אור ברסלב

חי באמונה ג - ישמח ישראל

סיפור אישי

פרק ב - עצות והדרכות

המתנה בעיכוב רפואת הנפש - סיפור אישי

וּבִפְרָט בְּדוֹרֵנוּ דּוֹר עִקְבְתָא דִּמְשִׁיחָא, הַמְסֻמָּן כַּדּוֹר הַמְיֻסָּר בְּיוֹתֵר, וְכַמּוּבָא בַּמִּדְרָשׁ שֶׁהִזְכַּרְנוּהוּ לְעֵיל (שוחר טוב תהילים, יז), ג' שְׁלִישִׁים שֶׁל יִסּוּרִים בָּעוֹלָם, שְׁלִישׁ נָטְלוּ אֲבוֹת הָעוֹלָם, שְׁלִישׁ לְכָל הַדּוֹרוֹת, שְׁלִישׁ לְדוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. הֲרֵי שֶׁדּוֹרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ – דּוֹר אֶחָד - יִסְפֹּג יִסּוּרִים בְּכַמּוּת וְאֵיכוּת שֶׁסָּפְגוּ מְאוֹת דּוֹרוֹת בְּאַלְפֵי שָׁנִים, וְכַמּוּבָן שֶׁתָּלוּי הַדָּבָר בְּמַעֲשֵׂינוּ הַטּוֹבִים, בְּתוֹרָה וּבִתְשׁוּבָה, כַּמָּה אִם כֵּן נִצְרָךְ לָנוּ סַבְלָנוּת, וְאֹרֶךְ רוּחַ לִהְיוֹת לְמוּדִים לְעַכָּבָה בְּתוֹחַלְתֵּנוּ. וּבְיוֹתֵר בִּבְעָיוֹת הַנֶּפֶשׁ, וּכְמוֹ הַחֲרָדוֹת, הַדְּאָגוֹת, הַדִּכְאוֹנוֹת שֶׁמְּקוֹרָן מִלַּחַץ נַפְשִׁי, חֹסֶר סַבְלָנוּת וְאִי רָצוֹן לְהַמְתִּין בַּחַיִּים מֵהַדְּרִישׁוֹת וְהַשְּׁאִיפוֹת שֶׁאָנוּ מַצִּיבִים לְעַצְמֵנוּ. לְהַלָּן סִפּוּר אִישִׁי שֶׁל הַסּוֹבֵל מִבְּעָיוֹת נֶפֶשׁ וְהֵיאַךְ בְּסַבְלָנוּת וּבֶאֱמוּנָה הִצְלִיחַ לֹא רַק לָצֵאת מִבְּעָיוֹת נַפְשׁוֹ, אֶלָּא אַף הִתְעַלָּה בְּמַעֲלוֹת נִפְלָאוֹת מִלִּקְחֵי בְּעָיוֹתָיו

בְּפֶרֶק זֶה נְסַפֵּר סִפּוּר אִישִׁי נִפְלָא, שֶׁנִּשְׁלַח אֵלֵינוּ מִיהוּדִי בְּשֵׁם כ. ל., הַמְתָאֵר אֶת סִבְלוֹ הַנּוֹרָא בְּמֶשֶׁךְ תְּקוּפָה אֲרֻכָּה מִדְּאָגוֹת וַחֲרָדוֹת שָׁוְא, וְכֵיצַד וְהֵיאַךְ שׁוּם תְּרוּפָה וְשׁוּם פְּסִיכוֹלוֹגְיָה לֹא הִצְלִיחָה לְשַׁחְרְרוֹ מִמַּצָּבוֹ הַמְדֻכָּא, כִּי אִם בְּכֹחַ הָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה וּבִטּוּל רְצוֹנוֹ לִרְצוֹן ה', אֲשֶׁר הִיא – וְרַק הִיא – שֶׁהֵשִׁיבָה לוֹ אֶת שַׁלְוַת חַיָּיו. וְלֹא רַק שֶׁחָזַר לְשַׁלְוַת חַיָּיו, אֶלָּא זָכָה לִהְיוֹת מַנְחֶה וּמְעוֹדֵד רַבִּים הַסּוֹבְלִים מִבְּעָיוֹת דִּכְאוֹנוֹת וְכַדּוֹמֶה. וּכְמַאֲמַר הֶחָכָם: אֵין חָכָם כְּבַעַל הַנִּסָּיוֹן.

וְכֹה סִפּוּרוֹ:

תְּקוּפָה קְצָרָה לְאַחַר לֵדַת בִּתִּי הַבְּכוֹרָה, שֶׁעַד אָז לֹא חָסַרְתִּי דָּבָר, לֹא בְּמָמוֹנִי וְלֹא בִּבְרִיאוּתִי, וְהִנֵּה צָהֳרַיִם אֶחָד לְאַחַר הָאֲרוּחָה הִרְגַּשְׁתִּי לֹא טוֹב, לֹא הֵבַנְתִּי בְּדִיּוּק מַה מִּתְרַחֵשׁ בְּקִרְבִּי, וְתוֹךְ דַּקּוֹת מִסְפָּר נִתְעַלַּפְתִּי לְדַקּוֹת אֲחָדוֹת מַמָּשׁ. לֹא הָיָה שׁוּם הֶסְבֵּר טִבְעִי לִמְאֹרָע זֶה.

דָּבָר שֶׁלִּכְאוֹרָה לֹא כָּל כָּךְ צָרִיךְ לַהֲרֹס מַעֲרֶכֶת חַיִּים.

אוּלָם כָּאן מָצָא כֹּחַ הַדִּמְיוֹן הִזְדַּמְּנוּת לְהִטָּפֵל אֵלַי וּלְנַצֵּל מְאֹרָע זֶה לְטָרְדֵנִי לְהַרְבֵּה עַצְבוּת וּמָרָה שְׁחוֹרָה, דְּאָגוֹת, פְּחָדִים, עַד כְּדֵי מִאוּס בְּחַיַּי.

הֻתְקַפְתִּי בְּמַחֲלַת דִּמְיוֹן שֶׁהִנְנִי, חַס וְשָׁלוֹם, חוֹלֶה בְּמַחֲלַת הַנְּפִילָה.

דִּמְיוֹן זֶה עָבַד אֶצְלִי בְּקַדַּחְתָּנוּת לְלֹא הֶרֶף, וְהָיִיתִי חוֹשֵׁב בְּכָל רֶגַע: עַתָּה יָבוֹא הַפֶּגַע וְשׁוּב אֶפֹּל. כֹּחַ הַדִּמְיוֹן הִצְלִיחַ שֶׁאֲנִי אֶחְשֹׁד בְּעַצְמִי עַל מַחֲלָה שֶׁאֵין בִּי, בָּרוּךְ ה'.

פּוֹחֵד מְאֹד הָיִיתִי לִהְיוֹת בְּחֶבְרַת בְּנֵי אָדָם, בְּשִׂמְחָתָם. מִבְּנֵי מִשְׁפַּחְתִּי דָּאַגְתִּי מְאֹד לִהְיוֹת בִּמְחִיצָתָם, פֶּן וְאוּלַי עַתָּה יָבוֹא הַפֶּגַע וְאֶפֹּל לְעֵינֵי כֻּלָּם וְתִתְגַּלֶּה "מַחֲלָתִי" הַנּוֹרָאָה.

הָיִיתִי מְקַצֵּר מְאֹד בְּמִפְגָּשִׁים שֶׁהָיִיתִי מֻכְרָח לָהֶם, וְהַבְּדִידוּת וְהַבְּרִיחָה מִבְּנֵי הָאָדָם הִיא הָיְתָה קְצָת "נֶחָמָתִי" "וְהַצָּלָתִי" לַהֲפוּגָה קְצָרָה בַּמֶּתַח הַנּוֹרָא שֶׁבְּקִרְבִּי.

הַדָּבָר הִשְׁפִּיעַ עָלַי לְרָעָה מְאֹד. הִתְחַלְתִּי לְהִתְבּוֹנֵן בְּכָל רֶגַע אִם אֲנִי מַרְגִּישׁ אֵיזֶהוּ מֵחוֹשׁ, וְכָל מֵחוֹשׁ וְלוּ הַקַּל בְּיוֹתֵר שֶׁעוֹבֵר גַּם עַל בְּנֵי אָדָם בְּרִיאִים וְאֵינָם שָׂמִים לִבָּם עָלָיו, אֶצְלִי תָּפַס מַסְפִּיק סִבָּה לַחְשֹׁד בְּעַצְמִי וּלְפַתֵּחַ פִּתּוּחֵי שָׁוְא הַמַּתְחִיל מֵאוֹתוֹ מֵחוֹשׁ דִּמְיוֹנִי וּמִסְתַּיֵּם בַּמַּחֲלָה הַגְּדוֹלָה בְּיוֹתֵר.

דִּמְיוֹנוֹת שָׁוְא הִתְפַּתְּחוּ אֶצְלִי מֵאֶחָד לְמִשְׁנֵהוּ, וְאִם שִׁכְנַעְתִּי אֶת עַצְמִי שֶׁאֵין לִי חֹלִי זֶה, תֵּכֶף חָשַׁשְׁתִּי לְשֶׁמָּא יֵשׁ בִּי חֹלִי אַחֵר. נָדְדָה שֵׁנָה מֵעֵינַי. שְׁנָתִי הָיְתָה טְרוּפָה בְּיוֹתֵר. הָיִיתִי מִתְעוֹרֵר בַּלַּיְלָה עַשְׂרוֹת פְּעָמִים מִפַּחַד וּמִדְּאָגָה.

רֹאשִׁי לֹא הִתְפַּנָּה כְּלָל לִשְׂמֹחַ מִבִּתִּי שֶׁנּוֹלְדָה לִי. לֹא הִשְׁתַּתַּפְתִּי בְּשִׂמְחַת אִשְׁתִּי בְּהוּלֶדֶת הַבַּת, לְהֵפֶךְ – הַדָּבָר עוֹרֵר אֶצְלִי מֶתַח נוֹסָף כֵּיצַד אֲתַפְקֵד כְּאַבָּא, וַאֲנִי כְּלִי שָׁבוּר שֶׁאֵין בּוֹ מַמָּשׁ. מִסְכֵּנָה אִשְׁתִּי, מִסְכֵּנָה אוֹתָהּ בַּת שֶׁנּוֹלְדָה – תָּמִיד חָשַׁבְתִּי, כֵּיצַד אֲגַדְּלָהּ? כֵּיצַד אָקִים אֶת חַיֵּי הַמִּשְׁפָּחָה? הֲלֹא עַכְשָׁו רַק הִתְחַלְתִּי אֶת חַיַּי!

הַתֵּאָבוֹן לַאֲכִילָה הָלַךְ מִמֶּנִּי לְגַמְרֵי, לֹא יָכֹלְתִּי לְהַכְנִיס אֹכֶל לְפִי, אֶלָּא מְעַט מְעַט בְּכֹחַ רַב. הַמַּטְעַמִּים הַטּוֹבִים בְּיוֹתֵר שֶׁהֻגְּשׁוּ לְפָנַי, רֹב כְּכָל הַפְּעָמִים הָיִיתִי טוֹעֲמָם בְּקֹשִׁי, וְלֹא יָכוֹל יוֹתֵר. דָּבָר נוֹסָף שֶׁגָּרַם לִי מֶתַח רַב, בִּגְלַל תִּמְהוֹנָהּ הָרַב שֶׁל אִשְׁתִּי: מַה זֶּה? וְעַל מַה זֶּה אֵינְךָ אוֹכֵל?

מְאֹד לֹא רָצִיתִי לְשַׁתֵּף אֶת אִשְׁתִּי בְּצַעֲרִי. אִשָּׁה צְעִירָה, שְׂמֵחָה בְּבַעֲלָהּ וּבְבִתָּהּ, לֹא רָצִיתִי לְקַלְקֵל לָהּ אֶת מַצַּב רוּחָהּ. וְשׁוּב גָּרַם זֶה לִי מֶתַח רַב – כֵּיצַד לְהִתְגַּבֵּר וּלְהַרְאוֹת פָּנִים שְׂמֵחוֹת בְּעַל כָּרְחִי, שֶׁלֹּא בִּרְצוֹנִי, דָּבָר שֶׁהָיָה קָשֶׁה עָלַי בְּיוֹתֵר.

שׁוּם דָּבָר לֹא יָכוֹל הָיָה לְהַשְׁלִים לִי אֶת הַשִּׂמְחָה הַחֲסֵרָה לִי עֵקֶב הַדְּאָגָה וְהַמֶּתַח אֲשֶׁר כֻּלּוֹ פְּעֻלַּת הַדִּמְיוֹן וְהַפַּחַד – שֶׁמָּא וְשֶׁמָּא יִקְרֵנִי אָסוֹן.

הָיִיתִי נִדְמֶה לְעַצְמִי כְּאָדָם בּוֹדֵד בְּעוֹלָם אָפֵל, אָפֵל וּמְאַכְזֵב, דָּבָר שֶׁגָּרַם לִי חֹסֶר יַצִּיבוּת מֻחְלָט, חֹסֶר שְׁאִיפָה לְהִתְקַדְּמוּת בְּאֹפֶן מֻחְלָט מֵחֲמַת הַיֵּאוּשׁ וַחֲלִישׁוּת הַדַּעַת.

בָּעֶרֶב הָיִיתִי אוֹמֵר מִי יִתֵּן בֹּקֶר, וּבַבֹּקֶר – מִי יִתֵּן עֶרֶב, מִפַּחַד לְבָבִי.

