33. הסתפקות מכח המתנה · יז. אֵשֶׁת חַיִל - אֵשֶׁת הַגְּרִי"שׁ אֶלְיָשִׁיב זצ"ל
עַל אֵשֶׁת חָבֵר יבלחט"א לְמָרָן הַגְּרִי"שׁ אֶלְיָשִׁיב זצ"ל מְסַפְּרִים כִּי מָסְרָה נַפְשָׁהּ לָקַחַת עַל צַוָּארָהּ אֶת כָּל עֹל הַבַּיִת וְגִדּוּל הַיְלָדִים, בְּכָל הַמַּצָּבִים וּבְכָל הַתְּקוּפוֹת הַקָּשׁוֹת, כְּדֵי שֶׁלֹּא לְהַפְרִיעַ לְבַעֲלָהּ שְׁלִיטָ"א מִלִּמּוּדוֹ.
הִסְתַּפְּקָה בְּמוּעָט בְּדִירָה צָרָה וּלְחוּצָה שֶׁאֲפִלּוּ אַמְבַּטְיָה לֹא הָיָה שָׁם - רַק טוּשׁ קָטָן, וּמְכוֹנַת כְּבִיסָה גַּם לֹא הָיָה לָהּ, וְעַד שְׁנוֹתֶיהָ הָאַחֲרוֹנוֹת הָיְתָה מְכַבֶּסֶת בְּדוּד וּפְרִימוּס כְּמִנְהַג הַדּוֹר הַיָּשָׁן. בַּשָּׁנִים הָאַחֲרוֹנוֹת שֶׁנֶּחְלְשָׁה, הָיוּ בְּנוֹתֶיהָ שֶׁיִּחְיוּ לוֹקְחוֹת אֶת הַכְּבִיסָה לְבֵיתָם, אֲבָל עַל הַכְּבִיסָה שֶׁל הָרַב לֹא וִתְּרָה מִלְּכַבֵּס בִּשְׁתֵּי יָדֶיהָ, שֶׁלֹּא רָצְתָה לְהַפְסִיד אֶת הַמִּצְוָה שֶׁל שִׁמּוּשׁ תַּלְמִיד - חָכָם.
בְּבֵיתָהּ לֹא הָיָה קוּמְקוּם חַשְׁמַלִּי, וְהָיְתָה טוֹרַחַת לְחַמֵּם עַל יְדֵי קוּמְקוּם קָטָן, וּלְעֵת זִקְנָתָהּ קִבְּלָה מַתָּנָה קוּמְקוּם חַשְׁמַלִּי כְּדֵי שֶׁהַכֹּל יִהְיֶה מוּכָן לָרַב מֵעַצְמוֹ וְלֹא תִּצְטָרֵךְ לִטְרֹחַ. הָרַבָּנִית ע"ה סֵרְבָה לְקַבֵּל אֶת הַקּוּמְקוּם, בְּאָמְרָהּ: הַאִם גַּם אֶת הַמִּצְוָה הַזּוֹ תִּרְצוּ לָקַחַת מִמֶּנִּי?
אֶפְשָׁר לְהַמְלִיץ עָלֶיהָ אֶת פֶּרֶק "אֵשֶׁת חַיִל" כִּפְשׁוּטוֹ.