24. אשרי תמימי דרך · ב. בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא – נֶעֱלֶמֶת בְּיוֹתֵר הַנְהָגַת ה' עִם בְּנֵי אָדָם
וְכִדְבָרָיו מַמָּשׁ מוּבָא בָּרַמְחַ"ל "דַּעַת תְּבוּנוֹת" (עמ' קפט) וְאֵלּוּ דְּבָרָיו:
עִקַּר הַנִּסָּיוֹן הַנּוֹלָד מֵהַסְתִּיר הָאָדוֹן אֶת פָּנָיו, הוּא – כִּי הֲלֹא ה' אָמַר עַל יְדֵי כָּל נְבִיאָיו כִּי הוּא הַמַּשְׁגִּיחַ עַל כָּל נִבְרָאָיו, וְעֵינָיו עַל כָּל דַּרְכֵי אִישׁ לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו, אֵ - ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל. וְהִנֵּה, אַחַר אֲשֶׁר הִשְׁמִיעָנוּ כָּזֹאת, הִנֵּה הוּא מְסַבֵּב עוֹלָמוֹ מִסִּבּוֹת עֲמֻקּוֹת וְעֵצוֹת מֵרָחוֹק הַמַּרְאִים לִכְאוֹרָה, חַס וְחָלִילָה, הֵפֶךְ זֹאת. כִּי פַּעַם יֵרָאֶה כְּאִלּוּ הַכֹּל בְּיַד הַמִּקְרֶה – הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, וּפַעַם כִּי נִבְנוּ עוֹשֵׂי רִשְׁעָה, וְלֹא מָצְאוּ כָּל אַנְשֵׁי חַיִל עוֹבְדֵי ה' שְׂכַר טָרְחָם וַעֲמָלָם, כַּמָּה צוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִים, וְכָל שְׁאָר הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה (תהלים עג, א - ב): 'וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי וְגוֹ' כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים וְגוֹ''. כִּי זֶה הוּא הַנִּסָּיוֹן – לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ בְּנֵי אָדָם בֶּאֱמוּנָתָם וְלֹא תָּמוּשׁ מִלְּבָבָם הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה לֵאמֹר: וַדַּאי אֵ - ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דְּרָכָיו. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (חבקוק ב): 'וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה', וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה כְּבָר. וְהִנֵּה זֶה רֶוַח גָּדוֹל מְאֹד מֵהִתְעַלֵּם הַשְּׁלֵמוּת הָעֶלְיוֹן, וּמָקוֹם הִנִּיחַ לָרָע לְהַחְשִׁיךְ פְּנֵי הָעוֹלָם לְנִסָּיוֹן גָּדוֹל כָּזֶה. כִּי עַתָּה צֵא וַחֲשֹׁב, כַּמָּה יִהְיוּ חֲבִיבִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ בְּנִסָּיוֹן כָּזֶה, וְכַמָּה שָׂכָר גָּדוֹל יִנָּתֵן לָהֶם חֵלֶף עֲבוֹדָתָם לֶעָתִיד לָבוֹא. וַהֲרֵי זֶה מִכְּלַל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ – שֶׁאֲפִלּוּ הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁל הֶסְתֵּר פְּנֵי טוּבוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, וְהוּא הַגּוֹרֵם שָׂכָר טוֹב כָּפוּל וּמְכֻפָּל לַצַּדִּיקִים.