אור ברסלב
חי באמונה ה - כל עכבה לטובה 13. מבחן העיכוב - מבחן הראוי למלוכה

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

13. מבחן העיכוב - מבחן הראוי למלוכה

11. עד היכן מבחן העיכוב

מְסֻפָּר בַּנָּבִיא שְׁמוּאֵל שֶׁכַּאֲשֶׁר יָצַק שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הַשֶּׁמֶן עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל שָׁאוּל וְנִשְּׁקוֹ וּבִשְּׂרוֹ (י, א): וַיֹּאמֶר הֲלוֹא כִּי מְשָׁחֲךָ ה' עַל נַחֲלָתוֹ לְנָגִיד", צִוָּהוּ (י, ח): "וְיָרַדְתָּ לְפָנַי הַגִּלְגָּל וְהִנֵּה אָנֹכִי יֹרֵד אֵלֶיךָ לְהַעֲלוֹת עֹלוֹת לִזְבֹּחַ זִבְחֵי שְׁלָמִים, שִׁבְעַת יָמִים תּוֹחֵל עַד בּוֹאִי אֵלֶיךָ, וְהוֹדַעְתִּי לְךָ אֵת אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה".

צִוָּהוּ שְׁמוּאֵל לְשָׁאוּל שֶׁלֹּא יַעֲלֶה אֶת הָעוֹלוֹת וְהַשְּׁלָמִים בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי טֶרֶם בּוֹאוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל לִהְיוֹת נוֹכֵחַ שָׁם בְּהַקְרָבַת הַקָּרְבָּנוֹת.

וּבְתוֹךְ יָמִים אֵלּוּ הִתְאַסְּפוּ פְּלִשְׁתִּים לְהִלָּחֵם בְּיִשְׂרָאֵל, וְעַם יִשְׂרָאֵל הִתְחַבְּאוּ בַּמְּעָרוֹת וּבַחוֹחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִיחִים וּבַבּוֹרוֹת כַּמְבֹאָר שָׁם, וְנָפוֹצוּ כָּל הָעָם מֵעַל שָׁאוּל, וְשָׁאוּל מַמְתִּין לִשְׁמוּאֵל מִלַּעֲשׂוֹת דָּבָר עַד הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי אוּלָם לֹא הִמְתִּין לְהִתְעַכֵּב מִלְּהַקְרִיב הָעוֹלָה וְהַזְּבָחִים טֶרֶם בּוֹא שְׁמוּאֵל, וְהִקְרִיבָם מִבִּלְעֲדֵי שְׁמוּאֵל. וּכְשֶׁסִּיֵּם לְהַקְרִיב מִיָּד בָּא שְׁמוּאֵל וְאוֹמֵר לוֹ (יג, יא): מֶה עָשִׂיתָ...? וְשָׁאוּל מִתְנַצֵּל: כִּי רָאִיתִי כִי נָפַץ הָעָם מֵעָלַי, וְאַתָּה לֹא בָאתָ לְמוֹעֵד הַיָּמִים וּפְלִשְׁתִּים נֶאֱסָפִים מִכְמָשׂ, וָאֹמַר עַתָּה יֵרְדוּ פְלִשְׁתִּים אֵלַי הַגִּלְגָּל... וַאֶתְאַפַּק וָאַעֲלֶה הָעֹלָה.

הֲרֵי יֵשׁ כָּאן הִתְנַצְּלוּת רְאוּיָה לִכְאוֹרָה, שֶׁכֵּן הִנֵּה הַפְּלִשְׁתִּים מִתְקָרְבִים לַגִּלְגָּל, וְצָרִיךְ לְהִזְדָּרֵז לְהִלָּחֵם עִמָּהֶם, וְהָעָם נָפוֹצוּ, וְלֹא יָכֹל שָׁאוּל לְהַמְתִּין, וּמַה מְּשִׁיבוֹ שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא עַל כָּךְ: (יג יג) "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל נִסְכָּלְתָּ, לֹא שָׁמַרְתָּ אֶת מִצְוַת ה' אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר צִוָּךְ, כִּי עַתָּה הֵכִין ה' אֶת מַמְלַכְתְּךָ אֶל יִשְׂרָאֵל, עַתָּה מַמְלַכְתְּךָ לֹא תָקוּם, בִּקֵּשׁ ה' לוֹ אִישׁ כִּלְבָבוֹ וַיְצַוֵּהוּ ה' לְנָגִיד עַל עַמּוֹ כִּי לֹא שָׁמַרְתָּ אֵת אֲשֶׁר צִוְּךָ ה'.

נִתְבּוֹנֵן מֶה חָטָא וּמֶה עָוָה שָׁאוּל, הֲכִי עָבַר עַל לֹא תִרְצַח... לֹא תִגְנֹב... בְּסַךְ הַכֹּל לֹא הִמְתִּין וְלֹא הִתְעַכֵּב מִלְּהַקְרִיב הָעוֹלָה?

הַתְּשׁוּבָה:

עִקַּר יְסוֹד הַמֶּלֶךְ הוּא לִהְיוֹת רֹאשׁ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְהוֹבִילָם אֶל הַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת, וְהַתִּקּוּן וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא הָעִכּוּב וְהַהַמְתָּנָה שֶׁבּוֹ נִבְחָן בִּטּוּל הָרָצוֹן שֶׁל הָאָדָם מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא, וְכַנֶּאֱמָר בְּאָבוֹת (ב, ד): "בַּטֵּל רְצוֹנְךָ מִפְּנֵי רְצוֹנוֹ", וּכְשֶׁחָסֵר בְּבִטּוּל הָרָצוֹן אֵצֶל הַמֶּלֶךְ, וְלֹא מְבַטֵּל הוּא רְצוֹנוֹ מִפְּנֵי רְצוֹן הַנָּבִיא שֶׁהוּא בָּא בְּעֶצֶם בִּדְבַר ה', אֵין רָאוּי זֶה לִמְלוּכָה.

וּלְעֻמַּת נִסְיוֹנוֹ שֶׁל שָׁאוּל מָצִינוּ נִסָּיוֹן דּוֹמֶה מַמָּשׁ שֶׁנִּתְנַסָּה בּוֹ דָּוִד וְעָמַד בּוֹ וְכָךְ מְבֹאָר בַּנָּבִיא (שמואל ב', ה, כב - כה):

"וַיֹּסִפוּ עוֹד פְּלִשְׁתִּים לַעֲלוֹת וַיִּנָּטְשׁוּ בְּעֵמֶק רְפָאִים, וַיִּשְׁאַל דָּוִד בַּה' וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲלֶה הָסֵב אֶל אַחֲרֵיהֶם וּבָאתָ לָהֶם מִמּוּל בְּכָאִים, וִיהִי כְּשָׁמְעֲךָ אֶת קוֹל צְעָדָה בְּרָאשֵׁי הַבְּכָאִים אָז תֶּחֱרָץ כִּי אָז יָצָא ה' לְפָנֶיךָ לְהַכּוֹת בְּמַחֲנֵה פְלִשְׁתִּים, וַיַּעַשׂ דָּוִד כֵּן כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה' וַיַּךְ אֶת פְּלִשְׁתִּים מִגֶּבַע עַד בֹּאֲךָ גָזֶר".

וּמְבֹאָר שָׁם בִּ"מְצוּדוֹת דָּוִד" שֶׁבְּכָאן נִסָּה ה' אֶת דָּוִד אִם יְצַיֵּת לְקוֹל ה' וְיַמְתִּין מִלְּהִלָּחֵם עִם הַפְּלִשְׁתִּים עַד שֶׁיִּשְׁמַע אֶת הָרוּחַ הַמְנַשֶּׁבֶת בְּרָאשֵׁי הָאִילָנוֹת אוֹ יֵקַל בְּעֵינָיו כַּאֲשֶׁר הֵקֵל בָּהֶם שָׁאוּל.

וּמוּבָא בְּמִדְרָשׁ יַלְקוּט שִׁמְעוֹנִי עַל נִסָּיוֹן זֶה שֶׁל דָּוִד:

