אור ברסלב
חי באמונה ג - ישמח ישראל פרק ב - עצות והדרכות › 55. היסורים אינם לעונש אלא לתוכחת מוסר

חי באמונה ג - ישמח ישראל

פרק ב - עצות והדרכות · 55. היסורים אינם לעונש אלא לתוכחת מוסר

54. סיפור בקשר להנזכר

אֲחַדֵּשׁ לָכֶם עַתָּה חִדּוּשׁ, וַאֲקַוֶּה שֶׁהוּא נָכוֹן אִם יַסְכִּימוּ עִמִּי חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל חַכְמֵי הַמּוּסָר, שֶׁכֵּן נִשְׁמָע הַדָּבָר כְּחִדּוּשׁ וְאֶפְשָׁר שֶׁהוּא אֲמִתִּי.

אָמְרוּ חֲזַ"ל: "שְׂכַר מִצְווֹת בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא", כְּלוֹמַר בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה אֵין מֻשָּׂג שֶׁל שְׂכַר מִצְוָה, שֶׁכֵּן כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ לֹא שָׁוֶה בִּשְׁבִיל לְשַׁלֵּם עַל מִצְוָה אַחַת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּאָבוֹת: "וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה", וּמַה שֶּׁהִבְטִיחָה תּוֹרָה שֶׁבְּאִם נִשְׁמֹר תּוֹרָה וּמִצְווֹת יֵיטִיב לָנוּ ה' בָּעוֹלָם הַזֶּה, כְּבָר בֵּאֵר זֹאת הָרַמְבַּ"ם בְּסוֹף הִלְכוֹת תְּשׁוּבָה (פ"ט) שֶׁאֵין הַכַּוָּנָה שֶׁשְּׂכַר מִצְווֹת הוּא בָּעוֹלָם הַזֶּה, אֶלָּא כַּוָּנַת הַתּוֹרָה שֶׁבְּאִם נִשְׁמֹר מִצְווֹת, יֵיטִיב לָנוּ ה' בָּעוֹלָם הַזֶּה בְּעֹשֶׁר בְּכָבוֹד בְּבָנִים וּבָנוֹת, בִּישִׁיבָה לָבֶטַח וְהַכֹּל כְּדֵי שֶׁבְּכָךְ נוּכַל לִשְׁמֹר וּלְקַיֵּם עוֹד מִצְווֹת בְּיֶתֶר שְׂאֵת, וּכְמָשָׁל פּוֹעֵל חָרוּץ הַמְשָׁרֵת אֶת מַעֲבִידוֹ בִּמְסִירוּת נֶפֶשׁ בְּכָל לִבּוֹ וְכֹחוֹ, אֲזַי הַבַּעַל הַבַּיִת מְשַׁפֵּר תְּנָאָיו שֶׁל פּוֹעֵל זֶה כְּדֵי שֶׁיּוּכַל לְהָפִיק מִמֶּנּוּ תּוֹעֲלִיּוֹת מְרַבִּיּוֹת בְּיֶתֶר שְׂאֵת מֵאֲשֶׁר קֹדֶם כְּשֶׁהַתְּנָאִים שֶׁל הַפּוֹעֵל הָיוּ מַגְבִּילִים אֶת יְכָלְתּוֹ.

כֵּן מַבְטִיחַ ה' שֶׁאִם נִשְׁמֹר מִצְווֹת יְשַׁפֵּר לָנוּ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת תְּנָאֵי חַיֵּינוּ כְּדֵי שֶׁבְּכָךְ נְסַפֵּק לְעַצְמֵנוּ הַרְבֵּה יוֹתֵר מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים, וְכַמּוּבָן שֶׁהַכֹּל כְּדֵי שֶׁנִּזְכֶּה לָעוֹלָם הַבָּא בְּיֶתֶר שְׂאֵת שֶׁל שְׂכַר מִצְווֹת, וּכְעִנְיָן שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: "כָּל הַמְקַיֵּם אֶת הַתּוֹרָה מֵעֹנִי סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר", כְּלוֹמַר כָּל הַמּוֹסֵר נַפְשׁוֹ עַל הַתּוֹרָה וּמְקַיְּמָהּ בַּתְּנָאִים הַמַּגְבִּילִים - מֵעֹנִי, סוֹפוֹ לְקַיְּמָהּ מֵעֹשֶׁר - עִם אֶפְשָׁרֻיּוֹת רַבּוֹת שֶׁעִמָּהֶם יוּכַל לְהַרְבּוֹת תּוֹרָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים אוּלָם לֹא שֶׁזֶּה שְׂכַר מִצְווֹתָיו, שְׂכַר מִצְווֹתָיו הוּא לָעוֹלָם הַבָּא.

וּבְכָאן יָבוֹא חִדּוּשֵׁנוּ, שֶׁכְּמוֹ כֵן: עֹנֶשׁ בְּהַאי עָלְמָא לֵיכָּא! כָּאן בְּעוֹלָמֵנוּ אֵין מֻשָּׂג שֶׁל עֹנֶשׁ, עֹנֶשׁ הוּא בָּעוֹלָם הַבָּא, וְשָׁם הֲלֹא הָעֹנֶשׁ הוּא עֹנֶשׁ כָּבֵד, וּכְמוֹ שֶׁאוֹמֵר הָרַמְבַּ"ן, שָׁעָה בְּגֵיהִנֹּם קָשָׁה יוֹתֵר מִשִּׁבְעִים שָׁנָה שֶׁל יִסּוּרֵי אִיּוֹב, כְּמוֹ שֶׁבָּעוֹלָם הַבָּא נִתָּן הַשָּׂכָר הָאֲמִתִּי, כָּךְ בָּעוֹלָם הַבָּא נִתָּן הָעֹנֶשׁ הָאֲמִתִּי, וְאִלּוּ בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה אֵין מֻשָּׂג שֶׁל עֹנֶשׁ, אֶלָּא כָּל יִסּוּרֵי עוֹלָם הַזֶּה אֵינָם אֶלָּא תּוֹכַחַת מוּסָר מֵאַהֲבָה וּמֵחֶמְלָה יְתֵרָה שֶׁאוֹהֵב וְחוֹמֵל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא עַל עַמּוֹ לַהֲבִיאָם לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּפָּסוּק: אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ.

וְעוֹד דָּרְשׁוּ חֲזַ"ל: "וַה' חָפֵץ דַּכְּאוֹ" מִי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חָפֵץ בּוֹ מְדַכְּאוֹ בְּיִסּוּרִים, שֶׁכֵּן בְּעוֹלָמֵנוּ זֶה חָרֵד הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְגוֹרָלוֹ שֶׁל כָּל יְהוּדִי שֶׁלֹּא יְאַבֵּד אֶת נִצְחִיּוּתוֹ, וְלָכֵן נוֹהֵג בּוֹ פְּעָמִים בְּמִדַּת הַדִּין הַקָּשָׁה לֹא בְּמַטָּרָה לְהַעֲנִישׁוֹ אֶלָּא לַהֲבִיאוֹ לַדֶּרֶךְ הַיְשָׁרָה. וּכְמוֹ שֶׁסִּפַּרְנוּ בַּסִּפּוּרִים הָאַחֲרוֹנִים, וְעוֹד רַבּוֹת כָּהֵנָּה.

וְכַמּוּבָא בַּחֲזַ"ל, שֶׁהָעֲנִיּוּת יָפָה לְיִשְׂרָאֵל כְּסֶרֶט אָדֹם עַל סוּס לָבָן, וּבֵאֵר שָׁם הַמַּהַרְשָׁ"א לִרְמֹז עִנְיָן: אִם יִהְיוּ חַטָאֵיכֶם כַּשָּׁנִי כַּשֶּׁלֶג יַלְבִּינוּ, הָעֲנִיּוּת הִיא מֵהַכַּפָּרוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר שֶׁמָּצָא הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, שֶׁכֵּן הָעֲנִיּוּת שׁוֹבֶרֶת לִבּוֹ שֶׁל אָדָם וּמַכְנִיעָתוֹ, וְאָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ (שמו"ר לא, יא): כָּל הַיִּסּוּרִים בְּכַף מֹאזְנַיִם אַחַת, וְהָעֲנִיּוּת בְּכַף שְׁנִיָּה - מַכְרִיעָה אֶת כֻּלָּם, שֶׁכֵּן הָעֲנִיּוּת מַשְׁפִּילָה לָאָדָם בְּשִׁפְלוּת עַד לֶעָפָר, וְלָכֵן הֶעָנִי חָשׁוּב כְּמֵת - שֶׁכֵּן מֵחֲמַת שִׁפְלוּתוֹ חַיָּיו אֵינָם חַיִּים.

וְעוֹד אָמְרוּ בַּמִּדְרָשׁ: אֵין רְאוּיִין לִהְיוֹת דְּווּיִין וּסְחוּפִים זָבִים וּמְצֹרָעִים אֶלָּא מִיִּשְׂרָאֵל, וְלָמָּה יֶשְׁנָם כָּאֵלֶּה גַּם בְּאֻמּוֹת הָעוֹלָם, מִפְּנֵי כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: כַּמָּה מְנֻגַּעַת אֻמָּה זוֹ.

הֲרֵי שֶׁעִקַּר הַיִּסּוּרִים נוֹעֲדוּ לְיִשְׂרָאֵל לְיַשְּׁרָם לְנִצְחִיּוּת, וּמַה שֶּׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם מִתְיַסְּרִים זֶהוּ רַק מִפְּנֵי כְּבוֹדָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ שֶׁהַמְנֻגָּעִים וּבַעֲלֵי הַמּוּמִין וְהַמְיֻסָּרִים נִמְצָאִים רַק בְּעַם יִשְׂרָאֵל.

וְכָךְ מֵבִיא בְּסֵפֶר "גִּדּוּלֵי מוּסָר" להגר"ג אַיְזְמַן זָצָ"ל בְּשֵׁם הַסַּבָּא מִקֶּלֶם, עוֹלָם שֶׁלָּנוּ הוּא עוֹלָם מְפֻנָּק, כָּל זְמַן שֶׁהַנְּשָׁמָה שֶׁל הָאָדָם בָּעוֹלָם נוֹהֲגִים בָּהּ בְּפִנּוּק, מִיָּד כְּשֶׁעוֹשֶׂה הָאָדָם תְּשׁוּבָה מוֹחֲלִין לוֹ... כָּל מִי שֶׁבָּא לָשׁוּב מְקַבְּלִין אוֹתוֹ... וְלֹא דַּי בָּזֹאת, אֶלָּא אַף מְקַבְּלִים אוֹתוֹ בְּאַהֲבָה, כָּל מִצְוָה, צְדָקָה, חֶסֶד, תּוֹרָה מִתְקַבְּלִים בִּמְאוֹר פָּנִים... אוּלָם בָּעוֹלָם הַבָּא, נִגְמַר, אֵין פִּנּוּקִים, אֵין לְךָ אֶלָּא לֶאֱכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶיךָ שֶׁטָּרַחְתָּ עֲלֵיהֶם בָּעוֹלָם הַזֶּה.

תוכן העניינים

חי באמונה ג - ישמח ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה