פרק ב - עצות והדרכות · 2. דעת חסרת מה קנית
לְלֹא סָפֵק שֶׁהַכֹּחַ הֶחָשׁוּב שֶׁבָּאָדָם הוּא הַשֵּׂכֶל וְהַדַּעַת שֶׁבָּאָדָם, וְעָלָיו יֵשׁ לִשְׁמֹר מִכָּל מִשְׁמָר, שֶׁכֵּן מָה עֵרֶךְ לָאָדָם וְשֶׁיְּהֵא הַנָּאֶה בְּיוֹתֵר, הַגִּבּוֹר בְּיוֹתֵר, הֶעָשִׁיר בְּיוֹתֵר כַּאֲשֶׁר אֵין בּוֹ דַּעַת, וּכְאָמְרָם "דַּעַת קָנִית מֶה חָסַרְתָּ, דַּעַת חָסַרְתָּ מַה קָּנִיתָ".
וְאִם צִוְּתָה עָלֵינוּ הַתּוֹרָה (דברים ד, טו): "וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד לְנַפְשֹׁתֵיכֶם", וְנִצְטַוִּינוּ בְּזֶה לִשְׁמֹר גּוּפֵנוּ לִהְיוֹת בָּרִיא וְחָזָק כְּדֵי שֶׁיָּכִיל כָּרָאוּי אֶת הַנֶּפֶשׁ בְּתוֹכוֹ, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לִשְׁמֹר נַפְשֵׁנוּ הָרוּחָנִית דְּהַיְנוּ דַּעְתֵּנוּ וְשִׂכְלֵנוּ לִהְיוֹת מְיֻשָּׁב רָגוּעַ וְשָׁלֵו, לָכֵן מִבְּלִי יִשּׁוּב הַדַּעַת לֹא יוּכַל הָאָדָם לִפְעֹל שׁוּם פְּעֻלָּה שֶׁתֵּצֵא מִמֶּנָּה תּוֹעֶלֶת נְכוֹנָה לְגוּפוֹ וּלְנַפְשׁוֹ, וְכֵן כְּלַפֵּי הַסּוֹבְבִים אוֹתוֹ בְּנֵי מִשְׁפַּחְתּוֹ יְדִידָיו שְׁכֵנָיו וְכַיּוֹצֵא.