אור ברסלב
חי באמונה ג - ישמח ישראל פרק ב - עצות והדרכות › 13. להתרועע בין צדיקים ואנשי אמונה

חי באמונה ג - ישמח ישראל

פרק ב - עצות והדרכות · 13. להתרועע בין צדיקים ואנשי אמונה

12. ללחוץ בשעת לחץ על "כפתור" האמונה

מְאֹד מַרְגִּיעַ וּמַכְנִיס אֶת הָאָדָם לְשַׁלְוָה וְרֹגַע בִּהְיוֹתוֹ בֵּין צַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי אֱמוּנָה שֶׁהִנָּם רְגוּעִים וּשְׁלֵוִים, שֶׁכֵּן בְּכָךְ רוֹאֶה הוּא בְּחוּשׁ שֶׁפְּחָדָיו הִנָּם פְּחָדִים וְחֶרְדוֹת שָׁוְא, וְרוֹאֶה הוּא הֵיאַךְ בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה אֶפְשָׁר לָחוּשׁ אֶת הַשִּׂמְחָה הָאֲמִתִּית בַּה', וּבְכָךְ נוֹסֵךְ הוּא רוּחַ עֹז בְּעַצְמוֹ לִזְמַן מְמֻשָּׁךְ גַּם כְּשֶׁהוֹלֵךְ הוּא מֵאֶצְלָם בִּהְיוֹתוֹ נִזְכָּר בָּהֶם וּבְהַנְהָגוֹתֵיהֶם, שֶׁכֵּן הַיְשִׁיבָה עִמָּהֶם עוֹשָׂה בּוֹ רֹשֶׁם חָזָק וּמְחַזַּקְתּוֹ לְסַלֵּק הַפַּחַד וְהַחֲרָדָה.

וְעַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה אִם פּוֹתֵחַ הוּא בְּשִׂיחָה עִמָּהֶם, וּמְפָרֵשׁ לִפְנֵיהֶם אֶת פְּחָדָיו וְחֶרְדוֹתָיו, וְהֵמָּה בִּתְבוּנָתָם וּבְבִטְחוֹן נַפְשָׁם בַּה' מְחַזְּקִים אוֹתוֹ בִּדְבַר אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, בְּוַדַּאי שֶׁהַדָּבָר יַשְׁאִיר עָלָיו רֹשֶׁם עַז בְּיוֹתֵר, שֶׁכֵּן שׁוֹמֵעַ הוּא דִּבְרֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן מֵאֲנָשִׁים שֶׁחַיִּים אֶת חַיֵּיהֶם בְּדֶרֶךְ הָאֱמוּנָה וְהַבִּטָּחוֹן וּמְיַשְּׂמִים אֶת אֱמוּנָתָם וּבִטְחוֹנָם בַּה' הֲלָכָה לְמַעֲשֶׂה, וְכַאֲשֶׁר יִרְאֶה מֵהֶם כֵּן יִשְׁתַּדֵּל לַעֲשׂוֹת גַּם הוּא. וּבִכְלַל זֶה לִקְרֹא סִפּוּרִים מִצַּדִּיקִים אֲמִתִּיִּים, הֵיאַךְ עָבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה וְגַם בְּמַצְּבֵיהֶם הַקָּשִׁים בָּטְחוּ בַּה' וְשָׂמְחוּ בּוֹ.

וִיצַיֵּר לְעַצְמוֹ, מֶה הָיוּ עוֹשִׂים בְּמַצָּב זֶה הָאָבוֹת הַקְּדוֹשִׁים, מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, דָּוִד הַמֶּלֶךְ, הַתַּנָּאִים הַקְּדוֹשִׁים כְּרַבִּי שִׁמְעוֹן בַּר יוֹחַאי, כְּרַבִּי מֵאִיר בַּעַל הַנֵּס, כְּרַבִּי עֲקִיבָא שֶׁכָּל יָמָיו צִפָּה לִמְסֹר נֶפֶשׁ לַה', וְכֵן יִתְבּוֹנֵן מֶה הָיוּ עוֹשִׂים בְּמַצָּב זֶה הַצַּדִּיקִים הַקְּדוֹשִׁים שֶׁהָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר כְּהַגָּאוֹן מִוִּילְנָא וְתַלְמִידָיו, הַבַּעַל שֵׁם טוֹב וְתַלְמִידָיו, הַגָּאוֹן רַבִּי יִשְׂרָאֵל סַלַּנְטֶר וְתַלְמִידָיו, הֶחָפֵץ חַיִּים, הַבֶּן אִישׁ חַי, הַחֲזוֹן אִישׁ, וְכַיּוֹצֵא, וְיֹאמַר לְעַצְמוֹ הֲלֹא כְּמוֹ שֶׁמְּצֻוִּים הֵמָּה עַל בִּטָּחוֹן בַּה' גַּם אֲנִי מְצֻוֶּה עַל בִּטָּחוֹן בַּה', שֶׁכֵּן לֹא רַק הַצַּדִּיקִים מְצֻוִּים עַל בִּטָּחוֹן בַּה' אֶלָּא כָּל אָדָם בַּאֲשֶׁר הוּא, וְאִם כֵּן עָלַי לִנְהֹג כְּמוֹתָם לְהָסִיר פַּחַד וַחֲרָדָה מִמֶּנִּי, שֶׁכֵּן הַבּוֹרֵא אוֹהֵב אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל, וְכָל יְהוּדִי וְתַפְקִידוֹ בְּעוֹלָמוֹ נָחוּץ וְנִצְרָךְ, אָהוּב עַל בּוֹרְאוֹ אַהֲבָה שֶׁאֵין לָנוּ מֻשָּׂג בָּהּ. וְכַמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (חלק ב', דף ה', ע"ב):

אָמַר רַבִּי יְהוּדָה, אִלְמָלֵי הֲווּ יַדְעֵי בְּנֵי נָשָׁא רְחִימוּתָא דְּרָחִים קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הֲווּ שָׁאֲגִין כִּכְפִירַיָּא לְמִרְדָּף בַּתְרֵיהּ.

תַּרְגּוּם: אִלְמָלֵי הָיוּ בְּנֵי אָדָם יוֹדְעִים [עֹצֶם] הָאַהֲבָה שֶׁאוֹהֵב הַקָדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, הָיוּ שׁוֹאֲגִים כִּכְפִירִים לִרְדֹּף אַחֲרָיו [מֵרֹב הִתְלַהֲבוּת הָאַהֲבָה שֶׁהָיְתָה בָּהֶם לְבוֹרְאָם]. וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בְּשֵׁם הַבַּעַל שֵׁם טוֹב שֶׁאָמַר, אִמָּא, שֶׁנּוֹלַד לָהּ בֵּן יָחִיד לְעֵת זִקְנָתָהּ כַּמָּה אַהֲבָה יֵשׁ לָהּ אֵלָיו. יוֹתֵר מִזֶּה לְאֵין שִׁעוּר אוֹהֵב הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְכָל יְהוּדִי וִיהוּדִי, וְהֶאֱרַכְנוּ בַּשִּׂיחָה דִּלְהַלָּן:" בְּכָל צָרָתָם לוֹ צָר" - לְבָאֵר דְּאַף כְּשֶׁאָדָם בְּעִדַּן יְרִידָה וּמְעִידָה רוּחָנִית, ה' עִמּוֹ בְּצָרָתוֹ לִכְאֹב עִמּוֹ אֶת כְּאֵבוֹ הָרוּחָנִי אַחַר שֶׁסּוֹף סוֹף חָשׁ הָאָדָם בִּכְאֵב חֶטְאוֹ לְבוֹרְאוֹ, וְהוּא מִקַּל וָחֹמֶר אִם בַּצָּרָה הַגּוּפָנִית צָר לוֹ לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בְּצָרָתָם שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה בְּצָרָתָם הָרוּחָנִית שֶׁחָשׁ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּכְאֵבָם, וְחָרֵד הוּא עַל גּוֹרָלָם שֶׁיַּגִּיעוּ בַּסּוֹף לְתִקּוּנָם הָאֲמִתִּי.

תוכן העניינים

חי באמונה ג - ישמח ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה