חיד''א יומי - חומש בראשית· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ב'
הֲלָכוֹת
א. עֲרָבָה שֶׁל הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, יֵשׁ לִטֹּל הַבַּדִים בִּלְתִּי קְשׁוּרִים. הָרַמַ"ע בִּכְתַב יָד. אֲבָל הרמ"ז חָלַק עָלָיו, וְכָּתַב דְּצָרִיךְ לְקוֹשְׁרָם. וְהֶאֱרִיךְ בָּזֶה בִּכְתַב יָד. וְכֵן מִנְהָגֵנּוּ. עֲרָבָה שֶׁל הוֹשַׁעְנָא, אֵין לְזַלְזֵל בָּהּ. טוּר בָּרֶקֶת וְסֵפֶר סֵדֶר הַיּוֹם.
(בִּרְכֵּי יוֹסֵף סִימָן תרס"ד)
ב. בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּה, יִקְרָא פָּרָשַׁת וְזֹאת הַבְּרָכָה שְׁנַיִם מִקְרָא וְאֶחָד תַּרְגֻּם. הָאֲרִ"י זַצַ"ל. וְגַם בְּחוּץ לָאָרֶץ שֶׁעוֹשִׂים ב' יָמִים טוֹבִים, יִקְרַאֵנָּה בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא. וּמִכָּל מָקוֹם אִם קְרָאָהּ בְּיוֹם שְׁמִינִי עֲצֶרֶת, לֹא הִפְסִיד. מַהֲרַ"ם זְכוּתוֹ בִּתְשׁוּבָה כְּתַב יָד.
(בִּרְכֵּי יוֹסֵף סִימָן רפ"ה ס"ק ד')
מוּסָר
אַחַר הַחַג וְחֹדֶשׁ חֶשְׁוָן, יִתְאַמֵּץ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם וְתַלְמוּד-תּוֹרָה לִשְׁמָהּ, כִּי הוּא תְּחִלַּת הַשָּׁנָה, וְהַוֵי סִימָנָא טָבָא לְכָל הַשָּׁנָה. וְעַתָּה כִּי קָרוֹב הוּא לַעֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה, צָרִיךְ לְהוֹרוֹת וּלְהַרְאוֹת כִּי כָּל מַה שֶּׁעָשָׂה לֹא הָיָה לְפָנִים, חַס וְשָׁלוֹם, וְאִם עַתָּה יַתְחִיל לִפְרֹק עֹל וְיִתְרַשֵּׁל מֵעֲבוֹדַת ה', לֹא לְרָצוֹן יִהְיֶה, חַס וְשָׁלוֹם. לָכֵן אַדְּרַבָּה, יַעֲשֶׂה סִימָן טוֹב לְכָל הַשָּׁנָה, יָרוּץ כְּגִבּוֹר בְּעֵסֶק הַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה כְּיָד ה' הַטּוֹבָה עָלָיו.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע סִימָן ט' אוֹת רח"צ)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
עֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי - מַה שֶּׁאָמַר "עֵץ פְּרִי עוֹשֶׂה פְּרִי", פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁיְּהֵא טַעַם הָעֵץ כְּטַעַם הַפְּרִי. וְהִקְשָׁה הָרַב כְּלִי יָקָר דְּלָמָּה לֹא עָנַשׁ אֶת הָאֲדָמָה תֵּכֶף, וְהִמְתִין לָהּ עַד שֶׁנִתְקַלְּלוּ אָדָם וְחָוָה וְנָחָשׁ? וְהָרַב זַ"ל תֵּרֵץ לְפִי דַּרְכּוֹ. וְלִי הַדַּל נִרְאֶה עַל פִּי פֵּרוּשׁ רַבֵּנוּ הָאֲרִ"י זַ"ל (הֲבֵאתִיו בְּרֹאשׁ דָוִד עַל הסד"ר דַּף ה' ע"ב) שֶׁטָּעַן הַנָּחָשׁ, שֶׁעַל הָעֵץ צִוָּה וְלֹא עַל הַפְּרִי (עַיֵּן שָׁם בְּאֹרֶךְ). וְאִלּוּ הָיוּ כָּל הָאִילָנוֹת עֵץ וּפְרִי שָׁוִים, לֹא הָיָה מָקוֹם לִטְעוֹת שֶׁעַל הָעֵץ לְבַדּוֹ צִוָּה, כֵּיוָן דְּכָּל הָעֵצִים שָׁוִים לַפְּרִי. וְכֵן רָאִיתִי בְּלִקּוּטֵי תּוֹרָה כְּתַב יָד שֶׁכָּתַב הָאֲרִ"י זַ"ל דְלְטוֹבַת אָדָם הָרִאשׁוֹן צִוָּה "עֵץ עוֹשֶׂה פְּרִי", שֶׁלֹּא יִטְעֶה בְּעֵץ הַדַּעַת דְּדַוְקָא עַל הָעֵץ צִוָּה, עַיֵּן שָׁם, וּמֵאַחַר דְּמִזֶּה דְשִׁינְתָה הָאֲדָמָה טָעָה אָדָם הָרִאשׁוֹן, לָזֶה כְּשֶׁיָּצָא תַּקָּלָה מִשִּׁינוּיָהּ, נִתְקַלְּלָה. וְדוֹק כִּי קִצַרְתִי.
(נַחַל קְדוּמִים)