חיד''א יומי - חומש במדבר· רבי חיים יוסף דוד אזולאי
יוֹם א'
הֲלָכוֹת
א. יִשְׁתַּדֵּל לְהָכִין בְּעַצְמוֹ אֵיזֶה דָּבָר מִצָּרְכֵי שַׁבָּת, לִקְנוֹת אֵיזֶה דָּבָר עַל יָדוֹ וְכַיּוֹצֵא, וִיכַוֵּן לְקַיֵּם מִצְוַת עֲשֵׂה "וְהָיָה בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי וְהֵכִינוּ אֶת אֲשֶׁר יָבִיאוּ" (שֵׁמוֹת טז, ה). וּכָתְבוּ גּוּרֵי הָאֲרִ"י זַצַ"ל, כִּי הַטֹּרֵחַ בְּצָרְכֵי שַׁבָּת בְּעַצְמוֹ בְּשִׂמְחָה, מִתְכַּפְּרִין לוֹ עֲוֹנוֹתָיו.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ד, סְעִיף קלד)
ב. יִשְׁתַּדֵּל קֹדֶם חֲצוֹת לְגַלֵּחַ רֹאשׁוֹ, וִיכַוֵּן שֶׁהוּא מִסְתַּפֵּר לִכְבוֹד שַׁבָּת וּמְקַיֵּם מִצְוַת "לֹא תַקִּפוּ פְּאַת רֹאשְׁכֶם וְלֹא תַשְׁחִית אֵת פְּאַת זְקָנֶךָ" (וַיִּקְרָא יט, כז), אֲבָל אַחַר חֲצוֹת אֲפִלּוּ בַּיּוֹם הַשִּׁשִּׁי יֵשׁ לְהַקְפִּיד. וְאַשְׁרָיו מִי שֶׁמַּנִּיחַ זְקָנוֹ כְּמִנְהָג טוּרְקְיָא"ה וּמִזְרָח וּמַעֲרָב. וּלְמִי שֶׁהוּא שָׁרוּי בְּעָרֵי אֱדֹם וְהוּא סוֹחֵר וּמֻכְרָח לְסַפֵּר זְקָנוֹ, יִזָּהֵר מְאֹד לַעֲשׂוֹתָהּ בְּמִסְפָּרַיִם אוֹ בְּסַם דַּוְקָא, וְלֹא בְּתַעַר חַס וְשָׁלוֹם, וְה' הַטּוֹב יְכַפֵּר.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ד, סְעִיף קלה)
מוּסָר
בְּהַעֲלוֹת הַמִּנְחָה בְּעֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ, הוּא עֵת מְסֻכָּן לְמַחְלוֹקוֹת בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ וּבֵין הַמְּשָׁרְתִים, וְהַרְבֵּה טֹרֵחַ הַסִטְרָא אָחֲרָא בָּזֶה לְחַרְחֵר רִיב. וְהָאִישׁ הַיָּרֵא יָכוֹף יִצְרוֹ וְלֹא יְעוֹרֵר שׁוּם מַחֲלֻקָּה וְהַקְפָּדָה, וְאַדְּרַבָּה יְבַקֵּשׁ שָׁלוֹם, וְיֵלֵךְ לְשָׁלוֹם, וְיִתְפַּלֵּל מִנְחַת עֶרֶב שַׁבָּת קֹדֶשׁ כַּהוֹגֵן בְּיִּשּׁוּב וּבֵחֲזָרָה, כִּי הוּא זְמַן גִּלּוּי אוֹרוֹת שַׁבָּת קֹדֶשׁ בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל.
(מוֹרֶה בְּאֶצְבַּע, סִימָן ד, סְעִיף קמ)
חִדּוּשׁ עַל הַפָּרָשָׁה
אִישׁ אוֹ-אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם לִמְעֹל מַעַל בַּה' וכו' - אֶפְשָׁר לִרְמֹז בַּמֶּה שֶׁאָמְרוּ רֹב בַּגֶּזֶל וּמִעוּט בָּעֲרָיוֹת וְהַכֹּל בְּלָשׁוֹן הָרַע. וְזֶה שֶׁאָמַר "אִישׁ אוֹ אִשָּׁה כִּי יַעֲשׂוּ מִכָּל חַטֹּאת הָאָדָם", כְּלוֹמַר מֵרְגִּילוּת חֶטְאֵי אָדָם שֶׁרְגִילִים בִּשְׁלֹשָה אֵלֶּה, לִמְעֹל מַעַ"ל רָאשֵׁי תֵּבוֹת מָמוֹן עֲרָיוֹת לָשׁוֹן, לֹא תֵּימָא דְּמֵחֲמַת שֶׁהֵם מְצוּיִים בַּכֹּל אוֹ רֹב אוֹ מִעוּט אֵינוֹ חֵטְא חָמוּר, הֲלֹא תֵּדְעוּ שֶׁהוּא מַעַל בַּה', וְאֵין פּוֹטֵר מִצַּד שֶׁרַבִּים חוֹטְאִים, כִּי "וְאָשְׁמָה הַנֶּפֶשׁ הַהִיא" כְּאִלּוּ הִיא יְחִידִית בְּחֵטְא זֶה. "וְהִתְוַּדּוּ אֶת חֲטָּאתָם" לְשׁוֹן רַבִּים, עָלָיו וְעַל קְרוֹבָיו בְּכַמָּה גִּלְגּוּלִים, שֶׁוַּדַּאי נִכְשָׁל הוּא וְנִכְשְׁלוּ בַּכֹּל אוֹ בְּרָב אוֹ בִּמְעַט.
אִי נַמִּי אֶפְשָׁר לוֹמַר דְּהָכֵי פֵּרוּשׁוֹ, אַף שֶׁהוּא חַטֹּאת הָאָדָם שֶׁהוּא בֵּין אָדָם לַחֲבֵרוֹ, וְחִשַּׁב עִם קוֹנֵהוּ כְּאִלּוּ חָטָא לוֹ, וְזֶה שֶׁנֶּאֱמַר "לִמְעֹל מַעַל בַּה'".
(פְּנֵי דָּוִד)