אָמַר לוֹ הַקָּבָּ"ה לְדָוִד, אַל תַּעֲלֶה אֶלָּא מִכִּוּוּן אֲחוֹרֵיהֶם, וְאֵין לְךָ רְשׁוּת לִפְשֹׁט יָד בָּהֶם אֲפִלּוּ יִהְיוּ קְרוֹבִים אֵלֶיךָ, עַד שֶׁתִּרְאֶה "רָאשֵׁי הַבְּכָאִים מִתְנַעְנְעִים, "רָאשֵׁי בְּכָאִים" תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס שָׁם "רֵישֵׁי אִילָנַיָא" - רָאשֵׁי הָאִילָנוֹת, וְלָמָּה נָתַן לוֹ סִימָן זֶה? כֵּיוָן שֶׁיָּצָא דָּוִד וְהָיוּ פְּלִשְׁתִּים קְרֵבִים וּבָאִים, וְיִשְׂרָאֵל רוֹאִים אוֹתָם בְּמֶרְחָק שֶׁל אַרְבַּע אַמּוֹת, אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל: דָּוִד, מָה אָנוּ עוֹמְדִים? אָמַר לָהֶם כָּךְ מְצֻוֶּה אֲנִי מֵאֵת הָאֱלֹקִים שֶׁלֹּא לִפְשֹׁט יָד בָּהֶם עַד שֶׁאֶרְאֶה רָאשֵׁי הָאִילָנוֹת מִתְנַעְנְעִים, אָמְרוּ לוֹ יִשְׂרָאֵל: אִם אֵין אָנוּ פּוֹשְׁטִים בָּהֶם יָד עַתָּה - אָנוּ מֵתִים, אָמַר לָהֶם דָּוִד: מוּטָב נָמוּת זַכָּאִים וְצַדִּיקִים וְלֹא נָמוּת רְשָׁעִים, אֶלָּא אֲנִי וְאַתֶּם נִתְלֶה עֵינֵינוּ אֶל הַקָּבָּ"ה, כֵּיוָן שֶׁתָּלוּ עֵינֵיהֶם כְּלַפֵּי מַעְלָה לְהַקָּבָּ"ה הִתְנַעְנְעוּ הָאִילָנוֹת, וּמִיָּד פָּשְׁטוּ יִשְׂרָאֵל בַּפְּלִשְׁתִּים וְנִצְּחוּם, שֶׁנֶּאֱמַר: וַיַּעַשׂ דָּוִד כַּאֲשֶׁר צִוָּהוּ ה', אָמַר הַקָּבָּ"ה לַמַּלְאָכִים, רְאוּ מַה בֵּין דָּוִד לְשָׁאוּל, שָׁאוּל עוֹמֵד וְנִשְׁאָל בָּאוּרִים וְתֻמִּים, וְהַפְּלִשְׁתִּים בָּאִים עָלָיו, הִנִּיחַ הָאוּרִים וְהַתֻּמִּים וְאָמַר לַכֹּהֵן אֱסֹף יָדֶיךָ, עַד כָּאן מִדִּבְרֵי הַמִּדְרָשׁ.

הֲרֵי לִרְאוֹת כַּמָּה נִצְרָךְ עִנְיַן הָעִכּוּב לְשֵׁם מִבְחַן הָאֱמוּנָה בַּה', לִרְאוֹת עַד כַּמָּה מְבַטֵּל הָאָדָם רְצוֹנוֹ לִרְצוֹן ה'.

וּכְמוֹ שֶׁכֵּן מָצִינוּ שֶׁנִּסְתַּלְּקָה הַמְּלוּכָה מֵרְאוּבֵן וְנִתְּנָה לִיהוּדָה, וְהוּא שׁוּב מִטַּעַם זֶה, רְאוּבֵן לֹא הָיְתָה בּוֹ אֶת מִדַּת הַהַמְתָּנָה, וְהַבִּטּוּל, וְנֶחְפָּז הָיָה לַעֲשׂוֹת מַעֲשֵׂהוּ עַל דַּעַת עַצְמוֹ, בְּכָךְ שֶׁבִּלְבֵּל יְצוּעֵי אָבִיו וּכְשֶׁמֵּתָה אִמּוֹ לֵאָה הֶעֱבִיר מִטַּת יַעֲקֹב לְאֹהֶל לֵאָה וֶהֱסִירָהּ מֵאֹהֶל שִׁפְחַת רָחֵל. וּכְמוֹ שֶׁכֵּן הוֹכִיחוֹ יַעֲקֹב אָבִינוּ בְּסוֹף יָמָיו, וְכַנֶּאֱמָר (בראשית מט, ד) "פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר", וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י שָׁם: הַפַּחַז וְהַבֶּהָלָה אֲשֶׁר מִהַרְתָּ לְהַרְאוֹת כַּעַסְךָ, כַּמַּיִם הַלָּלוּ הַמְמַהֲרִים לִמְרוּצָתָם, לְכָךְ: "אַל תּוֹתַר" - אַל תַּרְבֶּה לִטֹּל כָּל הַיִּתְרוֹנוֹת הַלָּלוּ שֶׁהָיוּ רְאוּיוֹת לְךָ - בְּכוֹרָה, כְּהֻנָּה, וּמַלְכוּת, בְּכוֹרָה נִתְּנָה לְיוֹסֵף, הַכְּהֻנָּה לְלֵוִי, וְהַמַּלְכוּת לִיהוּדָה כַּמְבֹאָר בְּמִדְרַשׁ תַּנְחוּמָא (ויחי, ט) וְכֵן בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (צח, ד) הַמַּלְכוּת נִתְּנָה לִיהוּדָה שֶׁבּוֹ מָצִינוּ מְתִינוּת, שֶׁכֵּן הָיָה מָתוּן בְּמִשְׁפָּטָהּ שֶׁל תָּמָר, הוֹדָה בְּמַעֲשֵׂהוּ, וּבְכָךְ זָכָה דַּוְקָא הוּא לַמְּלוּכָה הַתְּלוּיָה בְּמִדַּת הַמְּתִינוּת הֵפֶךְ הַבְּהִילוּת וְהַפַּחְזָנוּת.

תוכן העניינים

חי באמונה ה - כל עכבה לטובה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה