35. תקון עיכוב הפרנסה והחולי
הֶאֱרַכְנוּ הַרְבֵּה בְּסִפְרֵנוּ "בְּעִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא" בְּמַעֲלַת הָעֲנִיּוּת, מִדִּבְרֵי חֲזַ"ל, הֵיאַךְ בִּזְכוּתָהּ שֶׁל דַּחְקוּת וְהָעֲנִיּוּת יֵצְאוּ יִשְׂרָאֵל מֵהַגָּלוּת, וְעוֹד בֵּאַרְנוּ שָׁם מִדִּבְרֵי הָרַב "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים" זצוק"ל הֵיאַךְ עַל יְדֵי הָעֲנִיּוּת דַּוְקָא הַכְּרוּכָה בְּשִׁפְלוּת הַנֶּפֶשׁ, יִמְצָא הָאָדָם טָהֳרָה לְנַפְשׁוֹ, וְכִי אֵין טָהֳרָה לַנֶּפֶשׁ גְּדוֹלָה יוֹתֵר מִן הָעֲנִיּוּת, וְהִיא הַמִּדָּה שֶׁמְּבִיאָה אֶת הָאָדָם לַמַּדְרֵגוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר, וּמְבִיאָה אֶת הַנֶּפֶשׁ אַף לְמַעְלָה מִדַּרְגַּת מְקוֹר מַחְצַבְתָּהּ, וְכִי אֵין זִכּוּךְ וְטָהֳרָה לַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר מִמִּדַּת הָעֲנִיּוּת, וְעוֹד שָׁם בֵּאַרְנוּ שֶׁעִקַּר הַנִּסָּיוֹן לְאֵלּוּ שֶׁיִּזְכּוּ לַחֲזוֹת בְּנֹעַם ה' בְּבִיאַת הַגְּאֻלָּה, יִהְיֶה עַל יְדֵי הַנִּסָּיוֹן שֶׁל הָעֲנִיּוּת דַּוְקָא, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה מח, י) "הִנֵּה צְרַפְתִּיךָ וְלֹא בְכָסֶף, בְּחַרְתִּיךָ בְּכוּר עֹנִי", וְדָרְשׁוּ חֲזַ"ל: מְלַמֵּד שֶׁחִזֵּר הַקָּבָּ"ה עַל כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת לִתֵּן לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא מָצָא אֶלָּא הָעֲנִיּוּת, שֶׁאֵין כָּמוֹהָ לְצָרֵף וּלְזַכֵּךְ בָּהּ אֶת יִשְׂרָאֵל וְלַהֲבִיאָם לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא. וְעוֹד נֶאֱמַר (שמואל ב', כב, כח), "וְאֶת עַם עָנִי תּוֹשִׁיעַ", וְכִי עִקַּר הַנִּסָּיוֹן בָּעוֹלָם הַזֶּה עַל מְנָת לִזְכּוֹת בּוֹ לָעוֹלָם הַבָּא הוּא בְּעִקָּר נִסְיוֹן הָאֱמוּנָה בְּעִנְיְנֵי פַּרְנָסָה דַּוְקָא, שֶׁהֵמָּה עִקַּר יִסּוּרֵי הָאָדָם בַּחַיִּים, וְכַמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ (שמו"ר לא, יא): "כָּל הַיִּסּוּרִים בְּכַף מֹאזְנַיִם אַחַת וַעֲנִיּוּת בְּכַף שְׁנִיָּה - מַכְרַעַת אֶת כֻּלָּם". וְעוֹד אָמְרוּ (סנהדרין צז, ע"א) "אֵין בֶּן דָּוִד בָּא עַד שֶׁתִּכְלֶה פְּרוּטָה מִן הַכִּיס," וְהִנֵּה תִּרְאֶה שֶׁרֹב כְּכָל בְּנֵי הַתּוֹרָה חַיִּים הַיּוֹם בְּ"מִינוּס", בִּשְׂכִירוּת, וְכַיּוֹצֵא, וּבְקֹשִׁי מְסַיְּמִים אֶת הַחֹדֶשׁ, וְגַם זֹאת מִתּוֹךְ חַיֵּי דֹּחַק וְהִסְתַּפְּקוּת בְּמוּעָט.
וְזֶהוּ עִקַּר הַתִּקּוּן - הָעִכּוּב מִשְּׂכַר תּוֹרָה וּמִצְווֹת, הָאֱמוּנָה וְהַתְּמִימוּת בְּעִכּוּב הַשָּׂכָר זֶהוּ עִקַּר תִּקּוּנוֹ שֶׁל הָאָדָם.
