אור ברסלב
חי באמונה ה - כל עכבה לטובה 49. השפיל עצמו וכבוד תורתו למען שלום בית - סיפור

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

49. השפיל עצמו וכבוד תורתו למען שלום בית - סיפור

48. המתנה בעיכוב שלום הבית

הַמַּעֲשֶׂה מוּבָא בְּסֵפֶר "שְׁלוֹם אֹהָלֶיךָ" שֶׁאֵרַע בְּמָרוֹקוֹ עַד כַּמָּה יֵשׁ לְהָרַב הַמַּשְׁכִּין שָׁלוֹם לִמְסֹר נַפְשׁוֹ לְמַעַן שְׁלוֹם הַזּוּג לְבַל יִפָּרְדוּ.

שְׁנֵי סוֹחֲרִים יְהוּדִים בְּעִיר סָוִירָה שֶׁבְּמָרוֹקוֹ הָיוּ יְדִידִים, וְכֵן הָיוּ גַּם יְדִידֵי הַפָּאשָׁה. לְעָשִׁיר אֶחָד בְּשֵׁם חַיִּים בֶּן בְּכָאץ הָיְתָה בַּת יָפָה מְאֹד, וּכְשֶׁרָאָה הַסּוֹחֵר יְדִיד אָבִיהָ אוֹתָהּ, חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ בָּהּ וַיְבַקֵּשׁ אֶת אָבִיהָ לְתִתָּהּ לוֹ לְאִשָּׁה. חַיִּים בֶּן בְּכָאץ הִסְכִּים, הֵכִין כָּל מַה שֶּׁנָּחוּץ לְבִתּוֹ וְלַחֲתֻנָּתָהּ, וַיְסַדְּרוּ אֶת הַחֻפָּה בְּרֹב עַם וּבְשִׂמְחָה גְּדוֹלָה. הַבַּת עָבְרָה לָגוּר בְּבֵית בַּעֲלָהּ הֶעָשִׁיר, וְהוּא אָהַב אוֹתָהּ מְאֹד מְאֹד. כַּעֲבֹר תְּקוּפָה קְצָרָה הָיוּ וִכּוּחִים בֵּינֵיהֶם וְהַסּוֹחֵר רָב עִם אִשְׁתּוֹ הַצְּעִירָה. הָאִשָּׁה נֶעֶלְבָה מְאֹד, וַתֵּלֵךְ לְבֵית אָבִיהָ. הַסּוֹחֵר הֶעָשִׁיר, בַּעֲלָהּ, בִּקֵּשׁ אֶת יְדִידוֹ לִשְׁלֹחַ חֲזָרָה אֶת בִּתּוֹ אֵלָיו, אַךְ חַיִּים בֶּן בְּכָאץ סֵרֵב לִשְׁלֹחַ מִבֵּיתוֹ אֶת בִּתּוֹ. וַיֹּאמֶר: לֹא חִתַּנְתִּי אֶת בִּתִּי בִּכְדֵי שֶׁתִּחְיֶה חַיֵּי מְרִיבוֹת. בַּעֲלָהּ יָכוֹל לָתֵת לָהּ גֵּט, וְאִם אֵינוֹ רוֹצֶה - הִיא תִּשָּׁאֵר בְּבֵיתִי כָּל יְמֵי חַיֶּיהָ. הַבַּעַל שָׁלַח שְׁלִיחִים וּבִקֵּשׁ לְהַחְזִיר אֶת אִשְׁתּוֹ, אַךְ אָבִיהָ חַיִּים סֵרֵב לְהַחְזִיר אֶת בִּתּוֹ לְבַעֲלָהּ. הַבַּעַל פָּנָה לַפָּאשָׁה שֶׁיִּתְעָרֵב גַּם הוּא בַּדָּבָר. הַפָּאשָׁה שָׁלַח מִכְתָּב לְחַיִּים בֶּן בְּכָאץ וַיְבַקְּשֵׁהוּ לְהַחְזִיר אֶת בִּתּוֹ לְבַעֲלָהּ, אַךְ כָּתַב תְּשׁוּבָה מְנֻמֶּסֶת לַפָּאשָׁה, וַיֹּאמֶר לוֹ: הַפַּעַם לֹא אוּכַל לְמַלֵּא בַּקָּשָׁתְךָ. מוּטָב תּוֹרִיד רֹאשִׁי מֵעָלַי מֵאֲשֶׁר לְהַחְזִיר אֶת בִּתִּי לָאִישׁ שֶׁמְּעַנֶּה אוֹתָהּ.

הַבַּעַל, שֶׁאָהַב אֶת אִשְׁתּוֹ, לֹא יָכֹל לְהַשְׁלִים עִם הָעֻבְדָּה שֶׁאִשְׁתּוֹ אֵינָהּ חוֹזֶרֶת אֵלָיו, פָּנָה לְרַבִּי מֵאִיר בֶּן עָטָאר וַיִּתְחַנֵּן לְפָנָיו לְהַשְׁפִּיעַ עַל חַיִּים בֶּן בְּכָאץ לִשְׁלֹחַ אֶת בִּתּוֹ מִבֵּיתוֹ. אָמַר רַבִּי מֵאִיר לַבַּעַל: בִּשְׁבִיל שְׁלוֹם בַּיִת אֲנִי מוּכָן לַעֲזֹר. בְּאַחַד הָעֲרָבִים הָלַךְ הָרַב לְבֵיתוֹ שֶׁל חַיִּים בֶּן בְּכָאץ, וּבְחֶדֶר הָאוֹרְחִים יָשְׁבוּ סוֹחֲרִים וְאוֹרְחִים רַבִּים. [רְגִילִים בְּמָרוֹקוֹ, שֶׁכָּל הַנִּכְנָס לְחֶדֶר הָאוֹרְחִים, חוֹלֵץ נְעָלָיו לְיַד הַפֶּתַח וְנִכְנָס לְחֶדֶר הָאוֹרְחִים.] רַבִּי מֵאִיר בֶּן עָטָאר רָאָה כָּל זוּגוֹת הַנַּעֲלַיִם לִפְנֵי הַפֶּתַח, וַיַּכִּיר אֶת נַעֲלֵי בַּעַל הַבַּיִת חַיִּים בֶּן בְּכָאץ. מִיָּד הִתְכּוֹפֵף, וַיַּחֲזִיק בַּנַּעַל שֶׁל חַיִּים בֶּן בְּכָאץ וַיְנַשֵּׁק אוֹתָהּ. חַיִּים בֶּן בְּכָאץ רָאָה אֶת הָרַב מֵאִיר בֶּן עָטָאר מְנַשֵּׁק נַעֲלוֹ, מִיָּד צָעַק לִקְרָאתוֹ וַיֹּאמֶר לוֹ: רַבִּי! מָה אַתָּה עוֹשֶׂה? מַדּוּעַ אַתָּה מַעֲלִיבֵנִי? אֲנִי מוּכָן לְכָל בַּקָּשׁוֹתֶיךָ, רַק אַל תַּעֲשֶׂה אֶת הַמַּעֲשֶׂה הַזֶּה לְנַשֵּׁק נַעֲלִי. וַיֹּאמֶר לוֹ רַבִּי מֵאִיר: אִם כֵּן, שְׁלַח מִיָּד אֶת בִּתְּךָ לְבֵית בַּעֲלָהּ, וְאָז אַפְסִיק. הָאָב הֻכְרַח לְמַלֵּא בַּקָּשַׁת הָרַב. חַיִּים בֶּן בְּכָאץ אָמַר לְבִתּוֹ: הָעֶרֶב אַתְּ חוֹזֶרֶת לְבֵית בַּעֲלֵךְ. הָרַב אָמַר: אֲנִי אוֹלִיךְ אוֹתָהּ לְבֵית בַּעֲלָהּ. וַיַּשְׁלִימוּ אִישׁ עִם רֵעֵהוּ. רַבִּי מֵאִיר שָׂמַח וַיּוֹדֶה לַה' עַל אֲשֶׁר הֵשִׁיב שְׁלוֹם בַּיִת וְהֶחֱזִיר אִשָּׁה לְבֵית בַּעֲלָהּ, וּמֵאָז קִבֵּל עָלָיו הַבַּעַל לִחְיוֹת בְּשָׁלוֹם וְשַׁלְוָה עִם אִשְׁתּוֹ. חַיֵּי הַזּוּג הָיוּ מֻצְלָחִים, וַיִּבְנוּ בַּיִת נֶאֱמָן, וַיּוֹלִידוּ בָּנִים וַיִּחְיוּ חַיֵּי נַחַת וְעֹשֶׁר. עַד כָּאן.

תוכן העניינים

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה