אור ברסלב
חי באמונה ה - כל עכבה לטובה 6. המחשות להנהגת העיכוב לצורך התיקון

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

6. המחשות להנהגת העיכוב לצורך התיקון

5. המתעכב לכבוד ה' לא מפסיד - סיפור

וּכְבָר בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה יְכוֹלִים אָנוּ לִרְאוֹת הֵיאַךְ שֶׁבְּמַצָּב שֶׁל תִּקּוּן הַכֹּל נַעֲשֶׂה מְזֹרָז, שֶׁכֵּן רוֹאִים אָנוּ שֶׁכָּל הַקֹּשִׁי וְהָעִכּוּבִים שֶׁיֶּשְׁנָם בְּעוֹלָמֵנוּ אֵינָם אֶלָּא עַד שֶׁמַּגִּיעַ לָאָדָם זְמַן יְשׁוּעָתוֹ מִצָּרָתוֹ, אוּלָם כַּאֲשֶׁר כְּבָר מַגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁל הַיְשׁוּעָה הַסּוֹפִית וְהָאֲמִתִּית - הַכֹּל נַעֲשֶׂה בִּזְרִיזוּת. כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַשִּׁדּוּךְ הַנָּכוֹן אֲזַי כְּבָר הָעִנְיָנִים רָצִים, וְיֶשְׁנָהּ סִיַּעְתָּא דִּשְׁמַיָּא, כְּשֶׁמַּגִּיעַ לָאָדָם יְשׁוּעָה מִמַּחֲלָתוֹ וְהִגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁנִּגְזַר עָלָיו לְהִתְרַפֹּאת לְגַמְרֵי מֵחָלְיוֹ, אֲזַי הַסִּבּוֹת מִתְגַּלְגְּלִים בְּאֹרַח פֶּלֶא וּמְזֹרָז לְהָבִיא לוֹ אֶת יְשׁוּעָתוֹ, וּכְעִנְיָן חִפָּזוֹן שֶׁל יְצִיאַת מִצְרַיִם, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ יְשׁוּעָתָם לָבוֹא, נַעֲשָׂה הַכֹּל בִּמְהִירוּת, וְאִלּוּ קֹדֶם שֶׁהִגִּיעַ הַיְשׁוּעָה אֲזַי הָעִכּוּבִים הָיוּ בְּאֹפֶן שֶׁכָּל הַסִּבּוֹת לֹא הוֹעִילוּ, וְאַף כְּשֶׁבָּאוּ מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בִּשְׁלִיחוּתָם הָרִאשׁוֹנָה לִגְאֹל אֶת יִשְׂרָאֵל, נִתְאַכְזְבָה שְׁלִיחוּתָם, וְאַדְרַבָּא נַעֲשָׂה גָּרוּעַ יוֹתֵר - תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל הָעָם, וְהוּא מִכֵּיוָן שֶׁעֲדַיִן לֹא הִגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה, וּכְשֶׁהִגִּיעַ זְמַן הַגְּאֻלָּה אֲזַי נֶאֱמַר "וַיֹּאפוּ אֶת הַבָּצֵק אֲשֶׁר הוֹצִיאוּ מִמִּצְרַיִם עֻגֹת מַצּוֹת כִּי לֹא חָמֵץ כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם (שמות יב, לט), וְלֹא דַּי בָּזֶה אֶלָּא גַּם יָצְאוּ בִּרְכוּשׁ גָּדוֹל וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם, וּבְאֹרַח פֶּלֶא - "וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם".

וּכְעִנְיַן יְצִיאַת יוֹסֵף הַצַּדִּיק מִן הַבּוֹר, שֶׁכַּאֲשֶׁר הִגִּיעָה יְשׁוּעָתוֹ הָאֲמִתִּית, נַעֲשָׂה הַכֹּל בִּמְהִירוּת - "וַיְרִיצֻהוּ מִן הַבּוֹר", וְשָׂם ה' חָכְמָה בְּפִיו לִפְתֹּר חֲלוֹמוֹת פַּרְעֹה מַה שֶּׁלֹּא הִצְלִיחוּ כָּל הַחַרְטֻמִּים, וּבְנֵס וּפֶלֶא עָצוּם מִיָּד בָּאָה יְשׁוּעָתוֹ.

וְיֵשׁ לְהַדְגִּישׁ דְּהַיְנוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ הַזְּמַן שֶׁל הַיְשׁוּעָה הָאֲמִתִּית וְהַסּוֹפִית, שֶׁכֵּן לִפְעָמִים מִן הַשָּׁמַיִם מַרְאִים לָאָדָם כְּאִלּוּ וְהִגִּיעַ זְמַן יְשׁוּעָתוֹ, וּפִתְאֹם שׁוּב עִכּוּב, שֶׁכֵּן זֶה כְּמוֹ כֵן חֵלֶק מִמַּהֲלַךְ הַתִּקּוּן שֶׁל "הָעִכּוּב" שֶׁהִזְכַּרְנוּ, וְאוּלַי הַחֵלֶק הַקָּשֶׁה שֶׁבּוֹ, שֶׁיִּרְאֶה אָדָם וּכְאִלּוּ וְרַחֲמֵי שָׁמַיִם כְּבָר עָלָיו, וּפִתְאֹם נֶהֱפָךְ הַכֹּל לְרָעָה כִּבְיָכוֹל, אוּלָם כַּאֲשֶׁר מַגִּיעָה הַשָּׁעָה שֶׁל הַגְּאֻלָּה הָאֲמִתִּית לָאָדָם, אֲזַי כָּאָמוּר רוֹאֶה אֶת יְשׁוּעָתוֹ בְּאֹפֶן מְזֹרָז וּפִלְאִי, וְאִם תִּתְבּוֹנֵן וְתִבְחַן דָּבָר זֶה תִּרְאֶה כַּמָּה הוּא אֲמִתִּי...

וּכְמוֹ שֶׁשָּׁמַעְתִּי פַּעַם מִתַּלְמִיד חָכָם גָּאוֹן וְצַדִּיק אֶחָד וּמְיֻחָד, שֶׁאָמַר לִי דַּע לְךָ כְּלָל גָּדוֹל בַּחַיִּים, וְהוּא שֶׁיֵּשׁ ג' הַנְהָגוֹת אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ עִם בְּרִיּוֹתָיו, וְעַל פִּי זֶה יוּכַל הָאָדָם לָדַעַת כֵּיצַד לִנְהֹג.

הָאַחַת: כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְאָדָם בְּדָבָר מְסֻיָּם הֵן רוּחָנִי הֵן גַּשְׁמִי - בְּנָקֵל וּלְלֹא עִכּוּבִים, יֵשׁ לוֹ לִבְדֹּק מְאֹד הַאִם מַעֲשֵׂהוּ טוֹב אוֹ לֹא, שֶׁכֵּן עוֹלָמֵנוּ הוּא עוֹלָם שֶׁל "עָמָל", וְאִם מַשִּׂיג אָדָם דָּבָר כָּל שֶׁהוּא לְלֹא עָמָל יֵשׁ לוֹ לִבְדֹּק מַה מַּטְמִין לוֹ כֵּן כֹּחַ הָרָע.

הַשֵּׁנִית: כְּשֶׁלֹּא מַצְלִיחַ הָאָדָם בְּשׁוּם אֹפֶן בְּמַעֲשֶׂה מְסֻיָּם, וְכָל הִשְׁתַּדְּלֻיּוֹתָיו עוֹלִים בַּתֹּהוּ זֶה אַחַר זֶה, וּכְגוֹן בְּאֹפֶן שֶׁל פַּרְנָסָה מְסֻיָּם, לְהַשִּׂיג דִּירָה וְכַיּוֹצֵא, וְכֵן אֲפִלּוּ בְּמַעֲשֶׂה טוֹב, וּכְגוֹן שֶׁבִּרְצוֹנוֹ לִפְתֹּחַ יְשִׁיבָה, לְהָקִים אִרְגּוּן חֶסֶד, וְכַיּוֹצֵא, לֹא יִדְחַק אֶת הַשָּׁעָה, וְיָנִיחַ מֵהִשְׁתַּדְּלוּתוֹ.

הַשְּׁלִישִׁית: כְּשֶׁהוֹלֵךְ לְאָדָם מִתְּחִלָּה קָשֶׁה, עָמֵל הוּא וּמִתְיַגֵּעַ, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן נַעֲשֶׂה הַדָּבָר קַל, זֶהוּ סִימָן לָאָדָם שֶׁיֶּחֱזַק בְּמַעֲשֶׂה זֶה, וְכִי זֶהוּ רְצוֹן ה' שֶׁיַּעֲשֶׂה מַעֲשֶׂה זֶה. וּכְמוֹ שֶׁרוֹאִים אָנוּ אֵצֶל הַרְבֵּה שֶׁחָפְצוּ לִפְתֹּחַ יְשִׁיבָה, כּוֹלֵל, אִרְגּוּן חֶסֶד וְכַדּוֹמֶה, לְהָקִים בַּיִת, וְכֵן בְּרוּחָנִיּוּת, לִלְמֹד תּוֹרָה, מוּסָר, מִתְּחִלָּה הָיָה קָשֶׁה לָהֶם הַדָּבָר לִמְאֹד, וּלְבַסּוֹף נִפְתְּחוּ לָהֶם שַׁעֲרֵי הַצְלָחָה, שַׁעֲרֵי חָכְמָה, זֶהוּ סִימָן לָאָדָם שֶׁצּוֹעֵד הוּא בַּדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה וְהָרְצוּיָה.

וְחָשׁוּב מְאֹד לְהַזְכִּיר שֶׁכָּל זֶה בְּחֵלֶק הָ"עֲשֵׂה טוֹב" - אוּלָם בְּחֵלֶק הַ"סּוּר מֵרָע" - כָּאן צָרִיךְ הָאָדָם לְהִתְעַקֵּשׁ כָּל יָמָיו וְלֹא לְהַרְפּוֹת, וְגַם אִם כָּל יָמָיו יִתְקַשֶּׁה לִשְׁבֹּר מִדָּה אוֹ תַּאֲוָה מְסֻיֶּמֶת, יַמְשִׁיךְ וְלֹא יַרְפֶּה כִּי זֶהוּ תִּקּוּנוֹ.

כַּמּוּבָן, ג' הַנְהָגוֹת שֶׁהִזְכַּרְנוּ הִנָּם בִּכְלָלוּת, אוּלָם לְגוּפוֹ שֶׁל עִנְיָן יֵשׁ לָאָדָם לְהִתְיַעֵץ עִם חָכָם מָתַי עָלָיו לַחְדֹּל וּמָתַי עָלָיו לְהַמְשִׁיךְ וּלְהִתְעַקֵּשׁ.

תוכן העניינים

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה