חיד''א יומי - חומש בראשית· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ב'
הֲלָכוֹת
א. בִּרְכַּת "אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ עַל דִּבְרֵי תּוֹרָה", "וְהַעֲרֵב נָא", שְׁתֵּי בְּרָכוֹת הֵן, וְעִם כָּל זֹאת יֹאמַר וְהַעֲרֵב נָא [עִם וָא"ו הַחִבּוּר]. (הָאֲרִ"י ז"ל).
(קֶשֶׁר גּוּדָל, סִימָן ה, סְעִיף כח)
ב. לֹא יִקְרָא פָּסוּק אֲפִלּוּ דֶּרֶךְ תְּחִנָּה קֹדֶם בִּרְכַּת הַתּוֹרָה (סִימָן מ"ז) (עַיֵּן מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע סִימָן ב' אות נ"ט).
(קֶשֶׁר גּוּדָל, סִימָן ה, סְעִיף כט)
מוּסָר
בֶּאֱמֶת אָמְרוּ (ב"ב פ"ח ע"ב) "קָשֶׁה עוֹנְשָׁן שֶׁל מִדּוֹת רָעוֹת וַאֲסוּרוֹת". וּכְבָר רַבֵּנוּ הָרַב מה"ר חַיִּים וִיטַל זצ"ל בְּסֵפֶר שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה (ח"ב שַׁעַר ד') כָּלַל כָּל הַנֵּזֶק וְעֹנֶשׁ הַבָּא לְאָדָם בְּכָל מִדָּה וּמִדָּה, וְכֹל קֳבֵל דְּנָא [לְעוּמַת זֹאת] רֵוַח וְשָׂכָר הַמִּדּוֹת טוֹבוֹת, וְהֵם דְּבָרִים קְדוֹשִׁים וְנִצְרָכִים, וְצָרִיךְ הָאָדָם לְהַתְמִיד בִּקְרִיאַת עִנְיָן זֶה שָׁם בַּסֵּפֶר הַנִּזְכָּר, וְכִשְׁמוֹ כֵּן הוּא [שֶׁעָרִים לִקְדֻשָּׁה]. בְּמָטוּתָא מִנַּיְיכוּ בּוֹאוּ שְׁעָרָיו [רֶמֶז לְשֵׁם הַסֵּפֶר "שַׁעֲרֵי קְדֻשָּׁה"], וּבִמְעַט זְמַן עֵינֵיכֶם תֶּחֱזֶינָה מְצָרִי"ם אָדָם לַהֶבֶל שֶׁיּוֹרֵד עַל פִּי מִדּוֹתָי"ו [הַרָעוֹת] לִבְאֵר שַׁחַת. וְעַל-כֵּן כָּל מִדָּה בַּחֵבֶ"ל מִן גֵו [תּוֹך] יְגֹרָשׁוּ, וּנְבַקְּשֶׁהָ מֵאֶלֹהֵינוּ עַל זֹאת בְּדֶמַע לֵב, יַעְזְרֵנּוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמוֹ, אֲשֶׁר הֵן חֲלִיפוֹת לַמּוֹ, וְנִזְכֶּה לְמִדּוֹת קְדוֹשׁוֹת הַטּוֹבוֹת בְּעֵינֵי אֱלֹהִים וְאָדָם.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן ג, סְעִיף מז)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
עֹבֵר לַסֹּחֵר - אֶפְשָׁר לִרְמֹז דְקוֹדֶם אוֹתִיּוֹת "סֹחֵר" הֵם אוֹתִיּוֹת "נֵזֶק". וְ"עֹבֵר" לְשׁוֹן "קֹדֶם", כְּמוֹ עוֹבֵר לַעֲשִׂיָּיתָן. וְכֵן לְעֶפְרוֹן דְהָיָה רַע עַיִן, הָיָה לוֹ נֵזֶק, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ עָלָיו הַכָּתוּב "וְלֹא יֶדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ", דְאוֹתִיּוֹת "סֹחֵר" נַעֲשֶׂה "חֶסֶר". וְזוֹ תּוֹכַחֲת מוּסָר לְכָל סֹחֵר דְיָשִׂים נֶגֶד עֵינָיו כִּי לִפְנֵי "סֹחֵר" "נֵזֶק", וְאוֹתִיּוֹת "חֶסֶר". דְּיֵשׁ כַּמָּה לַאוִין לֹא תִּגְנֹב, לֹא תּוֹנוּ, לֹא תַּעֲשֹׁק, לֹא תִּגְזֹל, לֹא תְּשַׁקְּרוּ. וְאִם יִזָּהֵר בַּכָּל, אָז יִהְיֶה סוֹחֵר טוֹב וּמְבַקֵּשׁ רְצוֹן ה'. וְאִם יַעֲבֹר, נֵזֶק לְפָנָיו, גַּם חֶסֶר. וְעוֹד יֵשׁ לִרְמֹז מַה שֶּׁאָמְרוּ זַ"ל "מֶלַח מָמוֹן חַסֵר", וְזֶה רֶמֶז אִם חִסֵּר לִצְדָקָה, יִהְיֶה סֹחֵר וְיַצְלִיחַ. וְעוֹד יֵשׁ לְצַדֵּד בִּרְמָזִים אֵלּוּ.
(חוֹמַת אֲנָךְ)