶׁהוּא הָאַמָּה, כְּרִיכָה רִאשׁוֹנָה בְּפֶרֶק אֶמְצָעִי שֶׁל הָאֶצְבַּע, וּכְרִיכָה ב' וג' בַּפֶּרֶק הַתַּחְתּוֹן.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ב, סְעִיף ה)
ב. יֵשׁ נוֹהֲגִים לוֹמַר בְּשָׁעָה שֶׁכּוֹרֵךְ הַג' כְּרִיכוֹת בְּאֶצְבַּע, פָּסוּק (הוֹשֵׁעַ ב, כא-כב) "וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי לְעוֹלָם. וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בְּצֶדֶק וּבְמִשְׁפָּט וּבְחֶסֶד וּבְרַחֲמִים: וְאֵרַשְֹתִּיךְ לִי בֶּאֱמוּנָה. וְיָדַעַתְּ אֶת ה'". וְיִזַּהֲרוּ הַנּוֹהֲגִים כֵּן לוֹמַר הַבְּרָכוֹת שֶׁל שַׁחַר וּבִרְכּוֹת הַתּוֹרָה מִקֹּדֶם.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ב, סְעִיף ו)
מוּסָר
תְּפִלִּין, אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁצְרִיכִין גּוּף נָקִי שֶׁלֹּא יִישַׁן בָּהֶם, כמ"ש בְּשַׁבָּת (דַּף מ"ט). וְהַטַּעַם שֶׁלֹּא יָפִיחַ אוֹ יִרְאֶה קֶרִי כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ”י. וְרָאִיתִי בִּכְתַב יָד שֶׁזֶּהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "אָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין", הַכַּוָּנָה אָדָם בִּתְפִלִּין לֹא יִישַׁן, כמ"ש בפ"ק דִמְגִילָה "וִיקָר" אֵלּוּ תְּפִלִּין, וְהַטַּעַם "נִמְשָׁל כַּבְּהֵמוֹת" שֶׁלֹּא יָפִיחַ אוֹ יִרְאֶה קֶרִי, וְלָכֵן לֹא יִישַׁן בִּיקָר שֶׁהֵם הַתְּפִלִּין.
(דְּבַשׁ לְפִי מע' ת' אוֹת י')
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
וְשֶׁבַע הַשִּׁבֳּלִים הָרֵקוֹת שְׁדֻפוֹת הַקָּדִים יִהְיוּ שֶׁבַע שְׁנֵי רָעָב - הִתְחִיל בָּרָעָב, לוֹמַר דְּעִקַּר הַחֲלוֹם וְתַכְלִיתוֹ הוּא עַל הָרָעָב, כִּי לָשֹׂבַע אֵין צֹרֶךְ לַחֲלוֹם. אָמְנָם הַחֲלוֹם הֻצְרַךְ לְהַגִּיד מֵהָרָעָב שֶׁיִּתְעוֹרְרוּ לְתַקֵּן, וּלְהֲכִי הִתְחִיל בַּרָעָב הֲגַם שֶׁהוּא מְאֻחָר, כִּי זֶה כָּל פְּרִי הַחֲלוֹם לְתַקֵּן.
(נַחַל קְדוּמִים)