אור ברסלב
חי באמונה ה - כל עכבה לטובה 41. המתנה בעיכוב כתיבת סת"ם וכיוצא

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

41. המתנה בעיכוב כתיבת סת"ם וכיוצא

40. החלטה לעיכוב במשרה שהביא לשידוך מוצלח ולפרנסה בשפע - סיפור

וְאִם הַמְדֻבָּר בְּדָבָר כָּל כָּךְ נִצְרָךְ וְקָדוֹשׁ כְּמוֹ בִּנְיַן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בִּשְׁאָר דְּבָרִים, כַּמָּה צָרִיךְ הָאָדָם לְבַטֵּל דַּעְתּוֹ לְדַעַת קוֹנוֹ, אָדָם רוֹצֶה לִגְמֹר כְּתִיבַת סֵפֶר תּוֹרָה, תְּפִלִּין, מְזוּזוֹת בִּזְמַן מְסֻיָּם, נִפְסָל לוֹ הַכְּתִיבָה וְנִצְרָךְ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, עוֹרֵךְ צִיּוּר מְסֻיָּם, עוֹרֵךְ כְּתִיבַת חִבּוּר מְסֻיָּם, וּלְבַסּוֹף מִתְקַלְקֵל הַצִּיּוּר, נִפְרָק הַחִבּוּר, וְנִצְרָךְ לְהַתְחִיל מֵחָדָשׁ, וְכַיּוֹצֵא כָּל עִכּוּבִים הַלָּלוּ, אֵינָם אֶלָּא לְמִבְחַן הָאֱמוּנָה וְהַסַּבְלָנוּת שֶׁל הָאָדָם.

[וְהִנֵּה לְךָ סִפּוּר יָפֶה שֶׁסִּפֵּר לִי יְהוּדִי סוֹפֵר סְתָ"ם:]

סִפֵּר לִי פַּעַם סוֹפֵר סְתָ"ם אֶחָד: הָיְתָה לִי תְּקוּפָה שֶׁנִּפְסְלוּ לִי הַרְבֵּה תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת [כַּיָּדוּעַ, שֶׁתְּפִלִּין אוֹ מְזוּזוֹת צְרִיכוֹת לְהִכָּתֵב כְּסִדְרָן אוֹת אַחַר אוֹת, וּכְשֶׁאֵרְעָה תַּקָּלָה וְטָעוּת שֶׁמִּתְגַּלֵּית לְאַחַר הֶמְשֵׁךְ הַכְּתִיבָה - חַיָּבִים לִגְנֹז אֶת הַתְּפִלִּין, וְכָל יְגִיעַת הַכְּתִיבָה לָרִיק], וּבִתְחִלָּה הָיִיתִי מַמָּשׁ מִצְטַעֵר וְרוֹגֵז, וּלְבַסּוֹף הִתְבּוֹנַנְתִּי רֶגַע - עַל מִי, בְּעֶצֶם, אֲנִי מִתְרַגֵּז?! נָכוֹן, אֲנִי לֹא אוֹמֵר יְשִׁירוֹת לְהַקָּדוֹשׁ - בָּרוּךְ - הוּא: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לָמָּה אַתָּה עוֹשֶׂה לִי כָּכָה, אוֹ: רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, לֹא מַגִּיעַ לִי! אֶלָּא הַהִתְרַגְּזוּת הָיְתָה לְלֹא כְּתֹבֶת מְסֻיֶּמֶת. אוּלָם הִתְבּוֹנַנְתִּי, שֶׁבְּהִתְרַגְּזוּת וְעַצְבָּנוּת זוֹ הֲרֵינִי בְּעֶצֶם מְבַטֵּא אֶת חֹסֶר הַסְכָּמָתִי לְמִי שֶׁעָשָׂה לִי מַה שֶּׁנַּעֲשָׂה לִי, שֶׁהֲרֵי מַאֲמִין אֲנִי בַּבּוֹרֵא שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ וְלֹא נַעֲשָׂה דָּבָר מִבִּלְעָדָיו. וְאִם כֵּן, מַה שֶּׁאֵרַע לִי הֲרֵי שֶׁזֶּה מִמֶּנּוּ יְשִׁירוֹת, וְכָל קֶצֶף שֶׁהוּא שֶׁעוֹלֶה בְּלִבִּי הֲרֵי אֵינוֹ נִתָּן לַהֲסָבָה עַל שׁוּם כְּתֹבֶת אַחֶרֶת, אֶלָּא רַק עַל הָרִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם שֶׁבּוֹ אֲנִי מַאֲמִין. וּבְכֵן, חָשַׁבְתִּי, הֲרֵי שֶׁאֲנִי סוֹתֵר אֶת עַצְמִי: אִם אֹמַר שֶׁכַּעֲסִי הוּא לֹא עַל ה' - אָז עַל מִי? עַל כֹּחַ אַחֵר, חַס וְחָלִילָה? אִם כֵּן, הֲרֵינִי כּוֹפֵר לַחֲשֹׁב שֶׁיֵּשׁ כֹּחַ אַחֵר, וְגַם אִם כֹּחַ זֶה אֵינוֹ אֶלָּא אֲנִי בְּעַצְמִי - וְכִי מֻתָּר לִי לְהַאֲמִין שֶׁיֵּשׁ בְּיָדַי לַעֲשׂוֹת מַשֶּׁהוּ? וְאִם מַאֲמִין אֲנִי בּוֹ שֶׁהוּא לְבַדּוֹ עָשָׂה וְעוֹשֶׂה לְכָל הַמַּעֲשִׂים, אִם כֵּן, הֲרֵי שֶׁבַּעֲקִיפִין כַּעֲסִי עָלָיו בִּלְבַד, וְכִי כָּךְ יָשָׁר וְנָכוֹן לִנְהֹג כְּלַפֵּי הַבּוֹרֵא הָרַחוּם וְהַחַנּוּן שֶׁכָּל מַעֲשָׂיו לְטוֹבָה עִם הָאָדָם?! וּבִכְלָל, מִי אֲנִי שֶׁאָבוֹא אַחַר הַמֶּלֶךְ לְהַרְהֵר וּלְעַרְעֵר אַחֲרָיו?!

וְסִיֵּם, שֶׁלְּאַחַר הִתְבּוֹנְנוּת מַעֲמִיקָה קִבֵּל עָלָיו, גַּם אִם אֵין בִּיכָלְתִּי לְקַבֵּל בֶּאֱמוּנָה אֶת כָּל פְּרָטֵי אֵרוּעֵי הַחַיִּים, לְפָחוֹת אֲקַבֵּל עָלַי שֶׁבִּכְגוֹן זֶה - תַּקָּלָה בִּכְתִיבַת הַתְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת מְקַבֵּל אֲנִי עָלַי דִּין שָׁמַיִם בְּאַהֲבָה, וּמִנִּי אָז נָקֵל הָיָה לוֹ מְאֹד לְהִתְמוֹדֵד בְּנִסְיוֹנוֹת הַתַּקָּלוֹת שֶׁבַּכְּתִיבָה, שֶׁכֵּן קַל יוֹתֵר לְקַבֵּל עַל עַצְמוֹ אֱמוּנָה עַל דָּבָר אֶחָד מְסֻיָּם, וְעָזַר לוֹ מְאֹד קַבָּלָה זוֹ אַף עַל יֶתֶר נִסְיוֹנוֹת הָאֱמוּנָה הַדּוֹרְשׁוֹת הִתְבַּטְּלוּת וְהַסְכָּמָה לַמְּצִיאוּת, שֶׁהִיא בְּעֶצֶם רְצוֹן ה', וְלֹא עוֹד, אֶלָּא שֶׁבְּהַנְהָגָה זוֹ חָשׁ בְּהִתְעַלּוּת עֲצוּמָה לְקִרְבַת ה'.

הֲרֵי עֵצָה טוֹבָה לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, לְהַתְחִיל לְקַבֵּל עָלָיו לַעֲמֹד בְּנִסְיוֹנוֹת הָאֱמוּנָה בִּפְרָט מְסֻיָּם וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר מָצוּי בּוֹ הַנִּסְיוֹנוֹת, וּמִכָּךְ יָבוֹא לַעֲמֹד גַּם בְּיֶתֶר הַנִּסְיוֹנוֹת, מַה שֶּׁאֵין כֵּן זֶה הַמְקַבֵּל עָלָיו עַל כָּל הַפְּרָטִים אוֹ עַל כַּמָּה פְּרָטִים, יְהֵא קָשֶׁה לוֹ לַעֲמֹד בְּכֻלָּם.

מִגְוָן עִכּוּבִים הַמְּצוּיִים בְּחַיֵּי הַיּוֹם יוֹם

אָדָם בּוֹנֶה אוֹ מְשַׁפֵּץ, וְכָאן יֶשְׁנָהּ "הַבְטָחַת" חֲזַ"ל (יבמות סג, ע"א): הָעוֹסֵק בְּבִנְיָן מִתְמַסְכֵּן... מִתְמַסְכֵּן בְּהוֹצָאוֹתָיו הַבִּלְתִּי צְפוּיוֹת, מִתְמַסְכֵּן בְּלוּחַ הַזְּמַנִּים שֶׁקָּבַע לְעַצְמוֹ, אוֹ שֶׁקָּבַע לוֹ הַקַּבְּלָן וְכַיָּדוּעַ וּמְפֻרְסָם כַּמָּה הָאַכְזָבָה גְּדוֹלָה מִצִּפִּיָּה לְלוּחַ הַזְּמַנִּים שֶׁל הַקַּבְּלָנִים בְּבִנְיָן וְכֵן מִיֶּתֶר בַּעֲלֵי הַמְּלָאכוֹת לְמִינֵיהֶם.

וַאֲפִלּוּ עַד הַדְּבָרִים הַקְּטַנִּים, אָדָם שָׁכַח הֵיכָן הִנִּיחַ בֶּגֶד מְסֻיָּם, הֵיכָן הִנִּיחַ אֶת הַמִּשְׁקָפַיִם, שִׁכְחַת מִטְרִיָּה בַּחֹרֶף, צָעִיף, מַפְתְּחוֹת, לְחַפֵּשׂ כְּתֹבֶת הָלוֹךְ וָשׁוֹב, עַכָּבָה בְּתוֹר אָרֹךְ וּבִפְרָט כַּאֲשֶׁר נִתְקָל בַּאֲנָשִׁים הָ"עוֹקְפֵי תּוֹר", וְכַיּוֹצֵא מַה שֶּׁמַּצְרִיךְ לְהִתְעַכֵּב בְּסַבְלָנוּת וּלְבַטֵּל רְצוֹנוֹ לִרְצוֹן ה', וּבִפְרָט בִּזְמַנִּים לְחוּצִים, שֶׁאָז הָאָדָם כִּמְעַט וּמְאַבֵּד שְׁלִיטָה בְּכַעַס וְזַעַם וְכַיּוֹצֵא, וּבְזֶה בְּעֶצֶם מְאַבֵּד הָאָדָם הַרְבֵּה מִתַּכְלִיתוֹ, שֶׁכֵּן תַּכְלִית הָאָדָם כָּאָמוּר לְבַטֵּל רְצוֹנוֹ לִרְצוֹן ה', וְהָאָדָם נִמְדָּד בִּדְבָרִים קְטַנִּים. הִנֵּה בַּחֲזַ"ל רָאִינוּ אֲנָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁהִפְסִידוּ דְּבָרִים גְּדוֹלִים בִּשְׁבִיל דְּבָרִים לִכְאוֹרָה קְטַנִּים, וּכְמוֹ:

חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה חָשַׁב הַקָּבָּ"ה לַעֲשׁוֹתוֹ מָשִׁיחַ, וּבִשְׁבִיל שֶׁלֹּא אָמַר שִׁירָה אִבֵּד זְכוּת זוֹ.

בְּנוֹ שֶׁל יִשַׁי - אֱלִיאָב, בִּשְׁבִיל כַּעֲסוֹ עִם דָּוִד אָחִיו, מְאָסוֹ הַקָּבָּ"ה מִלִּהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל.

מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן לֹא נִכְנְסוּ לָאָרֶץ עַל הַכּוֹתָם אֶת הַסֶּלַע, וְאַף שֶׁקִּדְּשׁוּ שֵׁם שָׁמַיִם, בִּשְׁבִיל שֶׁיָּכְלוּ לְקַדְּשׁוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת, נֶעֶנְשׁוּ.

וּמִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה, אִם בִּשְׁבִיל חֵטְא בִּדְבָרִים קְטַנִּים מַפְסִידִים דְּבָרִים גְּדוֹלִים, מִדָּה טוֹבָה מְרֻבָּה שֶׁבִּשְׁבִיל עֲמִידָה בַּנִּסָּיוֹן בִּדְבָרִים קְטַנִּים קַל וָחֹמֶר שֶׁזּוֹכִים לִדְבָרִים גְּדוֹלִים.

אָכֵן, הֵבֵאנוּ דֻּגְמָאוֹת מֵאֲנָשִׁים גְּדוֹלִים שֶׁהַקָּבָּ"ה מְדַקְדֵּק עִמָּהֶם כְּחוּט הַשַּׂעֲרָה, אוּלָם נִלְמַד מִכָּאן כַּמָּה יֶשְׁנָהּ מַשְׁמָעוּת לְכָל דָּבָר קָטָן, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר הָאָדָם סַבְלָן בִּדְבָרִים קְטַנִּים וּכְמוֹ שֶׁהִזְכַּרְנוּ לְעֵיל, וְאֵינוֹ קוֹצֵף וְכוֹעֵס, וּמַאֲמִין שֶׁכָּל עַכָּבָה לְטוֹבָה, שֶׁכֵּן בְּכָל עַכָּבָה מֻנָּח רְצוֹן ה' הַגּוֹזֵר עַל אוֹתָהּ עַכָּבָה, וּמְבַטֵּל רְצוֹנוֹ לִרְצוֹן ה', הֲרֵי שֶׁבְּזֶה עוֹשֶׂה תִּקּוּן גָּדוֹל לְנַפְשׁוֹ וּבָעוֹלָמוֹת, וְכָאָמוּר לְעֵיל שֶׁבְּזֶה תָּלוּי כָּל תִּקּוּן הָעוֹלָמוֹת לְהִתְבַּטֵּל לַלּוּחַ זְמַנִּים שֶׁל הַבּוֹרֵא דַּוְקָא.

אָדָם שֶׁחַי בְּאֹפֶן שֶׁכָּזֶה, לֹא מַאֲשִׁים אַף אֶחָד, וְגַם לֹא אֶת עַצְמוֹ, לָמָּה שָׁכַחְתִּי... אֵיךְ לֹא אָמַרְתִּי כָּךְ אוֹ כָּךְ... אֵיזֶה שֵׂכֶל יֵשׁ לִי... לָמָּה לֹא חָשַׁבְתִּי מַסְפִּיק...

תוכן העניינים

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה