פרק ב - עצות והדרכות · 6. "והסיר ה' ממך כל חלי" - זהו חולי הדאגה
דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי, זֶהוּ חֹלִי הַדְּאָגָה, וְלָמָּה נִקְרָא הוּא כָּל חֹלִי, לְפִי שֶׁקָּשֶׁה הוּא מִכָּל הֶחֳלָיִים.
נִפְגָּשׁ אֲנִי הַרְבֵּה עִם אֲנָשִׁים הַסּוֹבְלִים מֵחֲרָדוֹת וּדְאָגוֹת, וּכְגוֹן שֶׁפּוֹחֲדִים פֶּן יִתְעַלְּפוּ אוֹ פֶּן יָמוּתוּ, אוֹ פֶּן יֵצְאוּ מִדַּעְתָּם, אוֹ פֶּן יִתְאַשְׁפְּזוּ וְכַיּוֹצֵא, וּמַסְבִּיר אֲנִי לָהֶם שֶׁאֵין לָהֶם לְפַחֵד וְלִדְאֹג כְּלָל, וּמַדּוּעַ?
שׁוֹאֵל אֲנִי לְאֵלֶּה הַנֶּחְרָדִים וְהַמְפֻחָדִים, מַדּוּעַ גַּם בְּמַצַּבְכֶם זֶה הַמְפֻחָד כְּשֶׁהִנְּכֶם רוֹאִים אָדָם שֶׁנִּשְׁבְּרָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ אֵינְכֶם מְפַחֲדִים לֵילֵךְ בָּרְחוֹב פֶּן יִשָּׁבְרוּ לָכֶם כְּמוֹ כֵן יֶדְכֶם אוֹ רַגְלְכֶם, וְאִלּוּ פֶּן יִקְרֶה לָהֶם אָסוֹן נַפְשִׁי פֶּן תָּמוּתוּ... אוֹ פֶּן תִּתְאַשְׁפְּזוּ... מִכָּךְ הִנְּכֶם פּוֹחֲדִים וְדוֹאֲגִים?
וּמַה תְּשׁוּבָתָם?
פֶּן יִשָּׁבֵר יָד אוֹ רֶגֶל זֶה בִּשְׁלִיטַת הָאָדָם לִפְתֹּחַ עֵינָיו וְלִרְאוֹת אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר יֵלֵךְ בָּהּ, וּבְטוּחִים אָנוּ בְּעַצְמֵנוּ שֶׁאִם נִשְׁמֹר עַצְמֵנוּ לֹא יִקְרֶה לָנוּ שֶׁבֶר יָד אוֹ שֶׁבֶר רֶגֶל, אוּלָם בַּנֶּפֶשׁ אֵין לָנוּ שְׁלִיטָה, וּבְכֵן נִרְאֶה שֶׁכַּאֲשֶׁר נִסְתַּכֵּל בְּעַיִן שֶׁל "אֱמוּנָה" כָּל חֲשָׁשָׁם מֻפְרָךְ, וּכְשֵׁם שֶׁאֵין הֵם מְפַתְּחִים דִּמְיוֹן מִשֶּׁבֶר יָד אוֹ רֶגֶל, כֵּן אֵין לְפַתֵּחַ דִּמְיוֹן מִשּׁוּם חֹלִי מֵחָלְיֵי הַנֶּפֶשׁ.
הַצָּרָה הַגְּדוֹלָה הִיא שֶׁבְּנֵי אָדָם מְכוּרִים וּמְשֻׁעְבָּדִים לְמַרְאֵה עֵינֵיהֶם וְלַסְּטַטִּיסְטִיקוֹת הַמִּתְפַּרְסְמוֹת אוֹ לְאֵלֶּה שֶׁבְּנֵי אָדָם מְשַׁעֲרִים אוֹתָם בְּדַעְתָּם. לְזֶה הַסּוֹבֵל בְּנַפְשׁוֹ נִדְמֶה לוֹ שֶׁקָּרוֹב הוּא לְנֵזֶק נַפְשִׁי גָּדוֹל יוֹתֵר שֶׁכֵּן שׁוֹפֵט הוּא אֶת מַצָּבוֹ לְפִי דַּעְתּוֹ וְשִׂכְלוֹ. אוּלָם לוּ הָיְתָה אֱמוּנָתוֹ שֶׁל זֶה חֲזָקָה שֶׁיֶּשְׁנָהּ הַשְׁגָּחָה וּבְיוֹתֵר עַל זֶה הַסּוֹבֵל בְּחָלְיוֹ, עַד כַּמָּה יִתְפַּשֵּׁט הַחֹלִי, וּלְכַמָּה זְמַן, וְאוֹתוֹ הַבּוֹרֵא שֶׁגָּזַר עַל הַחֹלִי הוּא הָעוֹמֵד וְשׁוֹמֵר וְגוֹזֵר עַד כַּמָּה יִתְפַּשֵּׁט הַחֹלִי וְאֵין שׁוּם מִקְרִיּוּת בָּעוֹלָם לֹא הָיָה זֶה חוֹשֵׁשׁ וְדוֹאֵג מִצָּרוֹת אֲחֵרוֹת.
הַגְּמָרָא בְּמַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (נה, ע"א) דּוֹרֶשֶׁת עַל הַפָּסוּק: (דברים כח, נט): "וְהִפְלָא ה' אֶת מַכֹּתְךָ... מַכּוֹת גְּדֹלֹת וְנֶאֱמָנוֹת וָחֳלָיִם רָעִים וְנֶאֱמָנִים", מָה הַכַּוָּנָה נֶאֱמָנִים, בְּשָׁעָה שֶׁמְּשַׁגְּרִים אֶת הַיִּסּוּרִים עַל הָאָדָם מַשְׁבִּיעִין אוֹתָן שֶׁלֹּא תָּבוֹאוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וְלֹא תֵּצְאוּ אֶלָּא בְּיוֹם פְּלוֹנִי וּבְשָׁעָה פְּלוֹנִית וְעַל יְדֵי פְּלוֹנִי, וְעַל יְדֵי סַם (רְפוּאָה) פְּלוֹנִי.
הֲרֵי שֶׁכַּמּוּת וּזְמַן הַיִּסּוּרִים מֻקְצָב וּמֻשְׁגָּח עַד כַּמָּה וְעַד מָתַי, וּמָה אִם - כֵּן תּוֹסִיף הַדְּאָגָה לְהַגְבִּירָם וּלְהַמְשִׁיכָם, כָּךְ שֶׁזֶּה הַחוֹלֶה בְּעֶצֶם מוּגָן וְשָׁמוּר הוּא מֵהַצָּרוֹת שֶׁדּוֹאֵג הוּא מֵהֶם לֹא פָּחוֹת מֵהָאָדָם הַבָּרִיא, וְאַדְרַבָּא הַחוֹלֶה יוֹתֵר שָׁמוּר וּמוּגָן מֵהַבָּרִיא, וּכְמוֹ שֶׁהִסְבַּרְנוּ לְעֵיל שֶׁעַל הַחוֹלֶה יֶשְׁנָהּ הַשְׁגָּחָה עֶלְיוֹנָה פְּרָטִית יוֹתֵר לְבַל יִכְבַּד עָלָיו חָלְיוֹ יוֹתֵר פֶּן יְבֻלַּע לוֹ בְּחָלְיוֹ, כָּךְ שֶׁאֵין שׁוּם סִבָּה לַחֲשָׁשׁ וּלְפַחַד שֶׁיִּגְדַּל חָלְיוֹ שֶׁל זֶה הַחוֹלֶה הַדּוֹאֵג יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר זֶה הַבָּרִיא.
וּכְמוֹ שֶׁאָדָם מֵבִין שֶׁלְּגַבֵּי שֶׁבֶר יָד אוֹ רֶגֶל אֵין כֹּחַ לְשׁוּם כֹּחַ בָּעוֹלָם מִבִּלְעֲדֵי ה' לִשְׁבֹּר אוֹ לִמְנֹעַ אֶת הַשֶּׁבֶר, כֵּן עַל הָאָדָם לְהַאֲמִין וּלְהָבִין שֶׁאֵין שׁוּם כֹּחַ מִבִּלְעֲדֵי ה' לְהַגְבִּיר אוֹ לִמְנֹעַ שׁוּם חֹלִי שֶׁבָּעוֹלָם מִבִּלְעֲדֵי ה', וְאֵין שׁוּם כֹּחַ מִקְרִי וְטִבְעִי שֶׁיָּכוֹל לְהִתְעָרֵב בְּגוֹרַל חַיָּיו שֶׁל הָאָדָם, כָּךְ שֶׁהַדְּאָגָה הִנָּהּ סְתָם הַטְרָדָה שֶׁמַּטְרִיד הָאָדָם אֶת עַצְמוֹ בָּהּ לְלֹא שׁוּם הַצְדָּקָה וַחֲשָׁשׁ.