פרק ב - עצות והדרכות · 53. רק בדרך האמונה ישיב את נפשו למנוחה - סיפור
אוֹמֵר דָּוִד הַמֶּלֶךְ (תהילים קטז, ז): "שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי כִּי ה' גָּמַל עָלָיְכִי", כְּלוֹמַר, מְעוֹדֵד דָּוִד הַמֶּלֶךְ אֶת נַפְשׁוֹ וּמְחַזְּקָהּ לָשׁוּב לִמְנוּחָתָהּ מִכָּל רוֹדְפֶיהָ, וּמְבַקֵּשׁ מִמֶּנָּה: שׁוּבִי נַפְשִׁי לִמְנוּחָיְכִי, וּבְאֵיזֶה כֹּחַ מְשַׁכְנְעָהּ לָשׁוּב לִמְנוּחָתָהּ? "כִּי ה' גָּמַל עָלָיְכִי", שֶׁכֵּן תֵּדְעִי לָךְ נַפְשִׁי, שֶׁכָּל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלַיִךְ זֶה ה' הוּא שֶׁגָּמַל עָלָיְכִי, כָּל הַהַנְהָגָה עִם הָאָדָם הַטּוֹבָה וְהַמְאַכְזֶבֶת, הַשִּׂמְחָה אוֹ הַעָגְמַת נֶפֶשׁ זֶה ה', גְּמוּל מֵה' לְטוֹב אוֹ לְרַע, וְאִם כֵּן יֵשׁ בְּעָלִים הַמַּשְׁגִּיחִים עַל הַנֶּפֶשׁ, וְאֵין הַנֶּפֶשׁ עֲזוּבָה וּמֻפְקֶרֶת לְמִקְרֵי וּלְטִבְעֵי הָעוֹלָם, כָּךְ שֶׁלְּעוֹלָם יֵשׁ תִּקְוָה לַנֶּפֶשׁ לְהִתְרַפֹּאת וְלַחֲזֹר לְאֵיתָנָהּ בִּרְצוֹת ה' לְרַפֹּאתָהּ.
וְכָךְ סִפֵּר לִי אֶחָד מִידִידַי הַוָּתִיקִים.
אִישׁ עֲסָקִים הָיִיתִי, מַנְכָּ"ל, תַּחַת יָדַי עַשְׂרוֹת פּוֹעֲלִים, כָּל מַחְשְׁבוֹתַי רַק בְּקַרְיֵרָה, כָּבוֹד, עוֹד כֶּסֶף וְעוֹד כֶּסֶף, בִּלּוּיִים, בִּזְבּוּזִים... כַּיָּדוּעַ הָעוֹלָם הוּא כְּגַלְגַּל, הִתְהַפֵּך עָלַי הַגַּלְגַּל לַאֲחוֹרָיו, יָרַדְתִּי מִכָּל הָעֲסָקִים, הוֹצָאָה לַפֹּעַל, נוֹשִׁים, אִיּוּמִים, פְּשִׁיטַת רֶגֶל, וְהִגַּעְתִּי עַד פַּת לֶחֶם, וּמִלְּבַד זֹאת, בְּאוֹתָהּ תְּקוּפָה גַּם הָאִשָּׁה נָטְתָה מִמֶּנִּי, הִתְגָּרַשְׁנוּ, הָאִשָּׁה לָקְחָה מַה שֶּׁיָּכְלָה וְכַמּוּבָן גַּם אֶת הַיְלָדִים... נִשְׁאַרְתִּי עָרֹם... עָרֹם בְּמָמוֹנִי, עָרֹם בְּנַפְשִׁי, לְלֹא שִׂמְחָה, דִּכָּאוֹן, עַצְבוּת...
אֲבָל אֵיךְ אוֹמְרִים, לַגּוֹי יֵשׁ אֶפְשָׁרוּת יְחִידָה בְּמַצָּב שֶׁכָּזֶה, לְהִתְאַבֵּד...!
לַיְּהוּדִי יֵשׁ שְׁתֵּי אֶפְשָׁרֻיּוֹת, אוֹ לְהִתְאַבֵּד, אוֹ לָלֶכֶת לְבֵית כְּנֶסֶת...!
שֶׁכֵּן מִי יְקַבֵּל יְהוּדִי בְּמַצָּב נוֹאָשׁ אִם לֹא חֲבֵרָיו בְּבֵית כְּנֶסֶת, שָׁם נִמְצָאִים יְהוּדִים טוֹבִים שֶׁיְּעוֹדְדוּהוּ וִיחַזְּקוּהוּ.
וּבְכֵן הֶחְלַטְתִּי בְּחַסְדֵּי ה' לָלֶכֶת לָאֶפְשָׁרוּת שֶׁל בֵּית כְּנֶסֶת.
הִתְחַלְתִּי לְהִתְפַּלֵּל, וְאַחַר כָּךְ גַּם לִלְמֹד, וּלְמָה הִגִּיעַ יְהוּדִי זֶה כְּהַיּוֹם?
יֵשׁ לוֹ יְשִׁיבָה מְפֹאֶרֶת שֶׁבְּנָאָהּ בְּנִסִּים וְנִפְלָאוֹת מֵעַל הַטֶּבַע מַמָּשׁ, בָּהּ יוֹשְׁבִים וְלוֹמְדִים מֵחֲצוֹת הַלַּיְלָה וְעַד הַבֹּקֶר, וְכֵן אַחַר כָּךְ כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, וְכֵן הִצְלִיחַ אָדָם זֶה לְהִתְחַתֵּן וּלְהָקִים בֵּיתוֹ מֵחָדָשׁ, וְזָכָה לִילָדִים וּלְבַיִת מְפֹאָר, וּלְאַחַר מִכֵּן אַף חָזְרוּ אֵלָיו הַיְלָדִים מֵאִשְׁתּוֹ הָרִאשׁוֹנָה, וְנִתְקַיֵּם בּוֹ: "בָּנֶיךָ כִּשְׁתִילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ".
וְאָז אוֹמֵר לִי אוֹתוֹ יָדִיד, הַרְבֵּה חֲסָדִים עָשָׂה עִמִּי ה', וְיָכוֹל אֲנִי לִמְנוֹת עֲשָׂרוֹת מֵהֶם מִיָּד, וּכְשֶׁבָּא אֲנִי לַחֲשֹׁב אֵיזֶה חֶסֶד רָאוּי לִי לִמְנוֹתוֹ בַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן, רֹאשׁ וְרִאשׁוֹן לְכָל חַסְדֵּי ה' עִמִּי, הֲלֹא זֶה הַפְּשִׁיטַת רֶגֶל שֶׁהָיְתָה לִי, הַנּוֹשִׁים, הַהוֹצָאָה לַפֹּעַל, הָאִיּוּמִים, אֵלּוּ הַחֲסָדִים שֶׁבַּמָּקוֹם הָרִאשׁוֹן, שֶׁכֵּן אֵלּוּ שֶׁהֱבִיאוּנִי לַחְשֹׁב עַל תַּכְלִיתִי, וְעַל טוֹבָתִי הַנִּצְחִית.
שׁוֹאֲלִים חֲזַ"ל בִּגְמָרָא פְּסָחִים (נ:) עַל הַפָּסוּק וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאֶרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וְכִי עַתָּה אֵין ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וְרַק לֶעָתִיד בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד? מְשִׁיבָה הַגְּמָרָא, עַתָּה מְבָרְכִים אָנוּ עַל הַטּוֹב בִּרְכַּת - "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", וְעַל הָרָע בִּרְכַּת - "דַּיָּן הָאֱמֶת", אוּלָם לֶעָתִיד יְבָרְכוּ אַךְ וְרַק בִּרְכַּת "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב".
וְיֵשׁ לְהָבִין אֶת תְּשׁוּבַת הַגְּמָרָא, מָה הַתְּשׁוּבָה לַשְּׁאֵלָה, שֶׁכֵּן לִכְאוֹרָה הַשְּׁאֵלָה בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת, מַהוּ שֶׁכָּתוּב "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", וַהֲלֹא עַתָּה כְּמוֹ כֵן הִנּוֹ אֶחָד.
הַתְּשׁוּבָה הִיא כָּךְ.
הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד, וּשְׁמוֹ הַכַּוָּנָה לְהַנְהָגָתוֹ, שֶׁכֵּן כְּפִי הַנְהָגָתוֹ כָּךְ מִשְׁתַּנֶּה שְׁמוֹ, כַּאֲשֶׁר דָּן הוּא אֶת הָעוֹלָם נִקְרָא דַּיָּן, אֱלֹקִים, וּכְשֶׁמִּתְחַסֵּד עִם הָעוֹלָם נִקְרָא רַחוּם וְחַנּוּן, כְּלוֹמַר, בְּוַדַּאי שֶׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּעַצְמוֹ אֵין בּוֹ שׁוּם שִׁנּוּי, אֶלָּא שֶׁהַנְהָגָתוֹ מִשְׁתַּנָּה כְּפִי הַנְהָגַת הַבְּרִיּוֹת לְדוּנָם כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם.
כְּשֶׁשָּׁאַל מֹשֶׁה רַבֵּנוּ אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "הוֹדִיעֵנִי נָא אֶת דְּרָכֶיךָ", הִתְכַּוֵּן מֹשֶׁה לִשְׁאֹל, הֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא אֶחָד, וְאִם כֵּן הַנְהָגָתוֹ בְּשָׁרְשָׁהּ כְּמוֹ כֵן צָרִיךְ שֶׁתְּהֵא אַחַת, וְאָכֵן שֶׁמִּשְׁתַּנָּה הִיא כְּלַפֵּי הַנִּרְאֶה לָעַיִן כְּפִי מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁל בְּנֵי אָדָם, אוּלָם בְּשָׁרְשָׁהּ חַיָּב שֶׁתְּהֵא אַחַת שֶׁכֵּן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הוּא אֶחָד, וְאָז גִּלָּה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא י"ג מִדּוֹת שֶׁל רַחֲמִים, וּבְזֶה הֵשִׁיב לוֹ, שֹׁרֶשׁ מִדּוֹתַי הוּא אַךְ וְרַק חֶסֶד וְרַחֲמִים, וְגַם כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה שֶׁהַנְהָגָתִי דִּין, זֶה בְּעֶצֶם רַחֲמִים, שֶׁכֵּן גַּם הַדִּין מַטְרָתוֹ לְיַשֵּׁר אֶת הָאָדָם כְּדֵי שֶׁיַּשִּׂיג אֶת הַטּוֹב הָאֲמִתִּי, כָּךְ שֶׁבַּשֹּׁרֶשׁ אֵין לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶלָּא מִדַּת הָרַחֲמִים.
וְעַכְשָׁו יוּבַן תְּשׁוּבַת הַגְּמָרָא.
עַתָּה נִרְאֶה לָעַיִן שֶׁיֵּשׁ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא ב' הַנְהָגוֹת כִּבְיָכוֹל, הַנְהָגַת חֶסֶד, וְהַנְהָגַת דִּין, אוּלָם לֶעָתִיד יִתְגַּלֶּה שֶׁאֵין כִּי אִם הַנְהָגַת חֶסֶד בִּלְבַד שֶׁזּוֹ הַנְהָגָה הַשָּׁרְשִׁית הַיְחִידָה שֶׁל הַבּוֹרֵא.
וְאִם תֹּאמַר, הֵיאַךְ יִוָּכַח לֶעָתִיד שֶׁהַנְהָגָתוֹ הַשָּׁרְשִׁית שֶׁל הַבּוֹרֵא הִיא אַךְ וְרַק טוֹב בְּכָךְ שֶׁנְּבָרֵךְ רַק אֶת בִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, הֲלֹא בְּהֶכְרֵחַ שֶׁנְּבָרֵךְ אַךְ וְרַק בְּרָכָה זוֹ, שֶׁהֲרֵי לֶעָתִיד לֹא יְהֵא שׁוּם רַע בָּעוֹלָם, שֶׁכָּךְ מְבֻשָּׂרִים אָנוּ עַל פִּי נְבִיאֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים שֶׁלֶּעָתִיד יְהֵא שֶׁפַע רַב וְרַק טוֹב, לֹא מָוֶת, לֹא חֹלִי, לֹא עֶצֶב וְיָגוֹן, אִם כֵּן בַּמֶּה יִוָּדַע אֵפוֹא שֶׁהַנְהָגַת ה' הִיא אַךְ וְרַק בְּמִדַּת הַחֶסֶד בְּכָךְ שֶׁבִּרְכָתֵנוּ לֶעָתִיד תְּהֵא אַךְ וְרַק הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב.
הַתְּשׁוּבָה לְכָךְ, שֶׁבִּרְכַּת הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב, תְּהֵא לֶעָתִיד לֹא רַק עַל הַטּוֹב שֶׁיֵּיטִיב עִמָּנוּ ה' לֶעָתִיד, אֶלָּא גַּם עַל הָרָע שֶׁסָּבַלְנוּ בַּגָּלוּת בַּגּוּף וּבַנֶּפֶשׁ. שֶׁכֵּן אָז יִוָּדַע שֶׁגַּם הַנְהָגַת הַדִּין, בְּשָׁרְשָׁהּ הִיא לְשֵׁם חֶסֶד וְרַחֲמִים, וְאָז לֶעָתִיד יְבָרְכוּ עַל הָרָע שֶׁסָּבַלְנוּ בַּגָּלוּת, "הַטּוֹב וְהַמֵּיטִיב", שֶׁכֵּן אָז יִפָּקְחוּ עֵינֵינוּ וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה' לָדַעַת שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ לְטוֹבָה, וְאָז יִתְגַּלֶּה שֶׁה' אֶחָד וּכְמוֹ כֵן שֹׁרֶשׁ הַנְהָגָתוֹ הִיא כְּמוֹ כֵן אַחַת, רַק חֶסֶד וְרַחֲמִים, וּכְפִי שֶׁגִּלָּה לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ שֶׁהַנְהָגָתוֹ הִיא י"ג מִדּוֹת שֶׁבְּשָׁרְשָׁם כֻּלָּם רַחֲמִים.