הַלּוֹקֵחַ אֶת הַחַיִּים עִם חֶשְׁבּוֹן זֶה שֶׁזֶּה רְצוֹן ה' וְזֶה תִּקּוּן הָעוֹלָם וְהָאָדָם, וּמֵבִין שֶׁרַק בְּדֶרֶךְ עִכּוּב, וְכַמָּה שֶׁיּוֹתֵר עִכּוּב נַעֲשֶׂה תִּקּוּנוֹ בְּיֶתֶר שְׂאֵת, חַי זֶה אֶת חַיָּיו בְּרֹגַע. לְצַעֲרֵנוּ כָּל הַמַּחֲלוֹת, גּוּף וְנֶפֶשׁ הַבָּאִים מִדְּאָגָה וּמֶתַח מְקוֹרָם מֵאִי רָצוֹן וְהַסְכָּמָה לְעִכּוּב, בְּנֵי אָדָם חֲפֵצִים שֶׁיִּתְמַלֵּא רְצוֹנָם מִיָּד.
וְלָכֵן מָצִינוּ בַּחֲזַ"ל (מהרי"ט, כתובות, קנב): שֶׁהַמְאַבֵּד עַצְמוֹ לָדַעַת אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא", מַדּוּעַ עָנְשׁוֹ כָּל כָּךְ חָמוּר וְאַף יוֹתֵר מֵרוֹצֵחַ נֶפֶשׁ וּמֵחוֹטֵא בַּעֲרָיוֹת? הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ, לְפִי שֶׁהָלַךְ זֶה וְקָצַץ פְּתִיל חַיָּיו מֵאִי רָצוֹן וְהַסְכָּמָה לְהִתְעַכֵּב בְּמַצָּבוֹ, וְשֶׁיִּהְיֶה כַּמָּה קָשֶׁה שֶׁיִּהְיֶה, הֲלֹא בְּזֶה אִבֵּד אֶת הַתִּקּוּן לְעַצְמוֹ בְּמוֹ יָדָיו.
וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּאָבוֹת (ספ"ד): בְּעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה נוֹצָר, וְעַל כָּרְחֲךָ אַתָּה מֵת... זְכוּת הַחַיִּים לָאָדָם אֵינָהּ תְּלוּיָה בִּרְצוֹנוֹ, אֶלָּא מֵאַחַר וְכָךְ רָאָה הַקָּבָּ"ה אֶת טוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית שֶׁל הָאָדָם, בְּעַל כָּרְחוֹ מוֹשִׁיבוֹ בָּעוֹלָם בַּתְּנָאִים שֶׁיָּבִיאוּ אֶת טוֹבָתוֹ הַנִּצְחִית, וְאָסוּר לָאָדָם לְהִתְנַגֵּד מִשּׁוּם מַצָּב שֶׁהַקָּבָּ"ה נוֹתְנוֹ בּוֹ, שֶׁכֵּן בְּזֶה יְאַבֵּד אֶת תִּקּוּנוֹ, וְעַל כָּךְ יֶחֱרֶה אַף ה' בּוֹ לִמְאֹד, שֶׁכֵּן כָּל רְצוֹן ה' לְהֵטִיב לָאָדָם לָנֶצַח, וּבָאֹפֶן הַמּוֹעִיל לוֹ בְּיוֹתֵר מֵכִין לוֹ אֶת אָפְנֵי וּתְנָאֵי חַיָּיו בְּדַוְקָא כְּפִי שֶׁהֵם, עַל מְנָת לְהֵיטִיב לוֹ לֶעָתִיד לְנֶצַח נְצָחִים בַּטּוֹב הָאֲמִתִּי שֶׁאֵין לָאָדָם מֻשָּׂג בּוֹ כְּלָל, וְזֶה כָּל תַּכְלִית הַבְּרִיאָה שֶׁל הָאָדָם וְהָעוֹלָם, וְכָל הָעוֹלָמוֹת כֻּלָּם, וְהַמּוֹעֵל בְּפִקְדוֹנוֹ שֶׁזֶּה הַנְּשָׁמָה הַטְּהוֹרָה שֶׁבְּקִרְבּוֹ, וּמְקַצֵּץ אֶת פְּתִיל חַיָּיו שֶׁבְּכָךְ מוֹנֵעַ אֶת תִּקּוּנוֹ וְתִקּוּן הָעוֹלָמוֹת פּוֹגֵם פְּגָם גָּדוֹל בְּנַפְשׁוֹ.