אור ברסלב
חי באמונה ה - כל עכבה לטובה 36. המתנה בעיכוב שדוכים › א. צָרַת הַבַּת

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

36. המתנה בעיכוב שדוכים · א. צָרַת הַבַּת

36. המתנה בעיכוב שדוכים

מַכַּת הָרַוָּקוּת הַמְמֻשֶּׁכֶת הַמְּצוּיָה בְּיָמֵינוּ, הִנָּהּ מַכָּה קָשָׁה וּכְאוּבָה הָעוֹכֶרֶת רוּחָם שֶׁל רַבִּים וְטוֹבִים מִבְּנֵי עַמֵּנוּ. הַתִּסְכּוּלִים, הַסְּפֵקוֹת, הַהִתְלַבְּטֻיּוֹת, הַחֲשָׁשׁוֹת שֶׁיֶּשְׁנָם הַיּוֹם בִּמְצִיאַת הַזִּוּוּג, לֹא הָיוּ כְּמוֹתָם בָּעוֹלָם.

אָמְרוּ חֲזַ"ל (יבמות קיג ע"א): "יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָאִישׁ רוֹצֶה לִשָּׂא - הָאִשָּׁה רוֹצָה לְהִנָּשֵׂא". וְעוֹד אָמְרוּ (שם סב ע"ב): "כָּל אָדָם שֶׁאֵין לוֹ אִשָּׁה, שָׁרוּי בְּלֹא שִׂמְחָה, שָׁרוּי בְּלֹא בְּרָכָה, שָׁרוּי בְּלֹא טוֹבָה, שָׁרוּי בְּלֹא תוֹרָה, שָׁרוּי בְּלֹא בְּלֹא חוֹמָה, שָׁרוּי בְּלֹא שָׁלוֹם".

הֲרֵי לָנוּ מִדִּבְרֵי חֲזַ"ל כַּמָּה קָשָׁה הִיא הָרַוָּקוּת. יִכְלֶה הַזְּמַן מִלְּתָאֵר צַעַר זֶה הַפּוֹקֵד רִבְבוֹת רַוָּקִים וְרַוָּקוֹת שֶׁאֵינָם מוֹצְאִים אֶת זִוּוּגָם מֵאֵיזֶה סִבּוֹת שֶׁיִּהְיוּ; יִכְלֶה הַזְּמַן מִלְּתָאֵר אֶת בּוּשָׁתָן וְרִגְשֵׁי נְחִיתוּתָן; יִכְלֶה הַזְּמַן מִלְּתָאֵר אֶת עָגְמַת נַפְשָׁם וְאַכְזָבָתָם מֵרִבּוּי הַהַצָּעוֹת שֶׁיּוֹרְדוֹת מִן הַפֶּרֶק אַחַת אַחֲרֵי הַשְּׁנִיָּה; יִכְלֶה הַזְּמַן מִלְּתָאֵר אֶת צַעֲרָן וּמְתִיחוּתָן מִכָּל אֵרוּעַ שֶׁל שִׂמְחָה בּוֹ הֵם מֻזְמָנִים אוֹ שֶׁמֻּכְרָחִים הֵמָּה לִהְיוֹת נְכוֹחִים שָׁם, וְחָשִׁים תְּחוּשַׁת מִסְכֵּנוּת, וְכֵן בְּעַל כָּרְחָם נִצְרָכִים הֵמָּה לְהִתְמוֹדֵד עִם מִדַּת הַקִּנְאָה וְצָרוּת עַיִן.

וְהָעוֹלֶה עַל הַכֹּל, שֶׁאִם מֵאָז וּמִתָּמִיד הָיָה נָחוּץ לְכָל בֵּן וּבַת לְהַשְׁלִים עַצְמָם בְּבֶן זוּגָם, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּנִסְיוֹנוֹת זְמַנֵּנוּ כַּמָּה קָשֶׁה לְרַוָּק אוֹ לְרַוָּקָה לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בַּחֶבְרָה בָּהּ הֵם נִמְצָאִים. הֲלֹא, לְצַעֲרֵנוּ, הַחֶבְרָה הַיּוֹם כָּל כָּךְ חָמְרָנִית סוֹחֶפֶת וּמְדַרְדֶּרֶת. וְכַמָּה, לְצַעֲרֵנוּ, בַּחוּרִים אוֹ בַּחוּרוֹת שֶׁהָיוּ הוֹלְכִים בְּדֶרֶךְ ה' עַד גִּיל מְסֻיָּם, לְבַסּוֹף נָטְשׁוּ אֶת דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה וְהַמִּצְווֹת, שֶׁכֵּן אָנוּ הַיּוֹם, בְּעִקְבְתָּא דִמְשִׁיחָא, חוֹוִים, לְצַעֲרֵנוּ, אֶת גְּזֵרַת "תַּרְבּוּת רָעָה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ שֶׁל אָדָם" בְּאֹפֶן נוֹרָא - בֵּן קָם בְּאָבִיו, בַּת קָמָה בְּאִמָּהּ, חֻצְפָּא יִסְגֵּי, וּמַצָּב זֶה שֶׁל הִדַּרְדְּרוּת וְחֻצְפָּה הוֹלֵךְ וְגוֹבֵר בְּיוֹתֵר כַּאֲשֶׁר מִתְבַּגְּרִים הַבָּנִים וְהַבָּנוֹת לְלֹא מְצִיאַת זִוּוּגָם, שֶׁאָז מִטֶּבַע הַמַּצָּב הִנָּם כַּעֲסָנִים, מְתוּחִים, עַצְבָּנִים, מְאֻכְזָבִים, וְיִתָּכֵן אַף מְדֻכָּאִים בְּמִדַּת מָה, וְהַדָּבָר בָּא לִידֵי בִּטּוּי בְּחֻצְפָּתָם מֵרֹב לַחֲצָם וּמְתִיחוּתָם.

כַּמָּה בְּנָקֵל לָהֶם לְהִשָּׁבֵר בְּנַפְשָׁם בְּמַצָּב שֶׁל מְתָחִים וְאַכְזָבוֹת הַחוֹזְרוֹת וְנִשְׁנוֹת מִצִּפִּיּוֹת וְתִקְווֹת חֲדָשׁוֹת לַבְּקָרִים; כַּמָּה בְּנָקֵל לְבָחוּר לְאַבֵּד חֵשֶׁק מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה מֵחַיֵּי מֶתַח וְאַכְזָבָה שֶׁכָּאֵלֶּה הַפּוֹקְדִים אוֹתוֹ מֵעֵת לְעֵת וּמִפְּקִידָה לִפְקִידָה; כַּמָּה בְּנָקֵל לְבָחוּר לָלֶכֶת אַחַר "הֶתֵּרִים" שׁוֹנִים וּמְשֻׁנִּים בִּשְׁבִיל לִמְצֹא זִוּוּגוֹ וְאַף שֶׁאֵין רוּחַ חֲכָמִים נוֹחָה בְּהֶתֵּרִים אֵלּוּ.

כַּמָּה בְּנָקֵל לְבַת יִשְׂרָאֵל לִפְרֹק מֵעָלֶיהָ עֹל הַצְּנִיעוּת מֵחֲשָׁשׁ לְעִכּוּב זִוּוּגָהּ, וְכַמָּה בְּנָקֵל לָהּ לִטְעוֹת וְלַחְשֹׁב שֶׁבְּהִתְפַּשְּׁרוּת עִם הֲלִיכוֹת הַצְּנִיעוּת יִתְאַפְשֵׁר לָהּ יוֹתֵר מַהֵר מְצִיאַת זִוּוּגָהּ.