שׁוּם שִׁכְנוּעַ שֶׁהָיִיתִי מְנַסֶּה לְשַׁכְנֵעַ אֶת עַצְמִי לֹא עָזַר לִי, כִּי כַּנִּרְאֶה שֶׁכְּבָר הֻפְנַם אֶצְלִי כָּל כָּךְ הַחֲשָׁד לְמַצָּבִי עַד שֶׁהִתְעַרְעֲרָה אֶצְלִי מַעֲרֶכֶת הַבְּלִימָה וְהַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי שֶׁחָנַן ה' לְכָל אָדָם, כִּי הֲרֵי לֹא כָּל אָדָם – וּוַדַּאי שֶׁלְּלֹא עֲבוֹדָה – יָכוֹל לִזְכּוֹת לְבִטָּחוֹן בַּה'. וְלָכֵן חָנַן ה' אֶת כָּל אֶחָד בְּבִטָּחוֹן עַצְמִי, כִּבְיָכוֹל, לְצֹרֶךְ דְּבָרִים הַמִּינִימָלִים, כְּגוֹן: לָלֶכֶת, לִנְסֹעַ, לַעֲסֹק בְּמַשָּׂא וּמַתָּן, וְלֹא לִדְאֹג דַּאֲגוֹת שָׁוְא. כִּי אִם לֹא הָיָה הָאָדָם בְּבִטָּחוֹן עַצְמִי בַּדְּבָרִים הַמִּינִימָלִים, הָיָה מִתְמוֹטֵט, שֶׁהֲרֵי לֹא כָּל אֶחָד יָכוֹל תֵּכֶף לְהַגִּיעַ לְמַעֲלַת הַבִּטָּחוֹן בַּה' בִּלְבַד עַל כָּל דְּבָרָיו, שֶׁכָּךְ צָרִיךְ לִהְיוֹת בֶּאֱמֶת. וְאִלּוּ אֲנִי, נִטַּל מִמֶּנִּי הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי לְגַמְרֵי, וְאַף לִנְסֹעַ נְסִיעוֹת רְחוֹקוֹת כְּמִחוּץ לָעִיר לֹא נָסַעְתִּי תְּקוּפָה אֲרֻכָּה פֶּן יִקְרֵנִי אָסוֹן.

הָיִיתִי מֻדְאָג מִיּוֹם מוֹתִי, שֶׁמָּא קָרוֹב הוּא הַיּוֹם אוֹ מָחָר, דָּבָר שֶׁאָמְנָם צָרִיךְ לְהַדְאִיג כָּל אֶחָד, אֲבָל שׁוּב כַּנִּזְכָּר לְעֵיל – לְכָל אֶחָד נָתַן הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בִּטָּחוֹן עַצְמִי, שֶׁאָמְנָם הוּא בִּטְחוֹן שָׁוְא, אֲבָל לְצֹרֶךְ קִיּוּם הָעוֹלָם אִי אֶפְשָׁר לְהִתְקַיֵּם מִבְּלִי שֶׁיִּבְטְחוּ בְּנֵי אָדָם בְּעַצְמָם לְפָחוֹת לְצֹרֶךְ דְּבָרִים מִינִימָלִיִּים, וְאִלּוּ אֲנִי הֻצְרַכְתִּי לִסְמֹךְ עַל נֵס לְצֹרֶךְ קִיּוּמִי שָׁעָה שָׁעָה.

פְּחָדִים וְדַאֲגוֹת שָׁוְא עָצְרוּ אוֹתִי מִלָּגֶשֶׁת לְאֵיזוֹשֶׁהִי עֲבוֹדָה, מְלַמְּדוּת אוֹ מַשֶּׁהוּ אַחֵר, כִּי קֹדֶם כֹּל רָצִיתִי לִהְיוֹת "בָּרִיא". וְכַמּוּבָן שֶׁהַפְּחָדִים וְהַדְּאָגוֹת גָּרְרוּ אַחֲרֵיהֶם חֲלוֹמוֹת לֹא נְעִימִים, שֶׁהֲרֵי אֵין הָאָדָם חוֹלֵם אֶלָּא מִמַּה שֶּׁמְּהַרְהֵר. וְשׁוּב דִּמְיוֹן גּוֹרֵר דִּמְיוֹן, וְלַמַּצָּב בּוֹ הָיִיתִי, הָיָה דַּי בַּחֲלוֹם עָגוּם שָׁוְא אֶחָד כְּדֵי "לְנַבֹּאת" לִי אֶת עֲתִידִי שֶׁמִּמֵּילָא אֲנִי פּוֹחֵד מִמֶּנּוּ.

הָיוּ לִי סִיּוּטִים מִבְּנֵי אָדָם שֶׁהִתְמוֹטְטוּ וְנָפְלוּ, שֶׁמָּא יִקְרֵנִי כְּמוֹהֶם, וְלֹא יָכֹלְתִּי לִשְׁמֹעַ שֶׁיְּהוּדִי הִתְמוֹטֵט, הִתְעַרְעֵר, הִתְאַבֵּד, הִשְׁתַּטָּה. כָּל שְׁמוּעוֹת אֵלּוּ הֵבִיאוּ עָלַי דְּאָגוֹת נוֹסָפוֹת, סִיּוּטִים נוֹרָאִים, פֶּן אֶהְיֶה כְּאֶחָד מֵהֶם.

וּבְקִצּוּר, מַמָּשׁ תִּקְצַר הַיְרִיעָה מִלְּהָכִיל אֶת תְּקוּפָה קָשָׁה זוֹ שֶׁעָבְרָה עָלַי בְּמֶשֶׁךְ כְּעֶשֶׂר שָׁנִים, וּכְבָר הָיוּ לִי שִׁשָּׁה יְלָדִים. כָּךְ שֶׁבְּשׁוּרוֹת אֲחָדוֹת כָּאן עַל גַּבֵּי מַחְבֶּרֶת זוֹ אֲנִי מְדַלֵּג טְרָגֶדְיָה שֶׁל שָׁנִים אֲרֻכּוֹת שֶׁבָּהֶם נִתְקַפְתִּי בְּמַחֲלַת הַדְּאָגָה, שֶׁקָּשָׁה הִיא מִכָּל הַמַּחֲלוֹת, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲזַ"ל: "וְהֵסִיר ה' מִמְּךָ כָּל חֹלִי" – זֶה חֹלִי הַדְּאָגָה.

וּבְכֵן הַשְּׁאֵלָה, כֵּיצַד הֶחֱזַקְתִּי מַעֲמָד בִּתְקוּפָה אֲרֻכָּה זוֹ, עַד שֶׁבָּרוּךְ ה' יָצָאתִי מִמֶּנָּה לְשָׁלוֹם לִהְיוֹת, בָּרוּךְ ה', בֶּן תּוֹרָה, מַאֲמִין בַּה' וּבְצַדִּיקָיו? נִסִּיתִי לֵילֵךְ לְהַרְבֵּה צַדִּיקִים שֶׁבֵּרְכוּנִי. כַּמּוּבָן אֲנִי מַאֲמִין שֶׁבִּרְכָתָם פָּעֲלָה, אֲבָל עֲדַיִן רָחוֹק הָיִיתִי מֵהַיְשׁוּעָה שֶׁלָּהּ קִוִּיתִי – לַחְזֹר לְאֵיתָנִי כְּכָל הָאָדָם, כִּי לֹא לְמַעַן זֶה הֵבִיא עָלַי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֶת הַיִּסּוּרִים הַלָּלוּ. רָצָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִמְסֹר לִי מֶסֶר גָּדוֹל וְלֶקַח טוֹב יוֹתֵר, וְלָכֵן לֹא הוֹעִילוּ בִּרְכוֹתֵיהֶם שֶׁל צַדִּיקִים לִגְמֹר אֶת סִפּוּרִי.

נִסִּיתִי לָלֶכֶת לִמְאֹרָעוֹת מְשַׂמְּחִים [כַּמּוּבָן בְּמִסְגֶּרֶת הַצְּנִיעוּת]. הַדָּבָר הוֹעִיל לְשָׁעוֹת אֲחָדוֹת, וְשׁוּב עִקַּר הַמַּחֲלָה לֹא פָּג וְלֹא סֻלַּק מִשָּׁרְשׁוֹ.

הַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁהִרְגִּיעַנִי, הוּא הִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנָה. הִרְבֵּיתִי לִקְרֹא בְּסִפְרֵי אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, הִרְבֵּיתִי תְּפִלָּה לַה' יִתְבָּרַךְ, בִּהְיוֹתִי יוֹדֵעַ שֶׁאֵין שׁוּם אֶחָד שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר לִי חוּץ מִמֶּנּוּ. הָיִיתִי שׁוֹפֵךְ נַפְשִׁי לְפָנָיו, שִׁפְכִי כַמַּיִם לִבֵּךְ נֹכַח פְּנֵי ה', כִּי הָיִיתִי גַּם בְּמַצָּב שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְהָשִׂיחַ דַּאֲגָתִי לְשׁוּם אֶחָד מִבְּנֵי אָדָם, כִּי רָצִיתִי לְהַסְתִּיר "מַחֲלָתִי" מֵעֵין כֹּל, וּבְשׁוּם אֹפֶן לֹא רָצִיתִי שֶׁיֵּדַע אָדָם מִמַּצָּבִי, כָּךְ שֶׁהוֹסִיף זֹאת מוּעָקָה עַל מוּעֲקוֹתַי, שֶׁהֲרֵי דְּאָגָה בְּלֵב אִישׁ יְשִׂיחֶנָּה, וְגַם זֶה לֹא הָיָה בְּאֶפְשָׁרוּתִי. כָּךְ שֶׁהַנּוֹתָר לִי הָיָה רַק לְהִסְתַּגֵּר בְּבֵית כְּנֶסֶת לְבַדִּי וְלִשְׁפֹּךְ דַּאֲגָתִי רַק לְבוֹרְאִי, וְהָיִיתִי מְסַפֵּר לוֹ אֶת מַצָּבִי, כְּבֵן הַמְסַפֵּר לְאָבִיו אֶת כְּאֵבוֹ, וּבוֹכֶה בִּדְמָעוֹת רַבּוֹת שֶׁיַּחְזִירֵנִי לְאֵיתָנִי וְיִתֵּן לִי שַׁלְוַת חַיִּים. וַחֲבָל שֶׁלֹּא הִשְׁתַּמַּשְׁתִּי בְּפִתְרוֹן זֶה מִתְּחִלַּת סִבְלִי כִּי אָז הָיִיתִי חוֹסֵךְ הַרְבֵּה צַעַר וְעָגְמַת נֶפֶשׁ.

נִמְנַעְתִּי וּבָרַחְתִּי מֵרְפוּאוֹת בְּשִׁיטַת הַפְּסִיכוֹלוֹגְיָה אוֹ רְפוּאוֹת שֶׁל כַּדּוּרִים וּתְרוּפוֹת, כִּי הָיָה בָּרוּר לִי שֶׁכָּל אֵלּוּ רַק יְדַכְּאוּ אוֹתִי יוֹתֵר וְיוֹתֵר, הֱיוֹת שֶׁלֹּא רָצִיתִי לִרְאוֹת אֶת עַצְמִי כִּמְטֻפָּל אֵצֶל פְּסִיכוֹלוֹג וּלְהֵחָשֵׁב כְּלֹא שָׁפוּי וְכוּ'. אַךְ בְּכָל זֹאת לֹא עָמַדְתִּי בְּפִתּוּי יִצְרִי, וְהָלַכְתִּי פַּעַם לִפְסִיכוֹלוֹג, אוּלַי תֵּצֵא לִי מִמֶּנּוּ תּוֹעֶלֶת, וְסִפַּרְתִּי לוֹ אֶת כָּל בְּעָיָתִי, שֶׁהוּא בְּעֶצֶם הָרִאשׁוֹן שֶׁהִשַּׂחְתִּי לְפָנָיו אֶת דַּאֲגָתִי.

וְכֹה הָיְתָה תְּשׁוּבָתוֹ אֵלַי, בְּתוֹר אָדָם חִלּוֹנִי:

"הֲלֹא אַתָּה אָדָם דָּתִי, וְלָכֶם הַדָּתִיִּים יֵשׁ אֱמוּנָה!"

הוֹדָה לִי אוֹתוֹ פְּסִיכוֹלוֹג, שֶׁכָּל כֹּחָם רַק לְהַחֲלִישׁ דִּמְיוֹן לְבַעֲלֵי הַדִּמְיוֹן, וְלֹא לָרֶדֶת לִבְעָיַת הַנֶּפֶשׁ בֶּאֱמֶת.

דָּבָר שֶׁחִזְּקַנִי לִרְאוֹת כִּי הַכֹּל שֶׁקֶר, וְלֹא יוֹעִילוּ וְלֹא יַצִּילוּ כִּי אִם הַפְּנִיָּה לַה' יִתְבָּרַךְ, וְכַנֶּאֱמָר: "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל". וְאַגַּב אַעְתִּיק כָּאן קֶטַע מִסֵּפֶר "אוֹצַר הַמַּחְשָׁבָה" עַל מַאַמְרֵי רַבִּי צָדוֹק הַכֹּהֵן מִלּוּבְּלִין זַצַ"ל בִּגְנוּת הַפְּסִיכוֹלוֹגְיָה:

אֵין כְּלָל זִקָּה וְיַחַס בֵּין תּוֹרַת הַנֶּפֶשׁ הַמְּקוֹרִית הָעֲמֻקָּה שֶׁל רַבִּי צָדוֹק עִם הַמֻּנָּח "פְּסִיכוֹלוֹגְיָה", בַּמַּשְׁמָעוּת הַמַּדָּעִית הַמְעֻוֶּתֶת.

גַּם הַמֻּשָּׂג "עִדּוּן" – "סוּבְּלִימַצְיָה" שֶׁבַּפְּסִיכוֹלוֹגְיָה – אֵינוֹ זֵהֶה כְּלָל וּכְלָל עִם אוֹתוֹ יְסוֹד הַהֲפָכִים וְהַגְּוָנִים, שֶׁבָּא לִידֵי בִּטּוּי בְּתוֹרַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל רַבִּי צָדוֹק. אֵין בֵּינֵיהֶם בְּמַהוּתָם וְלֹא כְּלוּם! יְסוֹדוֹת הַנֶּפֶשׁ שֶׁל רַבִּי צָדוֹק יוֹנְקִים מִמְּקוֹר אֲצִילוּתָהּ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, מִמְּקוֹר מַחְצַבְתָּהּ הָאֱלֹקִי.

לֹא הָיִינוּ נִזְקָקִים כְּלָל לַפְּסִיכוֹלוֹגְיָה שֶׁאֵינָהּ כְּלָל בִּתְחוּם עִסּוּקֵינוּ. אוּלָם בְּהֶקְשֵׁרָם שֶׁל דְּבָרִים, קָשֶׁה לְהִמָּנַע מִלְּצַיֵּן אֶת הַהֶבְדֵּל הֶעָצוּם שֶׁבֵּין עוֹלַם הָאֱמוּנָה שֶׁל רַבִּי צָדוֹק – אוֹתָהּ אֱמוּנָה צְרוּפָה, מְשׁוֹבֶבֶת, זַכָּה וּמְקוֹרִית, הַיּוֹנֶקֶת מְקוֹרָהּ מֵהַצֶּלֶם הָאֱלֹקִי – מִ"וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים – מִדִּילֵהּ נָפַח", כְּפִי שֶׁבָּאָה לִידֵי בִּטּוּי בְּכָל יִפְעָתָהּ בְּתוֹרַת הַנֶּפֶשׁ שֶׁלּוֹ – לְבֵין הַתֵּאוֹרְיוֹת הַשִּׁטְחִיּוֹת וְהַמְעֻוָּתוֹת שֶׁל הַפְּסִיכוֹלוֹגְיָה הַיּוֹנְקוֹת מֵאַפְלוּלִית הַחַיִּים, מִיּוֹהָרָה אַמְבִּיצְיוֹנִית שֶׁל גַּאֲוָה מַדָּעִית, הַמְנֻגָּדוֹת לָאֱמֶת וּלְנֶפֶשׁ הָאָדָם.

יְצֻיַּן, שֶׁהַדֵּעָה הָרוֹוַחַת כַּיּוֹם בְּאַסְכּוֹלוֹת שׁוֹנוֹת הִיא – שֶׁהַפְּסִיכוֹלוֹגְיָה אֵינָהּ עוֹסֶקֶת כְּלָל בְּמַדַּע הַנֶּפֶשׁ שֶׁל הָאָדָם – כָּל עִסּוּקָהּ הִיא גִּשּׁוּשִׁים בַּתְּחוּם הַשִּׂכְלִי הַמֻּבְהָק וְהַנִּסְיוֹנִי שֶׁבָּאָדָם, וְאֵין לָהּ וְלֹא כְּלוּם עִם הַנַּפְשִׁיּוּת שֶׁבּוֹ, וּבְוַדַּאי לֹא בַּמַּשְׁמָעוּת הַמַּהוּתִית הַפְּנִימִית. לְכָל הַיּוֹתֵר, אֵינָהּ עוֹסֶקֶת אֶלָּא בָּרְבָדִים הָעֶלְיוֹנִים וְהַשִּׁטְחִיִּים שֶׁבַּנֶּפֶשׁ, אַךְ מַהוּת הָאָדָם וְהָאֱמֶת שֶׁבּוֹ אֵינָן כְּלָל בִּתְפִישָׂתָם! (עד כאן מספר "אוצר המחשבה").

וְלָמַדְתִּי, כְּשֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹצֶה עֲדַיִן בִּרְפוּאָתוֹ שֶׁל הָאָדָם, לֹא יוֹעִילוּ לוֹ כָּל הַתְּרוּפוֹת וְכָל הַפְּסִיכוֹלוֹגִים שֶׁבָּעוֹלָם, וְכָל זְמַן שֶׁהָאָדָם אֵינוֹ מֵבִין אֶת מַה שֶּׁהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹמֵז לוֹ וְדוֹרֵשׁ מִמֶּנּוּ, רָחוֹק הוּא עֲדַיִן מִישׁוּעָתוֹ.

וְלָכֵן זוֹ הָיְתָה עֲבוֹדָתִי יוֹם יוֹם – לְהִסְתַּגֵּר, לְהִתְפַּלֵּל, לִבְכּוֹת.

אֶת הָאֱמֶת אֹמַר, שֶׁבִּתְחִלָּה שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם נִסְגְּרוּ לִתְפִלָּתִי לְגַמְרֵי, וְהָיָה לִי אָמְנָם מַרְגּוֹעַ רַק בְּשָׁעָה שֶׁהָיִיתִי מֵשִׂיחַ דַּאֲגָתִי לְבוֹרְאִי, אוּלָם תֵּכֶף שׁוּב הָיִיתִי נִתְקָף לְחֹלִי הַדְּאָגָה. וְלֹא הִתְיָאַשְׁתִּי.

יָדַעְתִּי, זוֹ מִלְחֶמֶת קִיּוּם – אוֹ שֶׁאֲנִי מְנַצֵּחַ אֶת יִצְרִי, אוֹ שֶׁאֲנִי נוֹפֵל לְפָנָיו וְאֵין לִי קִיּוּם, וּמְאַבֵּד אֲנִי אֶת שְׁנֵי עוֹלָמוֹתַי, עוֹלָם הַזֶּה וְעוֹלָם הַבָּא. וְהִתְמַדְתִּי וְהִתְעַקַּשְׁתִּי יוֹם יוֹם בִּתְפִלָּה.

וּבֶאֱמֶת זוֹ הָיְתָה הַתְּרוּפָה הָעִקָּרִית וְהָאֲמִתִּית לְמַשְׁבְּרִי, וְהַהֶסְבֵּר לְכָךְ פָּשׁוּט, חוֹלֶה הַסָּח צַעֲרוֹ לִפְנֵי רוֹפֵא, הֲרֵי שֶׁבְּאוֹתָם רְגָעִים שֶׁל שִׂיחָה עִם הָרוֹפֵא, אוֹתוֹ חוֹלֶה שָׁרוּי בְּהַרְגָּעָה מְלֵאָה, כֵּיוָן שֶׁהוּא בְּתִקְוָה שֶׁאָכֵן פִּתְרוֹנוֹ יִמָּצֵא, וְהַצִּפִּיָּה וְהַתִּקְוָה שֶׁבָּהּ הוּא שָׁרוּי בְּאוֹתָם רְגָעִים, מְסַלְּקִים מִמֶּנּוּ אֶת הַדְּאָגָה. אָמְנָם נָכוֹן, לְאַחַר שֶׁהוּא לוֹקֵחַ אֶת הַתְּרוּפָה וְרוֹאֶה שֶׁאֵין בָּהּ כְּדֵי לְרַפֹּאתוֹ – שָׁב הוּא לְדַאֲגָתוֹ, אוּלָם הַמְפָרֵשׁ שִׂיחָתוֹ לִפְנֵי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, הֲרֵי הוּא תָּמִיד בְּמַצָּב שֶׁל אוֹתָם רְגָעִים שֶׁל יְשִׁיבָה מוּל רוֹפֵא, כֵּיוָן שֶׁבְּכָל פַּעַם שֶׁהוּא מֵשִׂיחַ צַעֲרוֹ, הוּא בְּתִקְוָה שֶׁה' יִשְׁמַע עַתָּה אֶת תְּפִלָּתוֹ, וְגַם אִם לֹא נִתְמַלְּאָה בַּקָּשָׁתוֹ עַתָּה, חוֹזֵר שׁוּב מָחָר וּמִתְפַּלֵּל, וְשׁוּב בְּתִקְוָה שֶׁהַיּוֹם תִּתְמַלֵּא בַּקָּשָׁתוֹ וְתִשָּׁמַע תְּפִלָּתוֹ, כִּי הֲרֵי אֵינוֹ דּוֹמֶה לְרוֹפֵא – שֶׁאִם נִתְבַּדְּתָה תִּקְוָתוֹ, אֵין לוֹ עַל מָה לָשׁוּב וְלִסְמֹךְ עָלָיו, אֶלָּא אִם כֵּן יֵלֵךְ לְרוֹפֵא אַחֵר. וַהֲרֵי אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵין מוֹנֵעַ מִלְּרַפֹּאת, וְכָל פַּעַם שֶׁמְּשׂוֹחֵחַ עִמּוֹ, הַתִּקְוָה – כְּמוֹ שִׂיחָה עִם רוֹפֵא מֵחָדָשׁ, כָּךְ שֶׁלְּפָחוֹת מַרְוִיחַ אֶת אוֹתָם רִגְעֵי תְּפִלָּה לְתִקְוָה וְשִׂמְחָה.

הִרְבֵּיתִי בִּצְדָקוֹת מְאֹד, וְעָזַרְתִּי לְמִסְכֵּנִים בְּגוּפִי וּבְמָמוֹנִי הַרְבֵּה לְאֵין שִׁעוּר, דָּבָר שֶׁהִרְבָּה לִי קוֹרַת רוּחַ וְשִׂמְחָה וְנָתַן לִי סִפּוּק רַב בְּחַיַּי, הֵן מִצַּד הַחֶסֶד, הֵן מִצַּד הַהַבְטָחָה: צְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת.

מַחְשַׁבְתִּי הָיְתָה רַק לְבוֹרְאִי, עֵינַי הָיוּ תְּלוּיוֹת רַק אֵלָיו. הָיִיתִי רוֹאֶה עַצְמִי חֲסַר אוֹנִים, חָשׂוּף לְדִמְיוֹנוֹת מְדַכְּאִים שֶׁאֵין מִיָּדָם מַצִּיל מִלְּבַד הוּא יִתְבָּרַךְ. וּבְהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן הִרְבֵּיתִי בִּשְׁעוֹת הַמַּרְגּוֹעַ בְּתוֹרָה כְּפִי יָכֹלְתִּי, וּלְאַט לְאַט – תְּקוּפָה שֶׁל 10 - 12 שָׁנָה – לָקַח עַד שֶׁהִתְאַזַּנְתִּי, וּפָחוֹת אוֹ יוֹתֵר חָזַר לִי הַתֵּאָבוֹן, הַשֵּׁנָה וְהַטַּעַם בְּחַיַּי.

עַד כָּאן בְּקִצּוּר נִמְרָץ, וּמֵאָז וְהָלְאָה הִשְׁתַּפֵּר יוֹתֵר וְיוֹתֵר מַצָּבִי, עַד שֶׁבָּרוּךְ ה' אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁחָזַרְתִּי לְאֵיתָנִי. וּכְשֶׁהַיּוֹם, לְאַחַר 20 שָׁנָה, וּבָרוּךְ ה' כְּבָר חִתַּנְתִּי אֶת אוֹתָהּ בִּתִּי בְּכוֹרָתִי, שֶׁלֹּא הֶאֱמַנְתִּי וְלֹא פִּלַּלְתִּי לִרְאוֹתָהּ, וְכָעֵת הֵרְאַנִי ה' גַּם אֶת זַרְעָהּ, בְּעֵזֶר ה' יִתְבָּרַךְ, יוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב אֲנִי כַּמָּה נְקֻדּוֹת שֶׁהִרְוַחְתִּי מִכָּל הַטְּרָגֶדְיָה שֶׁעָבְרָה עָלַי, וְאֶמְנֶה כַּמָּה מֵהֶם:

הֵבַנְתִּי שֶׁהַחַיִּים לֹא הֶפְקֵר, אֵין בִּטָּחוֹן בַּשַּׁלְוָה שֶׁיְּכוֹלָה לְהִסְתַּלֵּק, וּבִמְקוֹמָהּ תָּבוֹא הַדְּאָגָה בְּרֶגַע.

יֵשׁ לְהוֹדוֹת לַה' עַל הַבְּרִיאוּת הַקַּיֶּמֶת, וְלִשְׂמֹחַ בַּטּוֹב הַקַּיָּם, כִּי לֹא אֶשְׁכַּח הֵיאַךְ הָיִיתִי מְקַנֵּא בַּאֲנָשִׁים בְּמַצָּבִים גְּרוּעִים הַרְבֵּה מִמֶּנִּי, וְרַק שֶׁהַשַּׁלְוָה הַמִּינִימָלִית עֲדַיִן אֶצְלָם.

הָיִיתִי בָּז לַכֶּסֶף וְלַזָּהָב וְלַכָּבוֹד. רָצִיתִי רַק לִהְיוֹת שָׁלֵו וְשָׂמֵחַ עִם פַּת לֶחֶם בִּלְבַד, וְרַק שֶׁיְּסֻלַּק מִמֶּנִּי הַמָּוֶת הַזֶּה – חֹלִי הַדְּאָגָה.

זָכִיתִי לְהִתְחַזֵּק בֶּאֱמוּנָה, בְּהַשְׁגָּחָה פְּרָטִית וּבִתְפִלָּה, וּבְקִיּוּם שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָּמִיד. וּלְהָבִין שֶׁגַּם מַשְׁבְּרֵי הַנֶּפֶשׁ הִנָּם בְּהַשְׁגָּחָה וּלְכַפָּרַת עֲווֹנוֹת, וְלֹא כְּמוֹ טוֹעִים רַבִּים, שֶׁחוֹשְׁבִים שֶׁכַּפָּרַת עֲווֹנוֹת וְהַשְׁגָּחָה שַׁיָּךְ רַק בְּנֵזֶק מָמוֹנִי, אוֹ חֹלִי גּוּפָנִי, כִּשְׁבִירַת יָד וְרֶגֶל. לֹא כֵן – אֶלָּא כָּל צַעַר נַפְשִׁי, מֶתַח, דְּאָגָה, פַּחַד, הַכֹּל בִּגְזֵרַת קֵל עֶלְיוֹן, וּבִרְצוֹנוֹ מִתְחַזֵּק הַחֹלִי, וּבִרְצוֹנוֹ פָּג הַמֶּתַח וְהַבֶּהָלָה.

עֵינַי הָיוּ תְּלוּיוֹת לַה' יִתְבָּרַךְ גַּם עֲבוּר הַצְּרָכִים הַמִּינִימָלִים בְּיוֹתֵר שֶׁאֲפִלּוּ טוֹבִים סוֹמְכִים בָּהֶם עַל כֹּחָם וְעָצְמָתָם, וְאִלּוּ אֲנִי הָיִיתִי צָרִיךְ לְהִשְׁתַּמֵּשׁ בְּבִטָּחוֹן בַּה' אֲפִלּוּ עֲבוּר עֵסֶק קָטָן בְּיוֹתֵר, כִּי נִטַּל מִמֶּנִּי הַבִּטָּחוֹן הָעַצְמִי לְגַמְרֵי.

הִרְבֵּיתִי בַּתּוֹרָה מִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁמַּרְבֶּה תּוֹרָה מַרְבֶּה חַיִּים, וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, בְּעֶזְרַת ה'. וּכְמוֹ כֵן הָיִיתִי יָרֵא מְאֹד מִלַּחֲטֹא – אָמְנָם יִרְאַת הָעֹנֶשׁ.

הִרְבֵּיתִי בִּצְדָקָה וּבְחֶסֶד לִמְאֹד, וּמִתּוֹךְ אֱמוּנָה שֶׁצְּדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת, וּמִתּוֹךְ שֶׁלֹּא לִשְׁמָהּ בָּא לִשְׁמָהּ, בְּעֵזֶר ה'.

זָכִיתִי לִהְיוֹת רָגִישׁ לְסִבְלָם שֶׁל אֲנָשִׁים, וּבִפְרָט לַסּוֹבְלִים בִּדְבָרִים הַדּוֹמִים לְסִבְלִי, שֶׁאֵין צַעֲרָם מוּבָן וּמֻרְגָּשׁ אֵצֶל הַבְּרִיאִים וּבוֹטְחִים בְּעַצְמָם.

זָכִיתִי לְחַזֵּק רַבִּים בְּאוֹתוֹ דָּבָר אוֹ בִּדְבָרִים הַדּוֹמִים לְסִבְלִי, וּמָצְאוּ רַבִּים מָנוֹחַ וּמַרְגּוֹעַ בְּמִלּוֹתַי וּבַעֲצוֹתַי כְּבַעַל נִסָּיוֹן.

זָכִיתִי לִזְכֹּר נִסֵּי ה' עִמָּדִי תָּמִיד, כִּי אֲנִי מַזְכִּיר לְעַצְמִי אֶת עֲבָרִי וְאֶת חַסְדֵּי ה' עָלַי, וּמוֹדֶה לוֹ מְאֹד מְאֹד.

זָכִיתִי לְהָבִין שֶׁאֵין שׁוּם יֵאוּשׁ בָּעוֹלָם, וְאַף שֶׁבִּתְחִלָּה שַׁעֲרֵי שָׁמַיִם הָיוּ כִּבְיָכוֹל סְגוּרִים לִתְפִלָּתִי, לְבַסּוֹף רָאִיתִי שֶׁאֵין הַתְּפִלּוֹת הוֹלְכוֹת לְאִבּוּד, וְכָל חֹלִי הַדְּאָגָה פָּרַח מִמֶּנִּי בְּעָנָן חוֹלֵף. עַד הַיּוֹם רוֹאֶה אֲנִי כֵּיצַד ה' יִתְבָּרַךְ מְחַנֵּךְ אֶת בְּרוּאָיו וּמְיַסְּרָם, רַק לְמַעַן יִתְקָרְבוּ אֵלָיו וְיֵדְעוּ אוֹתוֹ.

נוֹכַחְתִּי לָדַעַת שֶׁהַפִּתְרוֹן – הַשִּׂמְחָה, אֲשֶׁר הִיא תְּרוּפַת הַפֶּלֶא לַכֹּל. בְּיַד הָאָדָם לְהַשִּׂיגָהּ, וְלֹא כְּמוֹ שֶׁרַבִּים חוֹשְׁבִים שֶׁהַשִּׂמְחָה הִיא מַתָּנָה, וְלָכֵן כּוֹרְעִים וּנְמֵסִים מֵהָעַצְבוּת וְהַמָּרָה הַשְּׁחוֹרָה הַתּוֹקַפְתָּם, וּפוֹנִים לִסְגֻלּוֹת וְלִתְרוּפוֹת, וְאֵינָם מְבִינִים שֶׁבְּיָדָם לְהָשִׁיב אֶת הַשִּׂמְחָה אֶל לִבָּם, וְרַק עַל יְדֵי הִתְחַזְּקוּת בֶּאֱמוּנָה יֵשׁ לָנוּ מוֹשִׁיעַ, יֵשׁ מִי שֶׁיָּכוֹל לַעֲזֹר בְּכָל מִקְרֶה, וְכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלֶיךָ מֻשְׁגָּח עַד כַּמָּה וְעַד מָתַי, וְאֵין לְהִתְיָאֵשׁ וְלִפֹּל לִזְרוֹעוֹת הָעַצְבוּת כְּלָל.

א. כְּדֵי לֹא לַחְזֹר לְמִשְׁקָעִים וּלְסִיּוּטִים מֵהֶעָבָר, רָאִיתִי שֶׁהַחִזּוּק הַגָּדוֹל בְּיוֹתֵר לְהִתְבּוֹנֵן בַּנְּקֻדּוֹת הַטּוֹבוֹת הַנִּזְכָּרוֹת לְעֵיל שֶׁבָּאוּ לִי בְּעִקְּבוֹת הַסֵּבֶל דַּוְקָא, וְדַוְקָא מֵהַסֵּבֶל וְהַפֻּרְעָנוּת בָּאוּ לִי רְוָחִים גְּדוֹלִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל. וְתֵכֶף כְּשֶׁאֲנִי מִתְבּוֹנֵן בַּטּוֹב שֶׁבַּיִּסּוּרִים, תֵּכֶף אֲנִי מִתְמַלֵּא שִׂמְחָה מֵ"הָעִסְקָה" הָרִוְחִית שֶׁבָּאָה לְיָדִי.

ב. לָמַדְתִּי שֶׁאָדָם יָכוֹל לְהִשְׁתַּלֵּט עַל מַחְשְׁבוֹתָיו, וְכַמּוּבָא בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, שֶׁהַפַּחַד וְהַדְּאָגָה הֵם בַּלֵּב, וְאִלּוּ בַּמֹּחַ יֶשְׁנוֹ הַשֵּׂכֶל הַמְיַשֵּׁב אֶת הִתְפָּרְצוּת רִגְשׁוֹת הַלֵּב. וְנָתַן ה' כֹּחַ בַּשֵּׂכֶל שֶׁבַּמֹּחַ הַרְבֵּה יוֹתֵר כֹּחַ מֵהָרְגָשׁוֹת שֶׁבַּלֵּב, וְרַק צָרִיךְ הָאָדָם לְהַפְעִיל וּלְהַאֲמִין בְּכָךְ וְלַעֲבֹד עִם הַשֵּׂכֶל, וְכָךְ יְנַצַּח אֶת רִגְשׁוֹתָיו שֶׁבַּלֵּב.

ג. לֹא הֶאֱמַנְתִּי שֶׁאֲנִי בְּמַצָּב שֶׁל נִסָּיוֹן בִּכְלָל וְיֵשׁ בְּחִירָה בְּיָדִי לְשַׁנּוֹת אֶת מַצָּבִי, חָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי אָנוּס בְּמַצָּבִי. וְהַיּוֹם אֲנִי רוֹאֶה שֶׁהָיִיתִי נִתְבָּע אִלּוּ הָיִיתִי נוֹפֵל תַּחַת הַיֵּאוּשׁ, וְכִי כָּל זֶה הָיָה סַךְ הַכֹּל נִסָּיוֹן – אָמְנָם קָשֶׁה וְכָבֵד, אֲבָל נִסָּיוֹן שֶׁאֶפְשָׁר בְּהֶחְלֵט לְהִתְמוֹדֵד עִמּוֹ וּלְבַסּוֹף לְנַצֵּחַ.

ד. הַחְדָּרַת מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת וְחִיּוּבִיּוֹת מְגָרְשׁוֹת אֶת הַשְּׁלִילִיּוֹת. אִי אֶפְשָׁר לְהִלָּחֵם יְשִׁירוֹת עִם הַמַּחְשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת, אֶלָּא יֵשׁ לְהַכְנִיס לָרֹאשׁ מַחְשְׁבוֹת עִידוּד, אֱמוּנָה וּבִטָּחוֹן, וּמִמֵּילָא מִתְגָּרְשׁוֹת כָּל אוֹתָן מַחְשָׁבוֹת הַמְבַלְבְּלוֹת, כִּי הַמַּשָּׂא וּמַתָּן עִם הַמַּחְשָׁבוֹת אֵינוֹ מוֹעִיל. כִּי כְּשֶׁאַתָּה מִתְפַּטֵּר מִמַּחְשָׁבָה פְּלוֹנִית, תֵּכֶף צָצָה מַחְשָׁבָה דִּמְיוֹנִית אַחֶרֶת שֶׁצָּרִיךְ שׁוּב לְהִלָּחֵם אִתָּהּ, וּלְכָךְ הַפִּתְרוֹן לֹא לִטְעֹן אִתָּם כְּלָל, אֶלָּא מַה שֶּׁיּוֹתֵר לִדְחֹף לָרֹאשׁ טוֹב, וְיֵצֵא הָרָע וְיִסְתַּלֵּק לוֹ.

ה. יֵשׁ וְיֵשׁ בְּכֹחַ הָאָדָם לְגָרֵשׁ אֶת הַמַּחְשָׁבוֹת עַל יְדֵי שֶׁיַּכְנִיס מַחְשָׁבוֹת טוֹבוֹת לְרֹאשׁוֹ. הָאָדָם כְּמוֹ שׁוֹעֵר עַל מַחְשַׁבְתּוֹ, וּבְיָדוֹ לְהַכְנִיס אֶת הַטּוֹב, וְשֶׁיִּתְפֹּס הוּא אֶת מְקוֹם הֶחָלָל שֶׁבְּרֹאשׁוֹ, וּבְכָךְ יִצְטָרֵךְ הָרָע לְפַנּוֹת אֶת מְקוֹמוֹ.

ו. לְהִתְחַזֵּק בְּהִתְאַפְּקוּת וּבְסַבְלָנוּת לְתִקְוָה שֶׁיִּהְיֶה טוֹב. תָּמִיד נִשְׁאֲרָה אֶצְלִי תִּקְוָה שֶׁיָּכוֹל לִהְיוֹת טוֹב. לֹא לְמַהֵר לְהַחֲלִיט שֶׁאֵין תִּקְוָה, כִּי זֶהוּ שֶׁקֶר גָּמוּר.

ז. לְהִזָּהֵר מִפִּתּוּיֵי שָׁוְא, שֶׁדַּוְקָא אָז מוֹצְאִים אֶת מְקוֹמָם לְפַתּוֹתְךָ – לְשַׂמֵּחַ אֶת עַצְמְךָ בִּדְבָרִים הָאֲסוּרִים בְּשִׂמְחַת תַּעֲרֹבֶת אֲנָשִׁים וְנָשִׁים, שִׂמְחַת הוֹלֵלוּת – דָּבָר שֶׁגּוֹרֵם לְהַכְבִּיד אֶת הַדִּכָּאוֹן וְהָאֲבָדוֹן, וְאַתָּה בִּמְקוֹם שֶׁתִּתְקָרֵב לִישׁוּעָתְךָ, הִנְּךָ מִתְרַחֵק מִמֶּנָּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר, כִּי אִם לֹא תִּקְלֹט אֶת הַמֶּסֶר שֶׁהַבּוֹרֵא רוֹצֶה לִמְסֹר – לֹא עָשִׂיתָ כְּלוּם.

ח. לָמַדְתִּי שֶׁיֵּשׁ לְטַפֵּל בַּמַּחְשָׁבוֹת הַטּוֹרְדוֹת כִּבְכָל בְּעָיָה בַּחַיִּים אֵין לָגֶשֶׁת אֵלֶיהָ בְּזַעַם וּבְמֶתַח, אֶלָּא לְהִשְׁתַּדֵּל לְהִתְיַשֵּׁב בְּדַעַת מְיֻשֶּׁבֶת, בְּפִנָּה סְגוּרָה, וְלִרְאוֹת כֵּיצַד וּבַמֶּה לְהַכְנִיס אֶת הַטּוֹב וּלְהוֹצִיא אֶת הָרָע.

וּנְסַיֵּם בִּדְבָרָיו שֶׁל הָרַב שִׁמְשׁוֹן רְפָאֵל הִירְשׁ זַצַ"ל עַל פָּסוּק "עָשָׂה הָאֱלֹקִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים", וּפֵרֵשׁ הָרַב זַ"ל: "חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" – הֵמָּה אוֹיְבֵי הַשִּׂמְחָה שֶׁרָכְשׁוּ בְּנֵי הָאָדָם לְעַצְמָם עַל יְדֵי חֶשְׁבּוֹנוֹת רַבִּים.

וְעוֹד פֵּרוּשׁ:

הַחַיִּים הֵם פְּשׁוּטִים וִישָׁרִים, אֶלָּא שֶׁבְּנֵי הָאָדָם הֵמָּה הַמְסֻבָּכִים וּמְסַבְּכִים עַצְמָם בִּנְטוֹתָם מֵהַיַּשְׁרוּת שֶׁל הַחַיִּים.

תוכן העניינים

חי באמונה ג - ישמח ישראל

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה