פרק ב - עצות והדרכות · 35. תפלין ומזוזות מהודרות
מִצְוַת מְזוּזָה יְקָרָה הִיא לִמְאֹד, וּסְגֻלָּתָהּ מְאֹד לִשְׁמֹר עַל הָאָדָם מִכָּל רַע, וְלָכֵן אֵלּוּ הַסּוֹבְלִים מֵחֲרָדוֹת יֵשׁ לָהֶם לְהִזָּהֵר בְּיוֹתֵר בְּמִצְוָה זוֹ דְּהַיְנוּ שֶׁלֹּא לְהִסְתַּפֵּק בִּמְזוּזוֹת "כְּשֵׁרוֹת" בִּלְבַד, אֶלָּא לְהַקְפִּיד שֶׁיִּהְיוּ מְהֻדָּרוֹת דַּוְקָא שֶׁנִּכְתְּבוּ עַל יְדֵי סוֹפֵר יְרֵא שָׁמַיִם הַבָּקִי בְּהִלְכוֹת כְּתִיבַת מְזוּזוֹת כָּרָאוּי.
וּבִכְלַל זֶה לִגְבָרִים לְהַדֵּר בְּמִצְוַת הַתְּפִלִּין כַּנָּ"ל, וְעוֹד, לִשְׁמֹר עַל קְדֻשָּׁתָם שֶׁלֹּא לְהָשִׂיחַ בָּהֶם שִׂיחַת חֻלִּין, וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה לִזָּהֵר בִּהְיוֹתָם עָלָיו מִשְּׂחוֹק וְקַלּוּת רֹאשׁ.