33. הסתפקות מכח המתנה · יד. מֵהֲלִיכוֹתָיו וּמַאֲמָרָיו שֶׁל ר' חַיִּים מִצַּאנְז זַצַ"ל
א. הוּא לִמֵּד לַעֲקֹר אֶת תַּאֲוַת מָמוֹן מִן הַלֵּב, זוֹ הַמִּדָּה הַמְגֻנָּה שֶׁמַּעֲבִירָה אֶת בְּנֵי הָאָדָם עַל דַּעְתָּם וְעַל דַּעַת קוֹנָם, וּבְיוֹתֵר דָּרַשׁ זֹאת מִבָּנָיו וּמִבְּנוֹתָיו. פַּעַם אָמַר: "אִלּוּ הָיִיתִי חוֹשֵׁב עַל בָּנַי שֶׁיֵּשׁ לָהֶם תַּאֲוַת מָמוֹן, הָיִיתִי דּוֹחֵף אוֹתָם מִבֶּטֶן אִמָּם וְהָיוּ כְּבָר בַּדּוּנַאיֶעץ" (שֵׁם נָהָר בְּצַאנְז).