חיד''א יומי - חומש במדבר· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם ג'
הֲלָכוֹת
א. טָעָה וְלֹא הִתְפַּלֵּל מִנְחָה בְּשַׁבָּת, מִתְפַּלֵּל בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת עַרְבִית שְׁתַּיִם שֶׁל חוֹל, מַבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה שֶׁזְּמַנָּהּ עַתָּה, וְאֵינוֹ מַבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה שֶׁהִיא תַּשְׁלוּמִין שֶׁל שַׁבָּת. וְאִם לֹא הִבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה וְהִבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה, שְׁנִיָּה עָלְתָה לוֹ, רִאשׁוֹנָה לֹא עָלְתָה לוֹ, דְּכֵיוָן דְּלֹא הִבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה מוּכָח שֶׁכִּיוֵן בָּהּ לְתַשְׁלוּמִין וְלֹא יָצָא. וְאִם נִתְכַּוֵין לְהִתְפַּלֵּל רִאשׁוֹנָה לְעַרְבִית וּשְׁנִיָּה לְתַשְׁלוּמִין, אֶלָּא שֶׁטָּעָה וְלֹא הִבְדִּיל בָּרִאשׁוֹנָה, יָצָא. וְכֹל שֶׁאָמַר לָנוּ דְּכָּךְ הָיָה דַּעְתּוֹ סַגִי. (כֵּן עִקָּר, וְזֶה כַּוָּנַת הַפְּרִי חָדָשׁ, וְעַיֵּן מ"ש הָרַב הַמַּגִּיהַּ דַּף הנז', וְדוֹק).
(קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן כב, סְעִיף טז).
ב. אִם הִבְדִּיל בִּשְׁתֵּיהֶן, אוֹ לֹא הִבְדִּיל בְּשׁוּם אֶחָד, יָצָא. וְאִם כִּיוֵן בָּרִאשׁוֹנָה לְעַרְבִית וְשָׁכַח לְהַבְדִּיל, לֹא יַבְדִּיל בַּשְּׁנִיָּה שֶׁהִיא לְתַשְׁלוּמִין. אִם לֹא הִבְדִּיל בִּשְׁתֵּיהֶן וְטָעַם קֹדֶם שֶׁהִבְדִּיל, דקיי"ל דְּצָרִיךְ לַחֲזֹר וּלְהִתְפַּלֵּל, יָצָא י"ח מִתְּפִלַּת הַתַּשְׁלוּמִין, דִכְדִין הִתְפַּלֵּל עַרְבִית דְּיֵשׁ כּוֹס לְפָנָיו, וּכְבָר יָצָא גַּם מִתַּשְׁלוּמִין, אֶלָּא דְּאַחַר כָּךְ טָעַם וְנִתְחַיֵּב בִּתְפִלָּה. (בִּרְכֵּי יוֹסֵף שָׁם).
(קֶשֶּׁר גּוּדָל, סִימָן כב, סְעִיף טוֹב-חי).
מוּסָר
הַפּוֹגֵם פִּיו בִּדְבַר נְבֵלָה, פּוֹגֵם בְּנַפְשׁוֹ, וַאֲפִלּוּ נֶחְתָּם לוֹ גְּזַר דִּין שֶׁל ע' שָׁנָה לְטוֹבָה, נֶהְפַּך לְרָעָה, וּמְטַמְּאִין אוֹתוֹ בְּקֶרִי אוֹ לְבַטָּלָה, וְנִדּוֹן בְּמִיתָה עוֹלָמִית, וְאֵין תְּפִלָּתוֹ נִשְׁמַעַת מ' יוֹם, וּבְהֵיכָל נֹגַהּ ו' מַלְאָכִים עִם רמ"ה כַּתּוֹת מְנַדִּין אוֹתוֹ לְמוֹצִיא לְבַטָּלָה.
(צִפֹּרֶן שָׁמִיר, סִימָן יא, סְעִיף קעח).
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ - אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה שֶׁתָּלָה אֲסִיפָתוֹ בָּזֶה. וְיֵשׁ לְהָבִין מַה צֹּרֶךְ לוֹמַר לוֹ, דַּיָּהּ לְצָרָה בִּשְׁעָתָהּ? וְאֶפְשָׁר דְהָיָה זֶה לְהוֹדִיעוֹ דְּיִשְׂרָאֵל הֵם מִצְטַעֲרִים בַּאֲסִיפָתוֹ וּמַכִּירִים כִּי הוּא עַמּוּד הַיְמָנִי לְהוֹשִׁיעָם, וּכְמוֹ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב "וַיִּמָּסְרוּ", וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה "עַל כָּרְחָם" וכו'. וְעוֹד לְהַגְדִּיל שְׂכָרוֹ, דְּאַף עַל גַּב דְּיָדַע דְּתָלוּי בָּזֶה אֲסִיפָתוֹ, נִזְדָּרֵז תֵּכֶף לְקַיֵּם מִצְוָתוֹ יִתְבָּרַךְ וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמִדְרָשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא עַל הַסֵּדֶר.
(חוֹמַת אֲנָךְ)