16. עיכוב והמתנה לקבלת שכר מצוות מהות ההבדל בין יהודי לגוי
וְכָאָמוּר לְעֵיל, הַהֶבְדֵּל הַמַּהוּתִי בֵּין יְהוּדִי לְגוֹי הוּא הַהַמְתָּנָה וְהָעִכּוּב, שֶׁכֵּן הַמַּאֲמִין בְּב' עוֹלָמוֹת לָמוּד לְהַמְתִּין לִשְׂכָרוֹ לָעוֹלָם הַנִּצְחִי וְהָאֲמִתִּי, וְאֵינוֹ מְבַקֵּשׁ וְדוֹרֵשׁ אֶת שְׂכָרוֹ מִיָּד.
וּמָצִינוּ כֵּן בִּתְפִלַּת שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ כְּשֶׁבָּנָה אֶת בֵּית הַמִּקְדָּשׁ - בִּקֵּשׁ בִּתְפִלָּתוֹ שֶׁכָּל מִי שֶׁיָּבוֹא לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ יְקַבֵּל ה' תְּפִלָּתוֹ וְיִתְקַדֵּשׁ בְּכָךְ שֵׁם שָׁמַיִם, אֶלָּא שֶׁמּוֹצְאִים אָנוּ נֻסָּח שׁוֹנֶה בְּבַקָּשַׁת שְׁלֹמֹה בְּזֶה בֵּין כְּשֶׁיָּבֹא יִשְׂרָאֵל לְבַקֵּשׁ וּבֵין כְּשֶׁיָּבֹא הַנָּכְרִי. וְנָשִׂים לֵב לַכְּתוּבִים: (מלכים א, ח: לח, לט, מא, מג): "כָּל תְּפִלָּה כָל תְּחִנָּה אֲשֶׁר תִהְיֶה לְכָל הָאָדָם לְכֹל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יֵדְעוּן אִישׁ נֶגַע לְבָבוֹ וּפָרַשׂ כַּפָּיו אֶל הַבַּיִת הַזֶּה, וְאַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְסָלַחְתָּ וְעָשִׂיתָ וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ כִּי אַתָּה יָדַעְתָּ לְבַדְּךָ אֶת לְבַב כָּל בְּנֵי הָאָדָם... וְגַם אֶל הַנָּכְרִי אֲשֶׁר לֹא מֵעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל הוּא וּבָא מֵאֶרֶץ רְחוֹקָה לְמַעַן שְׁמֶךָ... אַתָּה תִּשְׁמַע הַשָּׁמַיִם מְכוֹן שִׁבְתֶּךָ וְעָשִׂיתָ כְּכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי לְמַעַן יֵדְעוּן כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ אֶת שְׁמֶךָ לְיִרְאָה אֹתְךָ כְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלָדַעַת כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי".
דְּהַיְנוּ כְּשֶׁיָּבֹא יְהוּדִי לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁיִּנָּתֵן לוֹ כְּפִי הַנִּרְאֶה לַבּוֹרֵא, אִם מַגִּיעַ לוֹ יִתֵּן לוֹ וְאִם לֹא לָאו, שֶׁכֵּן לֹא יָבֹא בִּטְרוּנְיָא וְלָכֵן נֶאֱמַר לְגַבֵּי יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּבֹא לְהִתְפַּלֵּל: "וְעָשִׂיתָ וְנָתַתָּ לָאִישׁ כְּכָל דְּרָכָיו אֲשֶׁר תֵּדַע אֶת לְבָבוֹ", וְאִלּוּ הַגּוֹי כְּשֶׁיָּבוֹא לְבַקֵּשׁ בַּקָּשָׁתוֹ שֶׁיִּנָּתֵן לוֹ מִיָּד וְכִלְבָבוֹ, וְכַנֶּאֱמָר שָׁם: "וְעָשִׂיתָ כְּכָל אֲשֶׁר יִקְרָא אֵלֶיךָ הַנָּכְרִי", שֶׁכֵּן אִם לָאו יִכְפֹּר, וְיִתְחַלֵּל עַל - יְדֵי כֵן שֵׁם ה', שֶׁכֵּן הַגּוֹי לֹא לָמוּד בְּעִכּוּב. וְלָכֵן בֵּין שֶׁהוּא רָאוּי בֵּין שֶׁאֵינוֹ רָאוּי תֵּן לוֹ שֶׁלֹּא יִקְרָא עַל ה' תָּגָר.
וּרְאֵה בְּרַשִּׁ"י שֶׁכֵּן פֵּרֵשׁ: (בראשית כז, כח) עַל הַפָּסוּק "וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם", שֶׁשְּׁלֹמֹה לָמַד זֹאת מִיִּצְחָק, שֶׁכֵּן מָצִינוּ כְּשֶׁבֵּרֵךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב אָבִינוּ, בֵּרְכוֹ בְּלָשׁוֹן וְיִתֶּן לְךָ הָאֱלֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם... הָאֱלֹהִים - מִדַּת הַדִּין, כְּלוֹמַר אִם מַגִּיעַ לְךָ תְּקַבֵּל וְאִם לָאו לָאו. וּכְשֶׁבֵּרֵךְ לְעֵשָׂיו, בֵּרְכוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֵר מִטַּל הַשָּׁמַיִם יִהְיֶה מוֹשָׁבְךָ, וְלֹא הִזְכִּיר מִדַּת אֱלֹהִים - שֶׁכֵּן לְגַבֵּי יַעֲקֹב לֹא יִקְרָא תָּגָר אִם לֹא יְקַבֵּל שֶׁכֵּן מֵבִין שֶׁמִּדַּת הַדִּין מְעַכֶּבֶת. אוּלָם עֵשָׂיו אֵינוֹ מֵבִין עִנְיָן זֶה שֶׁל "מִדַּת הַדִּין מְעַכֶּבֶת", וְחָפֵץ שֶׁתִּתְקַיֵּם בִּרְכַּת אַבָּא מִיָּד וּבְכָל מַצָּב, וְלָכֵן תָּלָה בִּרְכָתוֹ בְּשֵׁם "אֱלֹהִים" לוֹמַר בֵּין צַדִּיק בֵּין רָשָׁע - "יִתֵּן לְךָ."