אור ברסלב
חי באמונה ג - ישמח ישראל פרק ב - עצות והדרכות › 51. האמונה שוכנת בלב כל יהודי ויהודי, והיא כגחלת שנצרך ללבותה

חי באמונה ג - ישמח ישראל

פרק ב - עצות והדרכות · 51. האמונה שוכנת בלב כל יהודי ויהודי, והיא כגחלת שנצרך ללבותה

50. צאי לך בעקבי הצאן

הָאֱמוּנָה בַּה', הַבִּטָּחוֹן בּוֹ שׁוֹכֵן בְּקֶרֶב כָּל יְהוּדִי וִיהוּדִי, וְהַנִּצְרָךְ רַק לְלַבּוֹתָהּ כְּגַחֶלֶת שֶׁלְּאַחַר הַלִּבּוּי עוֹלָה מִמֶּנָּה שַׁלְהֶבֶת. וּנְבָאֵר זֹאת בְּדֶרֶךְ הַמְחָשָׁה.

הוֹלֵךְ לוֹ אָדָם עָנִי מָרוּד שֶׁאֵין לוֹ שֶׁקֶל בְּכִיסוֹ, פּוֹגְשׁוֹ חֲבֵרוֹ הַטּוֹב, וְאוֹמֵר לוֹ, שְׁמַע, זֶה שָׁנִים שֶׁלָּמַדְתִּי לִהְיוֹת יוֹעֵץ כַּלְכָּלָה, וְדַע לְךָ שֶׁאִם תִּשְׁמַע לְהַדְרָכָתִי שֶׁאַדְרִיכְךָ בְּעִנְיְנֵי פַּרְנָסָתְךָ, אֶהֱפֹךְ אוֹתְךָ לְעָשִׁיר גָּדוֹל בַּעַל רֶשֶׁת חֲנֻיּוֹת מְסֹעָפוֹת בְּכָל רַחֲבֵי הָאֶרֶץ... פָּקַח הֶעָנִי אֶת עֵינָיו בִּתְמִיהָה, וְהֵשִׁיב, נוּ, בֹּא וְנִשְׁמַע אֶת הַדְרָכָתְךָ, יָשְׁבוּ הַיּוֹעֵץ וְהֶעָנִי וְאָז הֵחֵל הַיּוֹעֵץ בְּהַדְרָכָתוֹ לְאוֹתוֹ עָנִי, וְכָךְ אָמַר לוֹ.

שָׁנָה אַחַת בִּלְבַד, תַּעֲבֹד קָשֶׁה, עֲבוֹדַת סַבָּלוּת מְפָרֶכֶת, רַק שָׁנָה אַחַת, בְּשָׁנָה זוֹ שֶׁתַּעֲבֹד עֲבוֹדָה מְפָרֶכֶת תַּרְוִיחַ טוֹב, וְתַחְסֹךְ אֶת כָּל כֶּסֶף הָרֶוַח שֶׁל שָׁנָה זוֹ, דְּהַיְנוּ אֹכֶל תֹּאכַל בְּבֵית תַּמְחוּי, בְּגָדִים תִּטֹּל מִגְּמָ"ח וְכַיּוֹצֵא, כָּךְ שֶׁאַל תְּבַזְבֵּז אֲפִלּוּ שֶׁקֶל אֶחָד, וּבְסוֹף הַשָּׁנָה, אִם נַנִּיחַ תַּרְוִיחַ כָּל חֹדֶשׁ סַךְ 12,000 ש"ח, אֲזַי בְּשָׁנָה יְהֵא לְךָ כְּ - 150,000 ש"ח בְּעֵרֶךְ.

בְּכֶסֶף זֶה שֶׁחָסַכְתָּ תִּשְׂכֹּר מָקוֹם לִ"קְיוֹסְק" קָטָן, תַּשְׁקִיעַ בּוֹ בִּפְרָטִים רַבִּים שֶׁל אֹכֶל, מִשְׂחָקִים, וְכַיּוֹצֵא, בְּשָׁנָה זוֹ תַּרְוִיחַ כָּפוּל, כָּךְ שֶׁבְּסוֹף שְׁנָתַיִם יְהֵא בְּיָדְךָ 300,000 ש"ח.

בְּכֶסֶף זֶה תִּשְׁכֹּר מָקוֹם לְמַכֹּלֶת, כָּאן תַּרְוִיחַ יוֹתֵר, וּבְסוֹף שָׁנָה יְהֵא בְּיָדְךָ לְפָחוֹת 600,000 ש"ח, בְּכֶסֶף זֶה תִּשְׁכֹּר מָקוֹם לְ"מִינִי מַרְקֶט", וּבְסוֹף שָׁנָה תַּכְפִּיל לְפָחוֹת סְכוּם זֶה וִיהֵא 1,200,000 ש"ח.

בְּכֶסֶף זֶה תִּשְׁכֹּר מָקוֹם לְ"סוּפֶּרְמַרְקֶט", וּבְסוֹף שָׁנָה לְפָחוֹת תַּכְפִּיל סְכוּם זֶה וִיהֵא בְּיָדְךָ 2,400,000 ש"ח, בְּכֶסֶף זֶה תִּשְׂכֹּר מָקוֹם לְעוֹד סוּפֶּרְמַרְקֶט, וְכֵן לַשָּׁנָה הַבָּאָה עוֹד סוּפֶּרְמַרְקֶט וּבְכָךְ תְּהֵא מִילְיוֹנֵר בַּעַל רְשָׁתוֹת מְסֹעָפוֹת שֶׁל חֲנֻיּוֹת שֶׁיִּתְרַבּוּ מִדֵּי שָׁנָה עוֹד וָעוֹד, וְכַסְפְּךָ יִגְדַּל עַד אֵין מִסְפָּר...

הֶעָנִי יוֹשֵׁב וְשׁוֹמֵעַ וְהִמְתִּין לְאוֹתוֹ יוֹעֵץ שֶׁיְּסַיֵּם אֶת דְּבָרָיו, וּכְשֶׁסִּיֵּם דְּבָרָיו אָמַר לוֹ, הֲיֵשׁ בִּרְשׁוּתְךָ כַּדּוּר נֶגֶד כְּאֵב רֹאשׁ... שֶׁכֵּן הִכְאַבְתָּ רֹאשִׁי בְּדִמְיוֹנוֹת אֵלּוּ שֶׁדִּמְיַנְתָּ, שֶׁכֵּן הִכְנַסְתָּ אוֹתִי לְעוֹלָם שֶׁל דִּמְיוֹן וְתוּ לֹא...

אָכֵן צוֹדֵק הֶעָנִי, וְכִי זוֹ דֶּרֶךְ לְהַעֲשִׁיר, כַּאֲשֶׁר אֵין לוֹ כְּלוּם בְּכִיסוֹ, וְצָרִיךְ לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה בַּעֲבוֹדַת פֶּרֶךְ, וְהַכֹּל בָּנוּי עַל הַסָּפֵק, הֲלָזוֹ תִּקָּרֵא הַדְרָכָה נוֹרְמָלִית.

אוּלָם נַעֲבֹר לִמְצִיאוּת אַחֶרֶת.

אָדָם שֶׁנָּפְלָה לוֹ יְרוּשָׁה וְכַיּוֹצֵא, סְכוּם שֶׁל חֲמִשִּׁים מִילְיוֹן ש"ח, אָדָם זֶה אֵינוֹ סוֹחֵר וְאֵינוֹ אִישׁ עֲסָקִים, הִנִּיחַ כַּסְפּוֹ זֶה שֶׁל הַיְרוּשָׁה בְּתוֹךְ כַּסֶּפֶת, וְשָׁם שָׁכַן כַּסְפּוֹ כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִים. נִגַּשׁ אֵלָיו חֲבֵרוֹ שֶׁהָיָה יוֹעֵץ כַּלְכָּלִי, וְאָמַר לוֹ, יְדִידִי, בֹּא וְאִיעָצְךָ עֵצָה וּבָהּ תְּהֵא עָשִׁיר גָּדוֹל בַּעַל מִילְיוֹנִים רַבִּים, וְאֶפְשָׁר אַף מִילְיַארְדִים, יָשְׁבוּ שְׁנֵיהֶם וְאָז פָּתַח פִּיו זֶה הַיּוֹעֵץ כַּלְכָּלִי וְאָמַר.

לֹא חֲבָל עַל כַּסְפְּךָ הַשּׁוֹכֵן בְּכַסֶּפֶת כְּאֶבֶן שֶׁאֵין לָהּ הוֹפְכִים. וּבְכֵן, צֵא וְחַפֵּשׂ מְנַהֲלֵי עֲבוֹדָה נֶאֱמָנִים וִישָׁרִים, תַּטִּיל עֲלֵיהֶם שְׁלִיחוּת לִמְדִינַת הַיָּם לִקְנוֹת סְחוֹרוֹת בַּמְּדִינוֹת הַלָּלוּ וְהַלָּלוּ שֶׁהֵם מָקוֹם זוֹל, וְיִסְּעוּ עִם סְחוֹרוֹת אֵלּוּ לִמְקוֹמוֹת שֶׁשָּׁם סְחוֹרָה זוֹ בְּיֹקֶר, וְאַתָּה עַצְמְךָ תֵּשֵׁב לְךָ בַּמִּשְׂרָד בְּנִיחוּתָא, וְרַק תְּהֵא עִמָּהֶם בְּקֶשֶׁר טֶלֶפוֹן וְכַיּוֹצֵא, וַאֲנִי כְּבָר אַדְרִיכְךָ הֵיכָן לִקְנוֹת בְּזוֹל וְלִמְכֹּר בְּיֹקֶר, וּבְכָךְ תַּגְדִּיל אֶת הוֹנְךָ פִּי כַּמָּה וְכַמָּה...

כַּמּוּבָן שֶׁעֵצָה זוֹ הַרְבֵּה יוֹתֵר נִשְׁמַעַת, מִתְקַבֶּלֶת, שֶׁכֵּן יֵשׁ כְּבָר קֶרֶן שֶׁל חֲמִשִּׁים מִילְיוֹן וְרַק נִצְרָךְ לְהַגְדִּילוֹ, שֶׁלֹּא כְּמוֹ הָרִאשׁוֹן שֶׁאֵין לוֹ בַּמֶּה לְהַתְחִיל וְהַנִּצְרָךְ מִמֶּנּוּ הוּא עֲבוֹדוֹת פֶּרֶךְ.

עָלֵינוּ לָדַעַת!

כְּשֶׁבָּאִים לִיהוּדִי, וְאוֹמְרִים לוֹ תִּתְחַזֵּק, יֵשׁ לְךָ כֹּחַ, יֵשׁ לְךָ אֱמוּנָה, אַתָּה יָכוֹל, חַיָּב הוּא לָדַעַת שֶׁדּוֹמֶה לוֹ לְזֶה שֶׁיֵּשׁ לוֹ כְּבָר חֲמִשִּׁים מִילְיוֹן, דְּהַיְנוּ לַיְּהוּדִי יֵשׁ מַצְבֵּרִים גְּדוֹלִים שֶׁל אֱמוּנָה בְּקִרְבּוֹ וְנִצְרָךְ רַק לְלַבּוֹתָם וּלְהַגְדִּילָם. הַיְּהוּדִי לֹא צָרִיךְ לְהַתְחִיל מֵאֶפֶס... לַיְּהוּדִי יֵשׁ לוֹ טוֹנוֹת שֶׁל אֱמוּנָה בְּקִרְבּוֹ, וְרַק צָרִיךְ לְהָאִיר וּלְהָעִיר אֶת הָאֱמוּנָה מִתַּרְדֵּמָתָהּ.

הַיְּהוּדִי לֹא דּוֹמֶה לְעַרְבִי אוֹ לְנוֹצְרִי שֶׁצָּרִיךְ לְהַתְחִיל מֵהַתְחָלָה וְלִבְנוֹת אֶת אֱמוּנָתוֹ מֵאֶפֶס... וְהַהֶבְדֵּל הוּא, שֶׁכֵּן לְעַם יִשְׂרָאֵל הָאֱמוּנָה נָפְלָה לָנוּ בִּירוּשָׁה מֵאֲבוֹתֵינוּ, וּבְכַסֶּפֶת הַלֵּב שֶׁלָּנוּ שׁוֹכֶנֶת אֱמוּנָה בְּאֵיכוּת נִפְלָאָה וְרַק צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ כָּרָאוּי. מַה שֶּׁאֵין כֵּן הַגּוֹי שֶׁאֵין לוֹ יְרוּשָׁה שֶׁכָּזוֹ.

וּכְשֶׁנֵּדַע זֹאת, שֶׁהָאֱמוּנָה אָכֵן שׁוֹכֶנֶת בְּקִרְבֵּנוּ, וְכָאָמוּר יְרוּשָׁה הִיא לָנוּ, וְרַק נִצְרָךְ לָנוּ לְלַבּוֹתָהּ, נִתְחַזֵּק לִמְאֹד בְּתִקְוָה וּבְבִטָּחוֹן שֶׁנַּצְלִיחַ, וְנַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה שֶׁנְּנַצַּח אֶת כָּל הָעוֹמְדִים בְּדַרְכֵּנוּ לְהַפְרִיעֵנוּ מִתּוֹרָה וּמִצְווֹת, אוּלָם כַּאֲשֶׁר נִרְאֶה אֶת הִתְמוֹדְדוּתֵנוּ כְּקָשָׁה מִנְּשׂוֹא, כְּהַר בַּרְזֶל שֶׁלֹּא נִתָּן לַחֲצֹב בּוֹ, נַרְפֶּה וְנִתְיָאֵשׁ מִמְּלַאכְתֵּנוּ.

וְזוֹ בְּעֶצֶם הַתְּשׁוּבָה שֶׁהֵשִׁיב הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה רַבֵּנוּ עַל שְׁאֵלָתוֹ: "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה לָמָּה זֶּה שְׁלַחְתָּנִי... וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ", מֹשֶׁה רַבֵּנוּ טוֹעֵן, רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, הֲיִשָּׁאֵר לָעָם הַזֶּה אֱמוּנָה אַחֲרֵי נִסָּיוֹן כָּל כָּךְ קָשֶׁה וּמְסֻבָּךְ שֶׁהִנֵּה וְהִתְאַכְזְבָה תּוֹחַלְתָּם בְּכִשְׁלוֹן שְׁלִיחוּתֵנוּ לְפַרְעֹה? וְעַל כָּךְ מְשִׁיבוֹ הַבּוֹרֵא: "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק וְאֶל יַעֲקֹב בְּאֵ - ל שַׁדָּי וּשְׁמִי ה' לֹא נוֹדַעְתִּי לָהֶם". וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י שֶׁזּוֹ תְּשׁוּבָה לִשְׁאֵלָתוֹ: לָמָּה הֲרֵעֹתָה... וּמַה בְּעֶצֶם הַתְּשׁוּבָה? אוֹמֵר הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה, אַל תִּדְאַג לָעָם הַזֶּה פֶּן יְאַבֵּד אֱמוּנָתוֹ, שֶׁכֵּן עַם זֶה הִנָּם עֲנָפִים לְשָׁרָשִׁים נִשְׂגָּבִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, וְכֵיוָן שֶׁהִנָּם עֲנָפִים לְשָׁרָשִׁים חֲזָקִים בֶּאֱמוּנָה שֶׁכָּאֵלּוּ, שֶׁנִּסִּיתִים בְּכָל מִינֵי נִסְיוֹנוֹת וְיִסּוּרִים וְלֹא הִרְהֲרוּ אַחֲרַי, וּבְכֵן הָעֲנָפִים הַלָּלוּ יָרְשׁוּ מֵהַשָּׁרָשִׁים אֶת אוֹתָהּ אֱמוּנָה, וּלְעוֹלָם לֹא יְהֵא אֶפְשָׁר לִטֹּל מֵהֵם אֶת אֱמוּנָתָם.

