43. המתעכב לא מפסיד - סיפור
מְסַפְּרִים שֶׁהָיָה בִּירוּשָׁלַיִם יְהוּדִי צַדִּיק שֶׁהָיָה פּוֹתֵחַ חֲנוּתוֹ בְּכָל יוֹם בְּשָׁעָה 10 בַּבֹּקֶר לְאַחַר הַתְּפִלָּה וְלִמּוּד הַתּוֹרָה, שְׁכֵנוֹ שֶׁהָיָה כְּמוֹ כֵן בַּעַל חֲנוּת הָיָה מַקְנִיטוֹ בְּכָל פַּעַם עַל הֱיוֹתוֹ מַפְסִיד קוֹנִים בְּאִחוּרוֹ לִפְתִיחַת חֲנוּתוֹ. יוֹם אֶחָד בָּא שְׁכֵנוֹ וְאָמַר לוֹ, תִּרְאֶה כַּמָּה אַתָּה מַפְסִיד, לִפְנֵי יוֹמַיִם בָּא אֵלַי אָדָם וּמָכַר לִי "עֵלִי" (הַמּוֹט שֶׁמַּכֶּה בַּמַּכְתֶּשֶׁת לִכְתִישַׁת תַּבְלִינִים) הַנִּרְאֶה נְחֹשֶׁת, וּלְבַסּוֹף הִתְבָּרֵר לִי שֶׁהָיָה זֶה מִזָּהָב וְרַק צִפּוּהוּ נְחֹשֶׁת וְהִרְוַחְתִּי הוֹן רַב, וְאִם הָיְתָה חֲנוּתְךָ פְּתוּחָה שֶׁמָּא הָיָה בָּא אֵלֶיךָ... מִיָּד הֵשִׁיב לוֹ זֶה הַצַּדִּיק, אֱמֹר לִי הֵיאַךְ הָיָה נִרְאֶה זֶה שֶׁמָּכַר לְךָ הָ"עֵלִי", הֵשִׁיב לוֹ: הָיָה נִרְאֶה כָּךְ וְכָךְ... מִיָּד אָמַר לוֹ הַצַּדִּיק, אֶתְמוֹל בָּא אֵלַי וּמָכַר לִי זֶה הָאָדָם אֶת "הַמַּכְתֶּשֶׁת" עַצְמָהּ - שֶׁמִּשְׁקָלָהּ פִּי כַּמָּה מֵהָ"עֵלִי", וּבְכֵן טוֹב שֶׁאָמַרְתָּ לִי שֶׁהִיא מִזָּהָב, שֶׁכֵּן לוּלֵי שֶׁגִּלִּיתָ לִי לֹא הָיִיתִי יוֹדֵעַ...