חיד''א יומי - חומש במדבר· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם א'
הֲלָכוֹת
א. בְּבוֹאוֹ לַבַּיִת [בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר], אִם מִנְהָגוֹ לִטְעֹם מִידִי מִמְּזוֹנוֹת לְבַד, יְקַדֵּשׁ וְיִשְׁתֶּה רְבִיעִית כֻּלּוֹ בְּבַת אַחַת, שֶׁלֹּא לִכָּנֵס בְּסָפֵק בִּרְכַּת עַל הַגֶּפֶן, וְאָז יֹאכַל שִׁעוּר כַּזַּיִת מִפַּת הַבָּאָה בְּכִסְנִין. וְאִם דַּרְכּוֹ לִשְׁתוֹת קאפ"י [קָפֶה], יִזְכֹּר לִפְטוֹר בִּרְכָתוֹ בְּבִרְכַּת פְּרִי הַגֶּפֶן דְּקִידּוּש, דְּכֵיוָן שֶׁהוּא עֲרַאי צָרִיךְ כַּוָּנָה אוֹ שֶׁיִּהְיֶה לְפָנָיו, וְאִם לָאו יִצְטָרֵךְ לְבָרֵךְ שֶׁהַכֹּל. וְאַחַר כָּךְ יִכְלֹל עַל הַמִּחְיָה וְעַל הַגֶּפֶן.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ד, סְעִיף קס)
ב. יִשְׁתַּדֵּל לֶאֱכֹל פֵּרוֹת לִפְרָקִים בְּשַׁבָּת קֹדֶשׁ, כְּדֵי לְהַשְׁלִים מֵאָה בְּרָכוֹת. וְיִזָּהֵר מְאֹד בִּתְפִלַּת הַמִּנְחָה, כִּי הִיא עֵת רָצוֹן, וְיֹאמַר "בְּרִיךְ שְׁמֵיה" בְּהוֹצָאַת סֵפֶר תּוֹרָה. וְאַחַר כָּךְ יְכַוֵּן מְאֹד בַּאֲמִירַת "צִדְקָתְךָ". וְאַחַר כָּךְ יַעֲשֶׂה סְעֻדָּה שְׁלִישִׁית כַּהוֹגֶן.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ד, סְעִיף קסא)
מוּסָר
"דְּכוּלֵּי עַלְמָא בְּשַׁבָּת נִתְּנָה תּוֹרָה". אֶפְשָׁר הַטַּעַם לְפִי פְּשׁוּטוֹ כמ"ש רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דִּכְשֶהָיוּ יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, אָמְרָה תּוֹרָה עַתָּה יִשְׂרָאֵל נִכְנָסִין לָאָרֶץ, זֶה רָץ לְשָׂדֵהוּ וְזֶה לְכַרְמוֹ, וְתוֹרָה מַה תְּהֵא עָלֶיהָ? וְאָמַר לָהּ הַקָּבָּ"ה נָתַתִּי לָהֶם הַשַּׁבָּת שֶׁבּוֹ יַעַסְקוּ בַּתּוֹרָה, וְאֶפְשָׁר דְּמֵרֹאש מִקֶּדֶם נָתַן הַתּוֹרָה בְּשַׁבָּת, לִרְמֹז דְּעִיקַר לִמּוּד הַתּוֹרָה בְּשַׁבָּת.
(מַרְאִית הָעַיִן שַׁבָּת פ"ו)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
וַיִּקַּח קֹרַח וְגוֹ' - אֶפְשָׁר בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דְּאָמַר קֹרַח אֲנִי "בֶּן יִצְהָר" דְּהַשֶּׁמֶן צָף לְמַעְלָה עַל הַכֹּל, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר "וַיִּקַּח קֹרַח", לָקַח בְּדַעְתּוֹ שֶׁהוּא בֶּן יִצְהָר שֶׁהוּא דּוֹמֶה לַשֶּׁמֶן, וְהַשֶּׁמֶן הוּא עֶלְיוֹן עַל כָּל הַמַּשְׁקִין וְלוֹ יָאֲתָה הַגְּדוּלָה וְהַכָּבוֹד. אֲבָל לֹא רָאָה שֶׁהוּא "בֶּן קְהָת" שֶׁיִקְהוּ שִׁנָּיו וְשִׁינֵי מוֹלִידָיו. "בֶּן לֵוִי" שֶׁיִּהְיֶה לוֹ לְוָיָה בְּגֵיהִנָּם כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה פֶּרֶק חֵלֶק, וְזֶה טָעוּת כָּפוּל דְּעִיקָרָא מַה בְּיָדוֹ יִקַּח אִם אָבִיו הוּא שֶׁמֶן, וְהֵן לוּ יְהִי הָיָה לוֹ לִרְאוֹת בֶּן קְהָת וְלָחוּשׁ שֶׁיִּקְהוּ שִׁנָּיו.
(נַחַל קְדוּמִים)