פרק ב - עצות והדרכות · 24. השמחה והאשר תלויים אך ורק בלאהב את ה'
כְּשֶׁהָאָדָם לֹא רוֹאֶה אֶת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כְּאוֹהֵב וְרַחֲמָן, חַיָּיו חַיֵּי מְרוֹרִים, חַי הוּא בִּתְחוּשָׁה שֶׁהַבּוֹרֵא שׂוֹנְאוֹ, יוֹרֵד לְחַיָּיו, מִתְעַלֵּל בּוֹ, חַס - וְחָלִילָה, שֶׁכֵּן אִם בִּרְצוֹנְךָ לְהַמְתִּיק אֶת מְרִירוּת חַיֶּיךָ, תֶּאֱהַב אֶת ה', תָּחוּשׁ בּוֹ כֶּחָבֵר הָאָהוּב בְּיוֹתֵר, תִּתְאַהֵב בּוֹ בְּכָל לְבָבְךָ, וְאָז תִּפְתַּח אֶת סְגֹר לִבְּךָ לְפָנָיו, תְּסַפֵּר לוֹ אֶת חֲוָיוֹתֶיךָ, רִגְשׁוֹתֶיךָ, וּבְזֶה יֵהָפֵךְ לְךָ כָּל עוֹלָמְךָ לְעוֹלָם שֶׁל אוֹרָה טוֹבָה וְשִׂמְחָה.
וְכִי חָסֵר עַל מַה לֶּאֱהֹב אֶת ה', כְּשֶׁמִּתְבּוֹנֵן הָאָדָם בִּמְצִיאוּת ה', וּמַעֲמִיק בְּיֹפִי עוֹלָמוֹ, וְרוֹאֶה בְּכָךְ אֶת חָכְמָתוֹ, גַּדְלוּתוֹ, כֹּחוֹ, יְכָלְתּוֹ, נוֹרָאוֹתָיו, נִסָּיו וְנִפְלְאוֹתָיו שֶׁאֵין לָהֶם סוֹף, הַאֵין בְּכָךְ סִבָּה לְהִתְאַהֵב בּוֹ, הַאֵין בְּכָךְ סִבָּה לִרְצוֹת לִהְיוֹת בְּקִרְבָתוֹ וְלָחוּשׁ אֶת טוֹבוֹת אַבָּהוּתוֹ וְחֶמְלָתוֹ, לֶהֱיוֹתְךָ בְּנוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא "בָּנִים אֶת לַה' אֱלֹהֵיכֶם" (דברים יד, א).
לָמָּה לִחְיוֹת אֶת הָעוֹלָם כְּגֵיהִנֹּם בִּזְמַן שֶׁאֶפְשָׁר לִחְיוֹת אוֹתוֹ כְּגַן עֵדֶן, רַק לְשַׁנּוֹת אֶת הַהִסְתַּכְּלוּת, וְתוּ לֹא, וּכְבָר בְּזֶה הִנְּךָ עוֹבֵר לְעוֹלָם אַחֵר, לִרְגָשׁוֹת אֲחֵרוֹת שׁוֹנוֹת לַחֲלוּטִין מִמַּה שֶּׁהָיוּ לְךָ עַד כֹּה. וּלְהַגִּיעַ לְאַהֲבַת ה'. מְבֹאָר בָּרַמְבַּ"ם שֶׁהוּא כַּאֲשֶׁר הָאָדָם מִתְבּוֹנֵן בְּנִפְלְאוֹת הַבְּרִיאָה וְרוֹאֶה אֶת גַּדְלוּתוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ מִיָּד הוּא מִתְאַהֵב בּוֹ, וְלָכֵן עֵצָה נִפְלָאָה לְאֵלֶּה שֶׁחָשַׁךְ עֲלֵיהֶם עוֹלָמָם בְּבִלְבּוּל הַדַּעַת לַעֲסֹק בִּסְפָרִים הָעוֹסְקִים בְּנִפְלְאוֹת הַבּוֹרֵא, וּכְמוֹ בְּחוֹבוֹת הַלְּבָבוֹת שַׁעַר הַבְּחִינָה. וְעוֹד.