וְלִדְבָרֵינוּ תִּתְיַשֵּׁב קֻשְׁיָא מְפֻרְסֶמֶת בְּבֵאוּר דִּבְרֵי רַשִּׁ"י עַל הַפָּסוּק הַנִּזְכָּר: "וָאֵרָא אֶל אַבְרָהָם אֶל יִצְחָק..." וּפֵרֵשׁ רַשִּׁ"י: וָאֵרָא 55אֶל הָאָבוֹת, וְהוּא תֵּמַהּ מָה רָצָה רַשִּׁ"י לְבָאֵר בְּזֶה, וַהֲלֹא מִיָּד מַזְכִּירָה הַתּוֹרָה אֶת הָאָבוֹת - "אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב"? וְאֶפְשָׁר לוֹמַר לִדְבָרֵינוּ שֶׁכַּוָּנַת רַשִּׁ"י: "אֶל הָאָבוֹת" לְהַדְגִּישׁ שֶׁאַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב נִקְרָאִים אָבוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ בַּגְּמָרָא: אֵין קוֹרִין "אָבוֹת" אֶלָּא לִשְׁלֹשָׁה, וְהָאָבוֹת הֵמָּה בִּלְבַד יֵשׁ בְּיָדָן כֹּחַ "לְהוֹרִישׁ", וְכַוָּנָתוֹ לוֹמַר שֶׁהָאָבוֹת הוֹרִישׁוּ אֶת כֹּחַ אֱמוּנָתָן בְּעַם יִשְׂרָאֵל בְּנֵיהֶם, וְאֵין מִמַּה לַּחֲשֹׁשׁ פֶּן תֵּעָקֵר מֵהֶם הָאֱמוּנָה, אַחַר שֶׁיֶּשְׁנָהּ הִיא בְּלִבּוֹתָם עָמֹק בְּאֵיכוּת טְהוֹרָה וּנְקִיָּה, וּבְנָקֵל מִתְאוֹשְׁשִׁים הֵמָּה מֵהַצָּרוֹת הַגְּדוֹלוֹת בְּיוֹתֵר לְהָשִׁיב לְעַצְמָם אֶת הַתִּקְוָה לִישׁוּעָה.

יְזַכֵּנוּ ה' לְהַאֲמִין בַּכֹּחוֹת שֶׁנָּתַן לָנוּ הַבּוֹרֵא, לְהַאֲמִין בַּמַּצְבֵּרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁל אֱמוּנָה הַטְּמוּנִים בְּתוֹכֵנוּ, נַאֲמִין בְּאַהֲבַת ה' אֵלֵינוּ וּבִרְצוֹנוֹ הַטָּהוֹר שֶׁנַּצְלִיחַ בִּמְשִׂימָתֵנוּ, וְאִם רְצוֹנוֹ שֶׁנַּצְלִיחַ הֲיִתָּכֵן שֶׁלֹּא נַצְלִיחַ...?!

וּנְסַיֵּם בְּמַאֲמָרוֹ שֶׁל רַבִּי צָדוֹק מִלּוּבְּלִין זָצָ"ל:

כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב הָאָדָם לְהַאֲמִין בְּהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כָּךְ מְחֻיָּב הוּא לְהַאֲמִין בְּעַצְמוֹ...

וְהַכַּוָּנָה כְּשֵׁם שֶׁחַיָּב הָאָדָם לְהַאֲמִין בַּבּוֹרֵא שֶׁהוּא בַּעַל כֹּחַ וְעָצְמָה אֵין סוֹפִית, כָּךְ חַיָּב לְהַאֲמִין שֶׁנָּתַן בּוֹרֵא זֶה כֹּחַ לָאָדָם מִכֹּחוֹ שֶׁלּוֹ כְּדֵי שֶׁיִּתְמוֹדֵד בְּמַצָּבוֹ, וּבְכָל מַצָּב שֶׁנָּתוּן הוּא בּוֹ יָקוּם וְיִתְעוֹדֵד וְיַאֲמִין שֶׁיְּנַצַּח בְּאִם רַק יְלַבֶּה אֶת הָאֱמוּנָה הַטְּמוּנָה בְּקִרְבּוֹ.

תוכן העניינים

חי באמונה ג - ישמח ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה