פרק ב - עצות והדרכות · 59. מצד האמת אין מקום לבילבול הדעת כלל
וְזֹאת יֵשׁ לָדַעַת, כִּי בְּעוֹלַם הָאֱמֶת לְאַחַר שֶׁנִּפְטָר הָאָדָם מִן הָעוֹלָם, אֵין מָקוֹם לְבִלְבּוּל הַדַּעַת. כָּל בִּלְבּוּל הַדַּעַת יֶשְׁנוֹ כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה מִצַּד הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁבָּאָדָם, שֶׁכֵּן הוּא אֶחָד מֵהַמִּבְחָנִים שֶׁל הָאֱמוּנָה שֶׁבּוֹחֵן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת בָּנָיו, וְאִלּוּ בְּעוֹלַם הָאֱמֶת אֵין שָׁם כִּי אִם בְּהִירוּת וְהַכָּרָה בְּרוּרָה בַּכֹּל. וַאֲפִלּוּ הָרְשָׁעִים שֶׁבַּגֵּיהִנֹּם יוֹדְעִים אֶת סִבַּת עָנְשָׁם וּמוֹדִים לַה' עַל עָנְשָׁם.
וְאֵצֶל הַצַּדִּיקִים בָּעוֹלָם הַבָּא אֵין כִּי אִם שִׂמְחָה וְאֵין שָׁם עֶצֶב כְּלָל, וְכַנֶּאֱמָר "עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקוֹמוֹ", אֵין שׁוּם מַשֶּׁהוּ שֶׁל עַצְבוּת בָּעוֹלָם הַבָּא.
וּכְמוֹ שֶׁכֵּן שָׁמַעְתִּי שֶׁמְּעִידִים מְעִידֵי אֱמֶת אֵלּוּ שֶׁעָבְרוּ מָוֶת קְלִינִי, וְנִשְׁמָתָם עָלְתָה מֵעַל גּוּפָם, שֶׁתְּחוּשָׁתָם תְּחוּשַׁת שִׂמְחָה וּכְאִלּוּ אוֹר עָרֵב מְלַפֵּת אוֹתָם, עוֹטֵף אוֹתָם בְּאַהֲבָה וּבְעֹנֶג שֶׁאֵין לְתָאֲרוֹ.
כָּךְ שֶׁכָּל עִנְיַן בִּלְבּוּל הַדַּעַת, הַפַּחַד, הַחֲרָדָה, הָעֶצֶב וְהַדִּכָּאוֹן אֵינוֹ אֶלָּא נִסָּיוֹן לָאָדָם כָּאן בָּעוֹלָם הַזֶּה בִּלְבַד כְּדֵי שֶׁיַּגִּיעַ לְתַכְלִיתוֹ, יִתְבּוֹנֵן מַה ה' שׁוֹאֵל מִמֶּנּוּ, מַה ה' חָפֵץ מֵהָאָדָם שֶׁיַּכְשִׁיר עַצְמוֹ לְעוֹלָם שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב, שֶׁכֵּן הֶחָכָם מְנַצֵּל תּוֹפָעוֹת אֵלּוּ לְהַכִּיר בְּאַפְסִיּוּת הָעוֹלָם וּבְאַפְסִיּוּת הָאָדָם, וּמְנַצֵּל זְמַנּוֹ לְתוֹרָה וּמִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים.
וּכְמוֹ כֵן מוּבָא בְּסֵפֶר "הַבְּרִית", שֶׁבְּעוֹלַם הַמַּלְאָכִים אֵין כִּי אִם שִׂמְחָה, וְכָל עֲבוֹדָתָם אֶת ה' הִיא בְּשִׂמְחָה עֲצוּמָה, וּבְשִׁירָה וְזִמְרָה מְשַׁבְּחִים לַה', וְאֵין שָׁם עֶצֶב כְּלָל.
וְעוֹד שׁוֹאֵל שָׁם בְּסֵפֶר "הַבְּרִית" מַדּוּעַ הַתִּינוֹק אוֹהֵב הוּא שִׁירָה וְזִמְרָה, וְאַף כְּשֶׁהוּא בּוֹכֶה כַּאֲשֶׁר שָׁרִים לוֹ מִיָּד מִסְתַּלֶּקֶת בְּכִיָּתוֹ וְחוֹזֵר הוּא לְשִׂמְחָתוֹ, וּמֵשִׁיב, מִשּׁוּם שֶׁנִּשְׁמָתוֹ שֶׁל הַיֶּלֶד הַקָּטָן לֹא מִזְּמַן בָּאָה מֵעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, וְשָׁם בְּעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת אֵין כִּי אִם שִׂמְחָה וְשָׂשׂוֹן, וְלָכֵן כַּאֲשֶׁר עֲדַיִן הוּא קָטָן וְלֹא נִתְּקָה נִשְׁמָתוֹ מִמְּקוֹרָהּ זְמַן רַב, מִיָּד כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ הוּא קוֹל זִמְרָה מִתְעוֹרֶרֶת נִשְׁמָתוֹ לְשִׂמְחָתָהּ הַמַּתְמֶדֶת שֶׁהָיְתָה שְׁרוּיָה בָּהּ קֹדֶם בּוֹאוֹ לָעוֹלָם, מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַמְבֻגָּר קָשֶׁה לְשַׂמְּחוֹ שֶׁכֵּן עָבַר זְמַן רַב שֶׁנֻּתְּקָה נִשְׁמָתוֹ מִמְּקוֹרָהּ.
יְדִיעָה זוֹ נְחוּצָה שֶׁכֵּן בְּנִשְׁמַת כָּל אֶחָד יֵשׁ בְּעֶצֶם שֹׁרֶשׁ שֶׁל שִׂמְחָה, וּבְיָדוֹ לַחֲזֹר לְשָׁרְשׁוֹ בְּאִם יִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה וּבִתְפִלָּה.