וּכְמוֹ כֵן הַבַּחוּרִים הִנָּם בְּנִסָּיוֹן זֶה שֶׁל הִתְפַּשְּׁרוּת בַּעֲרָכִים רוּחָנִיִּים לְצֹרֶךְ מְצִיאַת זִוּוּגָם, וּבְהִצְטָרֵף שְׁנֵי הַגּוֹרְמִים גַּם יַחַד - הָאֶחָד, מְצִיאוּת הַסַּחַף וְהִדַּרְדְּרוּת בַּחֶבְרָה הַיּוֹם שֶׁסּוֹחֶפֶת וּמְדַרְדֶּרֶת גַּם טוֹבִים לְחֹמֶר וְלִפְרִיקַת עֹל, וְהַשֵּׁנִית, מַשְׁבֵּר מְצִיאַת הַזִּוּוּג, אֲזַי מִצְטָרְפִים שְׁנֵי הַגּוֹרְמִים הַלָּלוּ יַחַד עַל נֶפֶשׁ הָרַוָּק אוֹ הָרַוָּקָה לְסַכְּנָם לְהִתְמוֹטֵט וּלְהִתְרַסֵּק מִיַּצִּיבוּתָם וּמֵעֶקְרוֹנוֹתֵיהֶם, וְלָקוּם וּלְהִתְפַּשֵּׁר אַף בִּפְרָטִים עֶקְרוֹנִיִּים וּבְסִיסִיִּים שֶׁבַּיַּהֲדוּת.

וְאִם מֵאָז וּמִתָּמִיד מוֹדִיעִים לָנוּ חֲזַ"ל שֶׁהַשָּׁרוּי בְּלֹא אִשָּׁה שָׁרוּי בְּלֹא בְּרָכָה, בְּלֹא שִׂמְחָה, בְּלֹא טוֹבָה, בְּלֹא חוֹמָה, בְּלֹא תוֹרָה, בְּלֹא שָׁלוֹם - מַה נֹּאמַר עַל יָמֵינוּ, זְמַן הַמְנֻבָּא לָנוּ מֵחֲזַ"ל שֶׁלֹּא יְהֵא בּוֹ בְּרָכָה, וְכַנֶּאֱמַר בַּמִּשְׁנָה (סוף סוטה): הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיֹּקֶר יַאֲמִיר. דְּהַיְנוּ, שֶׁלֹּא תְּהֵא בְּרָכָה וְעַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס.

"בְּלֹא שִׂמְחָה" - כַּמָּה קָשָׁה הַשִּׂמְחָה בְּיָמֵינוּ, הֲלֹא הַדִּכְאוֹנוֹת וְהָעִצְּבוֹנוֹת הִנָּם בְּיָמֵינוּ מְצוּיִים יוֹתֵר מִכָּל דּוֹר אַחֵר, לִשְׁכוֹת הַפְּסִיכוֹלוֹגִים מְלֵאִים, וְאֵין לְאֵל יָדָם מִלְּהוֹשִׁיעַ אֶת הַסּוֹבְלִים מִבְּעָיוֹת הַנֶּפֶשׁ לְמִינֵיהֶם.

"בְּלֹא חוֹמָה" - כַּמָּה חוֹמָה צָרִיךְ הַיּוֹם אָדָם כְּדֵי לְהִשָּׁמֵר מֵהַזֶּרֶם הַשּׁוֹטֵף לִפְרִיצוּת וּלְקִלְקוּל, לְעַזּוּת וּלְחֻצְפָּה הַמְּצוּיִים בְּיָמֵינוּ. כַּמָּה חוֹמָה צָרִיךְ הַיּוֹם בָּחוּר כְּדֵי לִשְׁמֹר עַצְמוֹ מֵעֲבֵרָה. כַּמָּה חוֹמָה צְרִיכָה הַיּוֹם בַּת יִשְׂרָאֵל כְּדֵי לְהִשָּׁמֵר מִפְּרִיצוּת הַמְּצוּיָה.

"בְּלֹא תוֹרָה" - מִי לֹא רוֹאֶה כַּמָּה קָשֶׁה הַיּוֹם לִמּוּד הַתּוֹרָה בִּכְלָל, וּבְיוֹתֵר לְבָחוּר הַמִּתְבַּגֵּר בַּשָּׁנִים. בָּחוּר הַמִּתְבַּגֵּר כְּבָר קָשֶׁה עָלָיו הָרִכּוּז וְהַהַתְמָדָה, וּמַצָּבוֹ "בְּלֹא אִשָּׁה בְּלֹא תוֹרָה" עַד כִּמְעַט לְעָזְבָהּ לְגַמְרֵי, חַס וְשָׁלוֹם.

תוכן העניינים

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה