18. מעלת היסורים שמכללם העיכובים בשאיפות החיים
וּמִכָּאן נָבִין מַעֲלַת הַיִּסּוּרִים, שֶׁמִּכְּלָלָם הָעִכּוּבִים מִשְּׁאִיפוֹת הַחַיִּים, עַד כַּמָּה חֲבִיבִין הֵן, וְעַד כַּמָּה רַק מִי שֶׁחָפֵץ בּוֹ ה' - מְיַסְּרוֹ, וְנַאֲרִיךְ בְּזֶה, שֶׁכֵּן אָנוּ בְּדוֹר עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, וְעַל דּוֹרֵנוּ זֶה מוּבָא בַּמִּדְרָשׁ ("שוחר טוב" תהילים יז):
ג' שְׁלִישִׁים שֶׁל יִסּוּרִים יָרְדוּ לָעוֹלָם, שְׁלִישׁ נָטְלוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם, שְׁלִישׁ בְּכָל הַדּוֹרוֹת וּשְׁלִישׁ בְּדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ.
הֲרֵי שֶׁבְּדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ יָצִיפוּ הַיִּסּוּרִים אֶת עַם יִשְׂרָאֵל בְּכַמּוּת שֶׁל שְׁלִישׁ יִסּוּרִים מִכָּל מַה שֶּׁיָּרַד בְּכָל הַדּוֹרוֹת.
וּמַה שֶּׁיֵּשׁ לְהָבִין בְּמִדְרָשׁ זֶה, וְהוּא הֵיאַךְ תִּתָּכֵן חֲלֻקָּה זֹאת, שְׁלִישׁ נָטְלוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם, שֶׁהָיְתָה תְּקוּפָה שֶׁל כְּמָאתַיִם שָׁנָה, שְׁלִישׁ בְּמֶשֶׁךְ הַדּוֹרוֹת שֶׁהָיְתָה תְּקוּפָה שֶׁל אַלְפֵי שָׁנִים, וּשְׁלִישׁ לְדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁכְּמוֹ כֵן הִנּוֹ תְּקוּפָה שֶׁל אוּלַי כַּמָּה עַשְׂרוֹת שָׁנִים.
הֲיִתָּכֵן שֶׁאֲבוֹת הָעוֹלָם שֶׁהָיוּ בָּעוֹלָם בְּסַךְ הַכֹּל בְּמֶשֶׁךְ כְּמָאתַיִם שָׁנָה, וְדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ שֶׁכְּמוֹ כֵן הוּא לִכְאוֹרָה תְּקוּפָה שֶׁל כַּמָּה עַשְׂרוֹת שָׁנִים, יִסּוּרֵיהֶם הָיוּ וְיִהְיוּ בְּאוֹתָהּ כַּמּוּת וְאֵיכוּת כְּמוֹ שֶׁל כָּל אַלְפֵי הַשָּׁנִים שֶׁסָּבְלוּ בָּהֶם אֲבוֹתֵינוּ יִסּוּרִים רַבִּים וְקָשִׁים, הֲיִתָּכֵן שֶׁיִּתְרַכְּזוּ בְּמֶשֶׁךְ עַשְׂרוֹת שָׁנִים יִסּוּרִים שֶׁל אַלְפֵי שָׁנִים, וּבְיוֹתֵר וְכִי רָאִינוּ כָּל כָּךְ יִסּוּרִים שֶׁכָּאֵלֶּה בְּדוֹר הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים.
וְהַבֵּאוּר הוּא.
מַהוּת הַיִּסּוּרִים חָזְקָם וְתָקְפָּם אֵינוֹ תָּלוּי כִּמְעַט בַּחֵלֶק הַפִיזִי שֶׁבַּיִּסּוּרִים אֶלָּא בְּעִקָּר בְּהֶעְדֵּר הַדַּעַת וְהַהֲבָנָה מִמַּטְּרַת הַיִּסּוּרִים.
וְהָרְאָיָה, אָדָם דּוֹקֵר אֶת חֲבֵרוֹ בְּמַחַט, הֲרֵי שֶׁיִּתְקוֹמֵם וְיִזְעַף, יָקוּם בְּכַעַס גָּדוֹל עַל דּוֹקְרוֹ וְיָשִׁיב לוֹ מָנָה אַפַּיִם מִכַּעֲסוֹ וְנִקְמָתוֹ. וְהִנֵּה אָדָם זֶה הוֹלֵךְ לָרוֹפֵא וְהָרוֹפֵא מַזְרִיק זְרִיקָה - דְּקִירָה אַף יוֹתֵר כּוֹאֶבֶת מִקּוֹדְמוֹ, וּמַה תְּהֵא תְּגוּבָתוֹ שֶׁל זֶה, תּוֹדָה רַבָּה אֲדוֹנִי הָרוֹפֵא... כַּמָּה צָרִיךְ לְשַׁלֵּם... הַאִם צָרִיךְ לָבוֹא פַּעַם נוֹסֶפֶת...
נוֹכַחְתָּ לָדַעַת שֶׁעִקַּר הַיִּסּוּרִים וּכְאֵבָם הוּא בַּנֶּפֶשׁ הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵהַגּוּף, כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ וּמֵבִין מַטְּרַת הַיִּסּוּרִים הֲרֵי שֶׁהוּא רָגוּעַ וּמְעוֹדָד, וּכְשֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ מַטְּרַת הַיִּסּוּרִים, כְּאֵבוֹ גָּדוֹל פִּי כַּמָּה וְכַמָּה.
וּמֵעַתָּה נָבִין דִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ.
בִּזְמַן הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים הָיָה הֶסְתֵּר פָּנִים גָּדוֹל בָּעוֹלָם, תְּקוּפָה שֶׁל חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה בֶּאֱמוּנָה, כֻּלָּם הָיוּ עוֹבְדֵי עֲבוֹדָה זָרָה, וְעַל הָאָבוֹת הָיָה מֻטָּל לְהָאִיר אֶת הַחֲשֵׁכָה וּלְהָפִיץ אֱמוּנָה בָּעוֹלָם, וְכָל פְּעֻלָּתָם, עֲבוֹדָתָם אֶת ה', הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁעָבְרוּ, הָיוּ בְּגֶדֶר בְּנִיַּת שָׁרָשִׁים וִיסוֹדוֹת לְכָל הָעֲנָפִים שֶׁיָּצְאוּ מֵהֶם הֲלֹא הֵמָּה בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְלִבְנוֹת שָׁרָשִׁים וִיסוֹדוֹת זֶהוּ הַדָּבָר הַקָּשֶׁה בְּיוֹתֵר, שֶׁכֵּן לֹא קָדְמוּ לָאָבוֹת יְסוֹדוֹת וְשָׁרָשִׁים לְחַזְּקָם וּלְהוֹרוֹתָם הַדֶּרֶךְ, אֶלָּא הֵמָּה מֵעַצְמָם הָיוּ נִצְרָכִים לִבְנוֹת עוֹלָם שֶׁיַּכִּיר אֶת ה', וְלָכֵן נִסְיוֹנוֹתֵיהֶם הָיוּ לְשֵׁם וּלְתִפְאֶרֶת לָנֶצַח, וְעַד הַיּוֹם מַנְצִיחִים אָנוּ אֶת יִסּוּרֵיהֶם וְנִסְיוֹנוֹתֵיהֶם, שֶׁכֵּן הָיוּ הֵמָּה הָרִאשׁוֹנִים בַּמַּעֲרָכָה, וְהַחֲזִיתִיִּים בְּתִקּוּן עוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁכֵּן מֵעִיד עֲלֵיהֶם הַקָּבָּ"ה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ: "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם", ועיי"ש בְּרַשִּׁ"י שֶׁבֵּאֵר: לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם בְּמִדַּת הָאֲמִתִּית שֶׁלִּי שֶׁעָלֶיהָ נִקְרָא שְׁמִי נֶאֱמָן לְאַמֵּת דְּבָרַי, שֶׁהֲרֵי הִבְטַחְתִּי לָהֶם וְלֹא קִיַּמְתִּי, הֲרֵי מְפֹרָשׁ שֶׁנָּהַג בָּהֶם הַקָּבָּ"ה בְּמִדַּת הַהַסְתָּרָה, וְכִבְיָכוֹל כְּמַבְטִיחַ וְלֹא מְקַיֵּם וּכְנוֹדֵר וְלֹא מְשַׁלֵּם כַּמְבֹאָר שָׁם בְּהֶמְשֵׁךְ רַשִּׁ"י, וְעִם כָּל זֶה לֹא הִרְהֲרוּ אַחֲרֵי ה'.
וְכֵן מְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבִּי יְרוּחָם מִמִּיר (דעת תורה, פרשת ויצא) וְלָכֵן אַף שֶׁהָיוּ בִּתְקוּפַת עַשְׂרוֹת שָׁנִים בִּלְבַד, מִפְּנֵי הַהֶסְתֵּר הָרַב שֶׁהָיָה בִּימֵיהֶם אֵיכוּת יִסּוּרֵיהֶם נֶחְשָׁבִים לְכַמּוּת גְּדוֹלָה.
וּכְמוֹ כֵן בְּדוֹר עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, יְהֵא הֶסְתֵּר גָּדוֹל, בִּלְבּוּל גָּדוֹל, הַהֲבָנָה בְּדַרְכֵי שָׁמַיִם תְּהֵא נֶעֱלֶמֶת מֵהַבְּרִיּוֹת בְּאֹפֶן שֶׁלֹּא הָיָה כְּמוֹתָהּ, וְלָכֵן הַיִּסּוּרִים שֶׁיִּהְיוּ אָז, יִתְעַצְּמוּ בְּאֵיכוּתָם לִמְאֹד, אַחַר שֶׁכָּאָמוּר עִקַּר הַיִּסּוּרִים הֵמָּה בְּהֶעְדֵּר הַדַּעַת וְהַהַכָּרָה בְּתַכְלִית, וְכֵן מְבֹאָר בָּרַמְחַ"ל בְּסִפְרוֹ דַּעַת וּתְבוּנוֹת (עמ' קפט):
עִקַּר הַנִּסָּיוֹן הַנּוֹלָד מֵהַסְתִּיר הָאָדוֹן אֶת פָּנָיו, הוּא - כִּי הֲלֹא ה' אָמַר עַל יְדֵי כָּל נְבִיאָיו כִּי הוּא הַמַּשְׁגִּיחַ עַל כָּל נִבְרָאָיו, וְעֵינָיו עַל כָּל דַּרְכֵי אִישׁ לָתֵת לְאִישׁ כִּדְרָכָיו וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו, אֵ - ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל. וְהִנֵּה, אַחַר אֲשֶׁר הִשְׁמִיעָנוּ כָּזֹאת, הִנֵּה הוּא מְסַבֵּב עוֹלָמוֹ מִסִּבּוֹת עֲמֻקּוֹת וְעֵצוֹת מֵרָחוֹק הַמַּרְאִים לִכְאוֹרָה, חַס וְחָלִילָה, הֵפֶךְ זֹאת. כִּי פַּעַם יֵרָאֶה כְּאִלּוּ הַכֹּל בְּיַד הַמִּקְרֶה - הַכֹּל כַּאֲשֶׁר לַכֹּל, וּפַעַם כִּי נִבְנוּ עוֹשֵׂי רִשְׁעָה, וְלֹא מָצְאוּ כָּל אַנְשֵׁי חַיִל עוֹבְדֵי ה' שְׂכַר טָרְחָם וַעֲמָלָם, כַּמָּה צוֹעֲקִים וְאֵינָם נַעֲנִים, וְכָל שְׁאָר הָעִנְיָנִים אֲשֶׁר הִנִּיחַ ה' לְנַסּוֹת בָּם אֶת לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם. וְהוּא מַה שֶּׁאָמַר דָּוִד הַמֶּלֶךְ ע"ה (תהילים עג, א - ב): 'וַאֲנִי כִּמְעַט נָטָיוּ רַגְלָי וְגוֹ' כִּי קִנֵּאתִי בַּהוֹלְלִים וְגוֹ'. כִּי זֶה הוּא הַנִּסָּיוֹן - לִרְאוֹת הֲיַעַמְדוּ בְּנֵי אָדָם בֶּאֱמוּנָתָם וְלֹא תָּמוּשׁ מִלְּבָבָם הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה לֵאמֹר: וַדַּאי אֵ - ל אֱמוּנָה וְאֵין עָוֶל, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין אָנוּ מְבִינִים דְּרָכָיו. וְעַל זֶה נֶאֱמַר (חבקוק ב): 'וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה', וּכְמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ לְמַעְלָה כְּבָר. וְהִנֵּה זֶה רֶוַח גָּדוֹל מְאֹד מֵהִתְעַלֵּם הַשְּׁלֵמוּת הָעֶלְיוֹן, וּמָקוֹם הִנִּיחַ לָרָע לְהַחְשִׁיךְ פְּנֵי הָעוֹלָם לְנִסָּיוֹן גָּדוֹל כָּזֶה. כִּי עַתָּה צֵא וַחֲשֹׁב, כַּמָּה יִהְיוּ חֲבִיבִים לְפָנָיו יִתְבָּרַךְ הַצַּדִּיקִים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ בְּנִסָּיוֹן כָּזֶה, וְכַמָּה שָׂכָר גָּדוֹל יִנָּתֵן לָהֶם חֵלֶף עֲבוֹדָתָם לֶעָתִיד לָבוֹא. וַהֲרֵי זֶה מִכְּלַל כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ - שֶׁאֲפִלּוּ הַחֹשֶׁךְ הַגָּדוֹל שֶׁל הֶסְתֵּר פְּנֵי טוּבוֹ אֵינוֹ אֶלָּא לִכְבוֹדוֹ, וְהוּא הַגּוֹרֵם שָׂכָר טוֹב כָּפוּל וּמְכֻפָּל לַצַּדִּיקִים".
מַה שֶּׁאֵין כֵּן, בַּדּוֹרוֹת שֶׁבָּאֶמְצַע, דּוֹר יוֹצְאֵי מִצְרַיִם, דּוֹר הַמִּדְבָּר, וּלְאַחַר מִכֵּן דּוֹרוֹת הַנְּבִיאִים, הַתַּנָּאִים, שֶׁהָיוּ בִּתְקוּפוֹת בַּיִת רִאשׁוֹן וְשֵׁנִי, שֶׁהָיָה גִּלּוּי גָּדוֹל מִבְּחִינַת הַיְדִיעָה וְהָאֱמוּנָה, וְכֵן אַחַר כָּךְ בַּגָּלוּת לְאַחַר חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי שֶׁהָיוּ עֲדַיִן תַּנָּאִים, וְאָמוֹרָאִים, רִאשׁוֹנִים, וְיֶתֶר גְּדוֹלֵי וּקְדוֹשֵׁי עוֹלָם הָאַחֲרוֹנִים יוֹתֵר, הָיָה גִּלּוּי גָּדוֹל בָּאֱמוּנָה, וְעַם יִשְׂרָאֵל כִּמְעַט בְּכָל הַשָּׁנִים הַלָּלוּ שָׁמְרוּ תּוֹרָה וּמִצְווֹת, וְהָיוּ תַּחַת פִּקּוּחָם וְעִידוּדָם שֶׁל גְּדוֹלֵי יִשְׂרָאֵל, מַה שֶּׁהִקְטִין לָהֶם אֶת עָצְמַת יִסּוּרֵיהֶם, וְעַד - כָּאָמוּר הַדּוֹרוֹת הָאַחֲרוֹנִים מַמָּשׁ שֶׁיָּרְדוּ הַדּוֹרוֹת לִשְׁאוֹל, וּבְיוֹתֵר מֵאֵימָתַי שֶׁהֵחֵלָּה תְּקוּפַת הַהַשְׂכָּלָה לְאַחַר תְּקוּפוֹת הַהוֹד שֶׁל הַגְּרָ"א וְתַלְמִידָיו, הַבַּעַשֵׁ"ט וְתַלְמִידָיו, הגר"י סַלַּנְטֶר וְתַלְמִידָיו, שֶׁאָז גָּבַר הַחֹשֶׁךְ לִמְאֹד, וְאָז נִתְּכָה עָלֵינוּ מַכַּת הַהֶסְתֵּר פָּנִים מַה שֶּׁהֶעֱצִים אֶת הַיִּסּוּרִים שֶׁל דּוֹרוֹת עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא שֶׁיֵּחָשְׁבוּ עֲצוּמִים וְקָשִׁים בְּאֵיכוּת כְּמֶשֶׁךְ כָּל הַדּוֹרוֹת.
הִילְכָּךְ כַּמָּה צְרִיכִים אָנוּ לִהְיוֹת לְמוּדִים וַחֲזָקִים בַּעֲבוֹדַת הַהַמְתָּנָה שֶׁהִיא עִקַּר קֹשִׁי הַהֶסְתֵּר פָּנִים, שֶׁהִנֵּה הָאָדָם מְבַקֵּשׁ וּמְבַקֵּשׁ, מִתְחַנֵּן וּמִתְפַּלֵּל, וּבַקָּשָׁתוֹ מִתְעַכֶּבֶת, מִבְּלִי לְהָבִין סִבַּת הָעִכּוּב, כַּמָּה צָרִיךְ לְשֵׁם כָּךְ תְּמִימוּת, וְאֵמוּן מָלֵא בַּבּוֹרֵא, וַהֲבָנָה שֶׁזֶּהוּ מַהֲלַךְ הַתִּקּוּן וּבוֹ אָנוּ מְתַקְּנִים אֶת הָעוֹלָם וּמַכְשִׁירִים אוֹתוֹ לִקְרַאת עוֹלָם מְתֻקָּן.
וְהוּא מַה שֶּׁרְגִילִים הָעוֹלָם לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בַּבִּטּוּי "כָּל עַכָּבָה לְטוֹבָה", וּמְקוֹרוֹ כַּנִּרְאֶה מֵהַגְּמָרָא, "כָּל דְּעָבִיד רַחֲמָנָּא לְטַב", כָּל עִכּוּב הוּא טוֹב, שֶׁכֵּן בּוֹ מֵפִיק הָאָדָם הֶחָכָם וְהַמַּאֲמִין ג' תּוֹעֲלִיּוֹת הַנִּפְלָאוֹת שֶׁהִזְכַּרְנוּ, וְכָל עִכּוּב הוּא בְּעֶצֶם מַהֲלָךְ שֶׁל תִּקּוּן, בִּסְבִילַת הָעִכּוּב בֶּאֱמוּנָה וּבִתְמִימוּת מְתַקֵּן הָאָדָם הַרְבֵּה יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁחוֹשֵׁב הוּא שֶׁבְּאִם תִּתְמַלֵּא מִשְׁאֶלֶת לִבּוֹ בִּמְהֵרָה יֵעָשֶׂה הַתִּקּוּן מַהֵר יוֹתֵר.