חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו
עא. גדלות ותקוה טובה לכל אדם באשר הוא
(פרקים מתורתו של רבי צדוק הכהן מלובלין בנושא "אין יאוש")
א. יְהוּדִי אֲנָה!
כָּל יִשְׂרָאֵל נִקְרְאוּ עַל שֵׁם יְהוּדָה. יְהוּדִי אֲנָה! כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּמִדְרָשׁ רַבָּה (בראשית פרשה צ"ח).
וְזֶהוּ "הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ" - שֶׁכָּל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים הֵם, וְאַף "מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה [כְּלוֹמַר, יֵשׁ לוֹ מָעוֹת וְאֵינוֹ רוֹצֶה לִתְּנָם לִצְדָקָה], אִקְּרֵי יִשְׂרָאֵל קְדוֹשִׁים" (חולין ז).
וְהוּא מִטַּעַם - "שֶׁבֶּאֱמֶת רְצוֹנֵנוּ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנְךָ, וּמִי מְעַכֵּב? הַשְּׂאוֹר שֶׁבָּעִסָּה" (ברכות יז), "וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ" (דברים לג) - וְהַיְנוּ, שֶׁבַּשֹּׁרֶשׁ רָצוּ יִשְׂרָאֵל שֶׁיָּכֹפּוּ אוֹתָם, וְהַיְנוּ בַּשֹּׁרֶשׁ, בְּחִינַת מְלוּכָה.
"וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְכוּ', כִּי הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ 'מֵרָחוֹק'" (ירמיה ל) - הַיְנוּ מִי שֶׁמְּרֻחָק מֵה' יִתְבָּרַךְ, עַל דֶּרֶךְ שֶׁאָמְרוּ (ברכות לד) "שָׁלוֹם לָרָחוֹק" - לָרָחוֹק בְּרֵישָׁא - עַל בַּעַל תְּשׁוּבָה. וְאַף מִי שֶׁמְּרֻחָק הַרְבֵּה - מִכָּל מָקוֹם "הִנְנִי מוֹשִׁיעֲךָ" - מִצִּדִּי – שֶׁלֹּא מִדַּעְתָּם! (פרי צדיק בא, אות יא)
ב. תַּכְלִית זְכִירַת יְצִיאַת מִצְרַיִם - לִזְכֹּר שֶׁאֵין יֵאוּשׁ כְּלָל!
...וְלָכֵן נִצְטַוִּינוּ לִזְכֹּר בְּכָל יוֹם יְצִיאַת מִצְרַיִם, וְאֵין הַמְכֻוָּן שֶׁל הַזְּכִירָה בַּפֶּה בִּלְבַד, אֶלָּא שֶׁיִּהְיֶה דָּבָר זֶה נִקְבָּע בַּלֵּב, בְּעֹמֶק לֵב כָּל יִשְׂרָאֵל, שֶׁבְּאִם, חַס וְשָׁלוֹם, יִהְיֶה מְשֻׁקָּע בְּאֵיזֶה תַּאֲוָה וְסִאוּב, רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְלֹא יוּכַל לָשׂוּם עֵצָה בְּנַפְשׁוֹ - אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ! רַק שֶׁיַּאֲמִין וִיצַפֶּה לַה' יִתְבָּרַךְ, וְיוֹצִיאוֹ מֵהֶסְגֵּרוֹ, כִּי יִתְחַזֵּק לְבָבוֹ שֶׁאֵינֶנּוּ מְשֻׁקָּע יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁהָיוּ אָז יִשְׂרָאֵל מְשֻׁקָּעִים בְּאַרְבָּעִים וְתִשְׁעָה שַׁעֲרֵי טֻמְאָה, וַה' יִתְבָּרַךְ הוֹצִיאָם מִשָּׁם בְּלִי אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, כֵּן גַּם לִי יַעֲזֹר ה' יִתְבָּרַךְ, וְלָזֶה נִצְטַוִּינוּ לִזְכֹּר יְצִיאַת מִצְרַיִם. (פרי צדיק פסח אות כד)
ג. אַף נֶפֶשׁ לֹא תֹּאבַד מִיִּשְׂרָאֵל!
וַה' יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עַל נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל שֶׁלֹּא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְכִדְאִיתָא בַּ"סָּבָא", שֶׁה' יִתְבָּרַךְ מְסַבֵּב לְנִשְׁמָתִין שֶׁיְּתֻקַּן הַכֹּל, וּמִנִּשְׁמַת עֵר וְאוֹנָן וּמַחְלוֹן וְכִלְיוֹן הוּא בִּנְיַן מָשִׁיחַ, וְאִיתָא (בבא בתרא יד): "'רוּת' [לָמָּה נִקְרָא שְׁמָהּ רוּת?] - פֻּרְעָנוּת דְּאִית לֵיהּ אַחֲרִית", וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י - "סוֹף הַפֻּרְעָנוּת נֶהְפַּךְ לְאַחֲרִית וְתִקְוָה, שֶׁיָּצָא דָּוִד מִשָּׁם".
- וְלֹא יִתְיָאֵשׁ שׁוּם אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל - כִּי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא "חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת, לְבִלְתִּי יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח" (שמואל ב' יד, יד) - שֶׁלֹּא יֹאבַד שׁוּם נֶפֶשׁ מִיִּשְׂרָאֵל!
- וְהַיְנוּ, עִנְיַן כָּל הָעֳנָשִׁים בָּעוֹלָם הַזֶּה וּבָעוֹלָם הַבָּא כְּדֵי שֶׁלֹּא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, דְּאַף אִם הִרְבָּה לִפְשֹׁעַ, חַס וְשָׁלוֹם, יֵשׁ עֵצוֹת אֵצֶל ה' יִתְבָּרַךְ לְטַהֲרוֹ! (פרי צדיק משפטים אות א)
ד. לֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים"!
"בָּרוּךְ הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא"!
"כְּנֶגֶד אַרְבָּעָה בָּנִים דִּבְּרָה תּוֹרָה" - וְלִכְאוֹרָה יֵשׁ לְהָבִין בְּהָא דְּכָתַב "וְהָיָה כִּי יֹאמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבֹדָה הַזֹּאת לָכֶם וְכוּ'" (שמות יב, כו) - "וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחוּ" (שם פסוק כ) - וּמְפָרֵשׁ רַשִׁ"י - עַל בְּשׂוֹרַת הַבָּנִים.
וַהֲלֹא זוֹ הִיא שְׁאֵלַת בֵּן הָרָשָׁע, וּמַה זּוֹ בְּשׂוֹרָה שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם בָּנִים רְשָׁעִים? וְגַם מַה זּוֹ בְּשׂוֹרָה שֶׁיִּוָּלְדוּ בָּנִים? זֶה יִתָּכֵן לְאִישׁ פְּרָטִי הוּא בְּשׂוֹרָה שֶׁיִּוָּלֵד בָּנִים, אֲבָל לְאֻמָּה שְׁלֵמָה, הֲלֹא עוֹלָם כְּמִנְהָגוֹ נוֹהֵג, שֶׁנּוֹשְׂאִים נָשִׁים וּמוֹלִידִים?
- אַךְ עִקַּר הַבְּשׂוֹרָה הָיָה לָהֶם, שֶׁאַף הַבָּנִים רְשָׁעִים שֶׁיִּוָּלְדוּ לָהֶם לֹא יִדָּחוּ מִכְּלַל יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (ח"א צ"ג - א): כְּתִיב "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" - וְהָא כַּמָּה חַיָּבִין אִית בְּהוּ בְּיִשְׂרָאֵל וְכוּ', אֶלָּא הָכִי תָּנָא וְכוּ' - וְכַד אִתְגְּזָרוּ עָאלוּ בְּהַאי חוּלָקָא טָבָא דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, דְּכָתוּב "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" - כֵּיוָן דְּעָאלוּ בְּהַאי חוּלָקָא דְּ'צַדִּיק', וַדַּאי כֻּלָּם צַדִּיקִים וְכוּ' - לְעוֹלָם יִירְשׁוּ אָרֶץ!
וְכֵן אִיתָא בַּגְּמָרָא (סנהדרין מד) בְּעָכָן: "אַף עַל פִּי שֶׁחָטָא - יִשְׂרָאֵל הוּא. אָסָא דְּקָאֵי בֵּינֵי חִילְפֵי אָסָא שְׁמוֹ וְאָסָא קָרֵי לֵיהּ", אַף שֶׁעָבַר עַל כָּל הַתּוֹרָה וּמָשַׁךְ עָרְלָתוֹ, שֶׁרָצָה שֶׁלֹּא יַכִּירוּ בּוֹ שֶׁהוּא מָהוּל, אַף עַל פִּי כֵן אָמַר לוֹ יְהוֹשֻׁעַ - "יַעֲכָרְךָ ה' הַיּוֹם הַזֶּה" - הַיּוֹם הַזֶּה אַתָּה עָכוּר, וְיֵשׁ לְךָ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא!
וְגַם אִיתָא בַּמִּשְׁנָה (שם צ): שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וּבַגְּמָרָא (שם קד): "דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת אָמְרוּ - כֻּלָּם בָּאִים לָעוֹלָם הַבָּא חוּץ מִבִּלְעָם".
- 'דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת' - הַיְנוּ שֶׁמַּשִּׂיגִים הַרְגָּשָׁה לְמַעְלָה מִשֵּׂכֶל אֱנוֹשִׁי, וְהוּא רַק כְּמוֹ 'רוֹשֵׁם', דְּאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אָמְרוּ עֲלֵיהֶם שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא עַל פִּי שֵׂכֶל הַשָּׂגַת אֱנוֹשִׁי, וְרַק הַ'דּוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת' אָמְרוּ שֶׁיֵּשׁ לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, מֵחֲמַת שֶׁהֵם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל, וְאַף עַל פִּי שֶׁחָטָא - יִשְׂרָאֵל הוּא, "וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח".
וְעַל הַבְּשׂוֹרָה הַזּוֹ הָיוּ שְׂמֵחִים, וְעַל זֶה נֶאֱמַר "וַיִּקֹּד הָעָם וַיִּשְׁתַּחוּ" - עַל בְּשׂוֹרַת הַזֶּרַע, שֶׁהִבְטִיחָם שֶׁיִּהְיוּ לְזַרְעָם קְדֻשַּׁת יִשְׂרָאֵל לְעוֹלָם! (פרי צדיק פסח אות ח)
ה. יְרִידָה לְצֹרֶךְ עֲלִיָּה
יִשְׂרָאֵל, גַּם הַפּוֹשְׁעִים שֶׁבָּהֶם שֶׁהִרְבּוּ לִפְשֹׁעַ, שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹתָם הוּא מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה. כָּל עַם יִשְׂרָאֵל קוֹמָה אַחַת! אֵין שׁוּם חֲלָקִים טְפֵלִים אוֹ מוֹתָרוֹת בְּיִשְׂרָאֵל - "וְיִתְרוֹן אֶרֶץ בַּכֹּל"!
אֲפִלּוּ הִגְדִּיל עֲווֹנוֹת בְּיוֹתֵר, מִכָּל מָקוֹם הוּא "עַם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב", כַּאֲשֶׁר הֵעִיד עֲלֵיהֶם בִּלְעָם שֶׁהוּא לֹא הִשִּׂיג אֶלָּא מַעֲלַת פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, אוֹתָם שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, בַּדּוֹמִים לוֹ, וְעִם כָּל זֶה אֵין לָהֶם דִּמְיוֹן כְּלָל לוֹ. וְזֶה הָיָה נְבוּאָתוֹ שֶׁנִּכְתַּב בַּתּוֹרָה, שֶׁהוּא הַשֹּׁרֶשׁ לַנְּפָשׁוֹת דְּיִשְׂרָאֵל, שֶׁהֵם מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, וְאוֹתָם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהִרְבּוּ חֲטָאִים עַד שֶׁכְּפִי מִשְׁפַּט חַכְמֵי הַמִּשְׁנָה אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, שֹׁרֶשׁ נַפְשׁוֹתָם מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה אֵלּוּ דְּפָרָשַׁת בִּלְעָם.
וְכָל קִנְאָתוֹ שֶׁל בִּלְעָם הָיָה בָּזֶה בְּאוֹתָן פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, וְעַל זֶה בִּקֵּשׁ "תָּמוֹת נַפְשִׁי מוֹת יְשָׁרִים".
וְנִתְבָּרֵר דְּלֹא בְּחִנָּם בָּחַר ה' יִתְבָּרַךְ בָּהֶם מִכָּל עַם, דְּאַף הַיּוֹצְאִים מִתַּחַת הֶעָנָן דִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל, דְּהַיְנוּ שֶׁהֵסִירוּ הַמָּסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינָם לָעַמִּים, עִם כָּל זֶה, כָּל רוֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה', וְנִבְדָּלִים מֵהֶם בֶּאֱמֶת בְּעַצְמִיּוּת שָׁרְשָׁם, מִתּוֹלַדְתָּם!
וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהִפּוּךְ זֶה [מֵעֲמָלֵק] - אֲפִלּוּ יוֹצְאִים אֵיזֶה פַּעַם מִשּׁוּרַת הַתּוֹרָה - הִיא יְרִידָה שֶׁלְּצֹרֶךְ עֲלִיָּה כִּיצִיאַת יְהוֹשֻׁעַ בְּמִלְחֶמֶת עֲמָלֵק, וְהוּא סִימָן לְכָל הַיְצִיאוֹת דְּזֶרַע יִשְׂרָאֵל, שֶׁהֲרֵי כֻּלָּם קוֹמָה אַחַת, וְחַיּוּת הַלֵּב וְאֵבָרִים הַפְּנִימִיִּים עִם חִיּוּת אֶצְבַּע הַקְּטַנָּה, הַכֹּל נִמְשָׁךְ מִמָּקוֹם אֶחָד, וַאֲפִלּוּ אוֹתָן שֶׁהֵן דֻּגְמַת 'מוֹתָרוֹת' לָעוֹלָם, אַף הֵן בִּכְלַל בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּקֹהֶלֶת רַבָּה עַל פָּסוּק "וְיִתְרוֹן אָרֶץ בַּכֹּל"! וְגַם בְּקוֹמַת אָדָם, הַכֹּל לְצֹרֶךְ! אֲפִלּוּ מוֹתְרוֹת הַצִּפָּרְנַיִם. וְנִמְצָא, דְּמַה שֶּׁנִּרְאֶה יְצִיאָה מֵהַקְּדֻשָּׁה הוּא אַדְּרַבָּא - עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, וְכָךְ נַעֲשֶׂה אַחַר הַתִּקּוּן לְרַע לוֹ, דְּנִתְבָּרֵר דְּבֶאֱמֶת בָּזֶה עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה - דְּזֶה תֹּקֶף קְדֻשָּׁה יוֹתֵר - שֶׁאֲפִלּוּ בְּעֵת הַיְצִיאָה מֵהַקֹּדֶשׁ הוּא מָלֵא קְדֻשָּׁה! (ישראל קדושים עמ' 20 - 21)
ו. "מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה'" - גַּם בִּשְׁעַת עֲבֵרָה לֹא נִשְׁכַּח הַבּוֹרֵא מִיִּשְׂרָאֵל!
כְּתִיב בְּפָרָשָׁה זוֹ שְׁתֵּי פְּעָמִים "מַמְרִים הֱיִיתֶם עִם ה'", וְזֶה אֵינוֹ מוּבָן, דְּהָיָה צָרִיךְ לוֹמַר מַמְרִים הֱיִיתֶם, אוֹ מַמְרִים הֱיִיתֶם לְנֶגֶד ה'.
אַךְ הַפֵּרוּשׁ הוּא, שֶׁזֶּה לֹא אָמַר לְחִסָּרוֹן, רַק אָמַר "זָכוֹר אַל תִּשְׁכַּח אֶת אֲשֶׁר הִקְצַפְתָּ אֶת ה' אֱלֹקֶיךָ בַּמִּדְבָּר, לְמִן הַיּוֹם אֲשֶׁר יָצָאתָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וְכוּ'".
דְּשָׁם בְּמִצְרַיִם הָיָה חֶטְאָם שֶׁשָּׁכְחוּ בַּה' לְגַמְרֵי, שֶׁהָיוּ מְשֻׁקָּעִים כְּעֻבָּר בְּבֶטֶן אִמּוֹ, מַה שֶּׁאֵין כֵּן אַחַר שֶׁיָּצְאוּ מִמִּצְרַיִם, זָכוּ שֶׁאַף שֶׁעָשׂוּ חֲטָאִים, מִכָּל מָקוֹם מַמְרִים הֱיִיתֶם 'עִם ה'', הַיְנוּ, שֶׁה' יִתְבָּרַךְ לֹא נִשְׁכַּח מֵאִתָּנוּ לְגַמְרֵי אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה, עַל דֶּרֶךְ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר "בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ" - אֲפִלּוּ לִדְבַר עֲבֵרָה (ברכות סג). "אָמַר רַב פַּפָּא, הַיְנוּ דְּאָמְרֵי אִינְשֵׁי גַּנָּבָא אַפּוּם מַחְתַּרְתָּא רַחֲמָנָא קָרֵי" - וְהַיְנוּ אַף שֶׁעוֹבֵר עֲבֵרָה מְפֹרֶשֶׁת עַל לָאו דְּלֹא תִגְנֹבוּ, מִכָּל מָקוֹם, כֵּיוָן שֶׁאֵינוֹ שׁוֹכֵחַ אֶת ה' יִתְבָּרַךְ, וּמַאֲמִין בַּה' בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה "דְּקָרֵי רַחֲמָנָא" - עַל זֶה נֶאֱמַר "וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ" - שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יְיַשֵּׁר אוֹרְחוֹתָיו, וְלֹא יִדַּח מִמֶּנּוּ נִדָּח, וְיִהְיֶה לוֹ תִּקּוּן. וְכֵן נִרְאֶה מִפֵּרוּשׁ הָרַמְבַּ"ם זַ"ל עַל סוֹף בְּרָכוֹת, שֶׁכָּתַב לְפָרֵשׁ "בִּשְׁנֵי יְצָרֶיךָ, בְּיֵצֶר טוֹב וּבְיֵצֶר הָרָע וְכוּ', וַאֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הָעֲבֵרָה וְהַכַּעַס, וְהַאַף שֶׁכָּל זֶה הוּא יֵצֶר הָרָע, כְּמוֹ שֶׁאָמַר 'בְּכָל דְּרָכֶיךָ דָעֵהוּ' - וַאֲפִלּוּ בִּדְבַר עֲבֵרָה, מַשְׁמָע שֶׁמְּפָרֵשׁ שֶׁעַל כָּל פָּנִים בִּשְׁעַת עֲבֵרָה יָשִׂים אֶל לִבּוֹ לְהַאֲמִין בַּה'".
"גַּם כִּי אֵלֵךְ בְּגֵיא צַלְמָוֶת לֹא אִירָא רָע, כִּי אַתָּה עִמָּדִי" - שֶׁבִּשְׁעַת הַחֵטְא גַּם כֵּן לֹא נִסְתָּר ה' יִתְבָּרַךְ מִנֶּגֶד עֵינָיו, יִהְיֶה עִם ה', וּבָטוּחַ הוּא שֶׁיִּהְיֶה: "וְהוּא יְיַשֵּׁר אֹרְחֹתֶיךָ" - שֶׁה' יִתְבָּרַךְ יְתַקֵּן דְּרָכָיו! (פרי צדיק עקב אות יט)
ז. הָאָדָם יָכוֹל לְהִוָּשַׁע בְּרֶגַע אֶחָד! לִפְתֹּחַ פֶּתַח כָּל שֶׁהוּא, וּבְרֶגַע כָּל שֶׁהוּא
כְּפִי הִתְרַחֲקוּת הָאָדָם מִן הָרָע, וְהַיְנוּ מִכָּל חֶמְדוֹת הָעוֹלָם הַזֶּה וּתְשׁוּקוֹת דִּלְגַרְמֵיהּ - כֵּן הוּא מִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ וּמַשִּׂיג אוֹרוֹ יִתְבָּרַךְ, וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה" (תהלים פ). וְכֵן לְהֶפֶךְ - כְּפִי הַשָּׂגָתוֹ מֵה' יִתְבָּרַךְ, כֵּן מִתְרַחֵק מֵעִנְיְנֵי עוֹלָם הַזֶּה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "אָנֹכִי..." וְ"לֹא יִהְיֶה לְךָ".
- כִּי כְּשֶׁהַלֵּב פָּנוּי מִדִּבְרֵי תּוֹרָה, מִמֵּילָא הוּא מוּכָן לְקַבֵּל כָּל מִינֵי תַּאֲווֹת, כִּי אִי אֶפְשָׁר שֶׁיִּהְיֶה פָּנוּי לְגַמְרֵי, וְהַמְפַנֶּה לִבּוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ, תֵּכֶף ה' יִתְבָּרַךְ מַשְׁרֶה אוֹרוֹ שָׁם, כִּי הַיִּרְאָה הוּא מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹאֵל מִבֶּן אָדָם, "וְעַתָּה מָה ה' אֱלֹקֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה" (דברים י), וְהַחָכְמָה הִיא מַה שֶּׁה' יִתְבָּרַךְ מַשְׁפִּיעַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר (דניאל ב): "יָהִיב חָכְמְתָא לְחַכִּימִין", וְנֶאֱמַר (משלי ב): "כִּי ה' יִתֵּן חָכְמָה מִפִּיו דַּעַת וּתְבוּנָה", וְאִתְעָרוּתָא דִלְתַתָּא צָרִיךְ לִהְיוֹת מִקֹּדֶם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר (על שיר השירים ה, ב): פִּתְחוּ לִי פֶּתַח כְּחֻדָּהּ שֶׁל מַחַט, כִּי דַּי בְּכָל - שֶׁהוּא יִרְאָה, וְאָז יֻשְׁפַּע בְּלִבּוֹ כְּנֶגְדּוֹ - "חָכְמָה", וּמִמֵּילָא עַל יְדֵי הַחָכְמָה תְּהֵא לוֹ עוֹד יִרְאָה, וְאָז תָּבוֹא עוֹד חָכְמָה וְחוֹזֵר חָלִילָה, עַד שֶׁיִּהְיוּ הַפְּתָחִים "כְּפִתְחוֹ שֶׁל אוּלָם"!
וְאָמְרוּ קַמָּאֵי: "וּבִלְבַד שֶׁיִּהְיֶה נֶקֶב מְפֻלָּשׁ מֵעֵבֶר לְעֵבֶר", וּרְצוֹנָם לוֹמַר: שֶׁיִּהְיֶה מִמַּעֲמַקֵּי לִבּוֹ הִתְעוֹרְרוּת גָּמוּר דַּעֲזִיבַת הַחֵטְא, וְלַעֲזֹב כָּל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲפִלּוּ רֶגַע אֶחָד דַּי! (צדקת הצדיק אות קנב)
ח. כָּל אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל - גַּם הָרֵיקָנִין שֶׁבָּהֶם - דּוֹמִים לְסֵפֶר תּוֹרָה
"יִשְׂרָאֵל, קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְאוֹרָיְתָא חַד", וְהַתּוֹרָה הִיא הַמְאַחֶדֶת לְיִשְׂרָאֵל וְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא, כִּי הִיא חָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ יִתְבָּרַךְ, וְחָכְמָתוֹ וּרְצוֹנוֹ הַכֹּל אֶחָד! יִשְׂרָאֵל הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה וּבְמִצְווֹתֶיהָ, הֵם מִתְאַחֲדִים בָּזֶה עִמָּהּ, שֶׁמִּמֶּנָּה שָׁרְשָׁם - מֵאוֹתִיּוֹת הַתּוֹרָה, כַּיָּדוּעַ.
וּרְמַ"ח אֵיבָרִים וּשְׁסָ"ה גִּידִים נֶגֶד מִצְווֹתֶיהָ, בְּמִצְווֹת עֲשֵׂה וּבְמִצְווֹת לֹא תַעֲשֶׂה, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא "אֵשׁ אֹכְלָה". וְכֵן הַתּוֹרָה "אֵשׁ דָּת לָמוֹ", וְכֵן יִשְׂרָאֵל הָעוֹסְקִים בַּתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּסוֹף חֲגִיגָה, "תַּלְמִידֵי חֲכָמִים דְּכָל גּוּפָם אֵשׁ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: 'הֲלוֹא כֹה דְבָרִי כָּאֵשׁ נְאֻם ה'' (ירמיה כג, כט)".
וְגַם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל, דְּאָמַר שָׁם "דִּמְלֵאִים מִצְווֹת כָּרִמּוֹן", בְּשָׁעָה שֶׁעוֹסְקִים בְּמִצְווֹת הַתּוֹרָה, הֲרֵי עוֹסְקִים אָז בַּתּוֹרָה וּדְבוּקִים בָּהּ וְנַעֲשִׂים אֵשׁ, "דְּאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁמֵּת, כְּסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף", וְעַיֵּן מַה שֶּׁכָּתַב רַשִׁ"י, "שֶׁאֲפִלּוּ רֵיק שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל" (שבת קה).
דַּאֲפִלּוּ פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל אִי אֶפְשָׁר לְנַתֵּק עַצְמָם מֵהַשֹּׁרֶשׁ! (קדושת שבת, מאמר ד, עמ' 24)
ט. אַל יִתְיָאֵשׁ מִן הַתְּפִלָּה וּמִן הָרַחֲמִים! כָּל תְּפִלָּה עוֹשָׂה פֵּרוֹת וְעוֹשָׂה רֹשֶׁם!
"מִי בָכֶם יָרֵא אֶת ה' שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹקָיו"! (ישעיה נ).
"מִי בָכֶם יָרֵא אֶת ה'" - שֶׁהוּא כֹּחַ הַתְּפִלָּה;
"שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ" - שֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁה' יִתְבָּרַךְ קוֹרֵא לוֹ 'עַבְדּוֹ', שֶׁהוּא בְּחִינַת 'עֶבֶד'. וּמֵאַיִן שׁוֹמֵעַ זֹאת? רַק עַל פִּי מַה שֶּׁאוֹמְרִים בְּשֵׁם רַבֵּנוּ ר' אֱלִימֶלֶךְ זצלה"ה - עַל מַה דְּאִיתָא בַּמִּשְׁנָה (ברכות לד): "אִם שְׁגוּרָה תְּפִלָּתוֹ בְּפִי - יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא מְקֻבָּל", וּשְׁגוּרָה הִיא לְשׁוֹן שְׁלִיחוּת, שֶׁה' יִתְבָּרַךְ שׁוֹלֵחַ הַתְּפִלָּה בְּפִיו וּמִשְׁתַּבֵּחַ בֵּיהּ, דְּאִיהוּ 'עַבְדּוֹ', כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, עַל יְדֵי זֶה יוֹדֵעַ שֶׁהוּא מְקֻבָּל.
וְאָמַר - "אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ", שֶׁאַחַר כָּךְ רוֹאֶה שֶׁהוּא הוֹלֵךְ עוֹד "חֲשֵׁכִים", שֶׁעֲדַיִן לֹא נוֹשַׁע, וְאֵינוֹ רוֹאֶה עוֹד מְפֹרָשׁ הַיְשׁוּעָה, וְזֶה "וְאֵין נֹגַהּ לוֹ" - שֶׁאֵינוֹ רוֹאֶה שׁוּם הֶאָרָה מִתּוֹעֶלֶת הַתְּפִלָּה, וְעַל זֶה אָמַר - "יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹקָיו"!
שֵׁם "אֱלֹקִים" מוֹרֶה שֶׁהוּא "תַּקִּיף וּבַעַל הַכֹּחוֹת כֻּלָּם" (כמו שנאמר בטור שולחן ערוך אורח חיים סימן ה') - וְהַיְנוּ שֶׁבָּזֶה יִשָּׁעֵן - שֶׁיַּאֲמִין שֶׁכָּל הַנַּעֲשֶׂה הוּא רַק מִכֹּחַ ה' הַצּוֹפֶה לְטוֹבָה, וְאַל יִתְיָאֵשׁ מִן הָרַחֲמִים - שֶׁבֶּטַח תְּפִלָּתוֹ עוֹשָׂה פֵּרוֹת! עַל דֶּרֶךְ מַה שֶּׁנֶּאֱמַר (יבמות סד): "אַבְרָהָם וְשָׂרָה טֻמְטֻמִין הָיוּ וְכוּ'", וְלֹא הָיָה לָהֶם שׁוּם תִּקְוָה לְהִוָּשַׁע עַל פִּי טֶבַע, מִכָּל מָקוֹם פָּקַד אוֹתָם ה' יִתְבָּרַךְ כַּאֲשֶׁר בָּא הַמּוֹעֵד! כֵּן תִּבְטְחוּ וְתִשָּׁעֲנוּ בְּשֵׁם ה' - "כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן נִחַם כָּל חָרְבוֹתֶיהָ... שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ" - נֶגֶד תּוֹרָה וּתְפִלָּה, שֶׁשְּׁנֵיהֶם יָבוֹאוּ בְּדֶרֶךְ 'מְצִיאָה', וּכְמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "בַּעֲשׂוֹתְךָ נוֹרָאוֹת לֹא נְקַוֶּה" (ישעיה סד). (פרי צדיק עקב, אות יז)
י. בָּרוּחָנִיּוּת יֵשׁ לִסְמֹךְ עַל נֵס!
אַף עַל פִּי שֶׁבְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַזֶּה אֵין לָאָדָם לִסְמֹךְ עַל נֵס, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (שבת לב), אוּלָם בְּעִנְיְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא יֵשׁ לִסְמֹךְ אַף עַל נֵס. רוֹצֶה לוֹמַר, שֶׁאַף שֶׁרוֹאֶה שֶׁכְּפִי דֶּרֶךְ הַתּוֹרָה הַמְסֻדָּר [שֶׁזֶּה נִקְרָא דֶּרֶךְ הַטֶּבַע שֶׁל הָעוֹלָם הַבָּא] כִּמְעַט אָבְדָה תִּקְוָתוֹ, חַס וְשָׁלוֹם, מֵרֹב חֲטָאָיו, וְשֶׁעָלָיו נֶאֱמַר: "וְלָרָשָׁע אָמַר אֱלֹקִים מַה לְּךָ לְסַפֵּר חֻקָּי" (תהלים נ), שֶׁרוֹאֶה שֶׁמֻּדְחִים כָּל הַמַּעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלּוֹ, עִם כָּל זֶה יִסְמֹךְ עַל זֶה, כִּי הָעוֹלָם הַבָּא אֵינוֹ בְּטֶבַע, וְגַם יוּכַל לִהְיוֹת מֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל (מאפילה דייקא), וְעַל פִּי מַה שֶּׁנֶּאֱמַר: "בְּטַח בַּה' וַעֲשֵׂה טוֹב וְכוּ'" (תהלים לז), וְלֹא יָחוּשׁ שֶׁחוֹשֵׁב הַמַּעֲשִׂים הַטּוֹבִים לָרִיק. (צדקת הצדיק אות קמב)
יא. הַקִּוּוּי וְהַצִּפִּיָּה לַמֻּבְטָח - מַבְטִיחַ שִׂמְחָה
כָּאן הֵבֵאנוּ אֶת דְּבָרָיו הַמְשַׂמְּחִים וְהַמַּרְנִינִים אֶת הַלֵּב לִמְאֹד שֶׁל הָרַב הַקָּדוֹשׁ רַבִּי אַהֲרֹן רָאטָה זצוק"ל מִסִּפְרוֹ "שׁוֹמֵר אֱמוּנִים":
...וְכֵן כָּל מַה שֶּׁ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִתְנַהֵג עִמָּנוּ עַכְשָׁו, בְּסוֹף גָּלוּתֵנוּ, זֶה הַנִּרְאֶה לָנוּ לְצַעַר וּלְצָרָה גְּדוֹלָה, חַס וְשָׁלוֹם, הַכֹּל מֻטְמָן בְּתוֹכוֹ חֲסָדִים גְּדוֹלִים וַעֲצוּמִים, כְּאָב הַמַּכֶּה בְּנוֹ בְּרֹב רַחֲמָיו וַחֲסָדָיו. וּכְשֶׁיִּתְגַּלֶּה מְשִׁיחַ צִדְקֵנוּ בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ, יִתְגַּלֶּה לָנוּ טוֹבוֹתָיו וַחֲסָדָיו יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ שֶׁהָיָה מֻטְמָן בְּכָל אֵלּוּ הַצָּרוֹת וְהַסְתָּרוֹת וְהַגְּזֵרוֹת, וְעַל זֶה הַזְּמַן נֶאֱמַר (תהלים קיח): "אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי", וְנוֹדֶה לִשְׁמוֹ הַגָּדוֹל עַל כָּל הָעִנְיָנִים שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בַּגָּלוּת.
כִּי גָּדוֹל ה' וְרַב כֹּחוֹ לְשַׁלֵּם לָנוּ בַּעֲבוּר זֶה אַלְפֵי אֲלָפִים וְרֹב רִבּוֹא רִבְבוֹת טוֹבוֹת בְּלִי שִׁעוּר שֶׁלֹּא יֻשַּׂג כְּלָל בְּשִׂכְלֵנוּ, אֲפִלּוּ לַנְּבִיאִים, כַּכָּתוּב (ישעיה סד): "עַיִן לֹא רָאָתָה אֱלֹקִים זוּלָתְךָ יַעֲשֶׂה לִמְחַכֵּה לוֹ", לִמְחַכֵּה לוֹ דַּיְקָא, לְאֵלּוּ הַמְצַפִּים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, כִּי לֹא גִלָּה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֲפִלּוּ לַנְּבִיאִים מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא שָׁם (בילקוט ישעיה, רמז תק"ח), וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: וְכֵיצַד רָאוּ? רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר: כְּמִן סִדְקָא דְּחָבִית. ר' חִיָּא אָמַר: כְּסִדְקוֹ שֶׁל פֶּתַח. וְרַבִּי אָמַר: סְעוּדָה רָאוּ, וּמַתַּן שָׂכָר לֹא רָאוּ. וְרַבִּי יוֹסִי אָמַר: לֹא סְעוּדָה, לֹא מַתַּן שָׂכָר רָאוּ, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הֲרֵי שֶׁסָּתַם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֲפִלּוּ מִנְּבִיאִים גֹּדֶל מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל.
וַהֲלֹא כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁל יִשְׂרָאֵל בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִלְּבַד שֶׁהֵמָּה בְּעַצְמָם גֹּדֶל חֲסָדִים בְּלִי שִׁעוּר, כַּמּוּבָא (במדרש תהלים קיח): "יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ", חֲבִיבִים הַיִּסּוּרִין, שֶׁהֵם מְרַצִּין כְּקָרְבָּנוֹת. שֶׁבַּקָּרְבָּנוֹת אוֹמֵר: "וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו", וּבַיִּסּוּרִין כְּתִיב: "וּכְאָב אֶת בֵּן יִרְצֶה". דָּבָר אַחֵר, חֲבִיבִין הַיִּסּוּרִים - שֶׁהֵם מְרַצִּין יוֹתֵר מִן הַקָּרְבָּנוֹת, שֶׁחַטָּאת וְאָשָׁם אֵין מְכַפְּרִין אֶלָּא לְאוֹתָהּ עֲבֵרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנִרְצָה לוֹ לְכַפֵּר עָלָיו", אֲבָל הַיִּסּוּרִין מְכַפְּרִין עַל הַכֹּל, הָוֵי "יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ", עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ. הֲרֵי תִּרְאֶה גֹּדֶל מַעֲלַת הַיִּסּוּרִים בְּעֶצֶם.
וְכָל שֶׁכֵּן מַה שֶּׁ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָתִיד לְשַׁלֵּם לָנוּ בַּעֲבוּר כָּל מַכָּה וּמַכָּה וְצַעַר שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּלִי שִׁעוּר וָחֵקֶר, וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר (ישעיה ס): "שְׂאִי סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ לָךְ, בָּנַיִךְ מֵרָחוֹק יָבֹאוּ וּבְנֹתַיִךְ עַל צַד תֵּאָמַנָה", זֶה הַכַּוָּנָה עַל קִבּוּץ כָּל נִיצוֹצִין קַדִּישִׁין שֶׁל כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר פָּעַל בִּימֵי גָּלוּתוֹ, אֲשֶׁר נִקְרְאוּ בָּנָיו וּבְנוֹתָיו, וְכֻלָּם יִקְרְבוּ לָךְ, הֵן אֵלּוּ שֶׁנִּתְקְנוּ עַל יְדֵי תְּשׁוּבָה, וְהֵן עַל יְדֵי אֱמוּנָה, וְהֵן עַל יְדֵי יִסּוּרִים וְתוֹרָה וּתְפִלָּה וּגְמִילַת חֲסָדִים.
וּכְתִיב אַחַר כָּךְ: "אָז תִּרְאִי וְנָהַרְתְּ וּפָחַד וְרָחַב לְבָבֵךְ כִּי יֵהָפֵךְ עָלַיִךְ הֲמוֹן יָם חֵיל גּוֹיִם יָבֹאוּ לָךְ", עַיֵּן שָׁם. אָז נִרְאֶה עַיִן בְּעַיִן חֶסֶד ה' אִתָּנוּ. וְנָהַרְתְּ - כִּי יְנַהֵר ה' עֵינֵינוּ הָעִוְרִים, וְנִרְאֶה טוֹבוֹתָיו וַחֲסָדָיו, וְרָחַב לְבָבֵנוּ - כִּי בָּעוֹלָם הַזֶּה סָבְרוּ כִּי עִקָּר רַק לֶאֱסֹף הוֹן וְלִרְדֹּף אַחַר פַּרְנָסָה וּשְׁטוּת וְהֶבֶל וְהַבְלֵי עוֹלָם הַזֶּה, וְתוֹרָה וּמִצְווֹת הֵמָּה רַק כַּאֲבָנִים פְּשׁוּטִים בְּעָלְמָא, וְאָז ה' יִנְהַר עֵינֵינוּ, וְיַרְאֶה לָנוּ אוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת וְנוֹרָאוֹת שֶׁל מִצְווֹת שֶׁפָּעַלְנוּ וְגָרַמְנוּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וְשַׁעֲשׁוּעִין דְּמַלְכָּא בָּזֶה.
וְעַל אוֹתָהּ שָׁעָה נֶאֱמַר (ישעיה מט): "וְאָמַרְתְּ בִּלְבָבֵךְ מִי יָלַד לִי אֶת אֵלֶּה וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה גֹּלָה וְסוּרָה וְאֵלֶּה מִי גִדֵּל הֵן אֲנִי נִשְׁאַרְתִּי לְבַדִּי אֵלֶּה אֵיפֹה הֵם", כִּי יִשְׂרָאֵל הַקְּדוֹשִׁים רָאוּ עַצְמָם עַכְשָׁו בְּסוֹף גָּלוּתֵנוּ זֶה, גּוֹלָה, שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה בְּצַעַר וּבְצָרָה, וְכָל אֶחָד נָפַל בְּעֵינֵי עַצְמוֹ בְּיֵאוּשׁ וְחַשְׁכוּת וּנְפִילָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְאָז בִּמְהֵרָה בְּיָמֵינוּ יִתְפַּלֵּא כָּל אֶחָד וְיֹאמַר: מִי יָלַד לִי כָּל אֵלֶּה הָאוֹרוֹת גְּדוֹלוֹת, וַאֲנִי שְׁכוּלָה וְגַלְמוּדָה, בְּסָבְרוֹ שֶׁהוּא עָנִי וְאֶבְיוֹן, וְלֹא פָּעַל כְּלוּם בַּעֲבוֹדָתוֹ וּבְמִצְווֹתָיו, מִסִּבַּת יֵאוּשׁ וּנְפִילָה וַחֲלִישַׁת הַדַּעַת מִצָּרוֹת הַזְּמַן הַבּוֹגֵד, רַחֲמָנָא לִצְלַן, אֲבָל אָז בְּאוֹתוֹ זְמַן יְגַלֶּה לָנוּ הַבּוֹרֵא הָרַחֲמָן פְּעֻלּוֹתֵינוּ וַעֲסָקֵינוּ בְּמַעֲשִׂים טוֹבִים שֶׁלָּנוּ וּמַה שֶּׁגָּרַמְנוּ בָּהּ בְּכָל הָעוֹלָמוֹת, וּלְהַבְדִּיל לְתִקּוּן נַפְשׁוֹתֵינוּ וּלְטוֹבוֹתֵינוּ, וְיִתְגַּלּוּ כָּל הַהַסְתָּרוֹת וְהַחֲשֵׁכוֹת.
וּמִלְּבַד כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, יִזְכּוּ כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל שֶׁיְּהֵא לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כַּמָּה אֲלָפִים וְרִבְבוֹת מַלְאָכִים וּמְשַׁמְּשִׁים, כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל, וְאוֹרוֹת וְתַעֲנוּגִים בְּלִי שִׁעוּר וָחֵקֶר, וְיוֹדוּ וִישַׁבְּחוּ עַל הַנִּסִּים וְהַנִּפְלָאוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יַעֲשֶׂה עִמָּנוּ בַּעֲבוּר הַצַּעַר הַקָּטָן שֶׁסָּבַלְנוּ בַּגָּלוּת, בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא.
וּכְתִיב (צפניה ג): "רָנִּי בַּת צִיּוֹן הָרִיעוּ יִשְׂרָאֵל, שִׂמְחִי וְעָלְזִי בְּכָל לֵב בַּת יְרוּשָׁלָיִם", כִּי עָתִיד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לִתֵּן לָנוּ כָּל חֵיל הָעַמִּים וְהַשְׁפָּעוֹתֵיהֶם, כַּמּוּבָא בַּפָּסוּק הַמּוּבָא לְעֵיל (ישעיה ס): "חֵיל גּוֹיִם יָבוֹאוּ לָךְ", כִּי כָּל הַשְׁפָּעוֹת שֶׁלָּקְחוּ מֵאִתָּנוּ בְּהַגָּלוּת הַשָּׂרֵי מַעְלָה וְחֵילוֹתֵיהֶם וְהַנִּלְוִים אִתָּם, עָתִיד הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְהַחֲזִיר לָנוּ כִּפְלֵי כִּפְלַיִם בְּלִי שִׁעוּר וָחֵקֶר.
וְנַחֲזֹר לָעִנְיָן הַכָּתוּב דִּלְעֵיל (תהלים קיח): "אוֹדְךָ כִּי עֲנִיתָנִי", וּכְתִיב אַחַר זֶה: "מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת הִיא נִפְלָאת בְּעֵינֵינוּ", זֶה קָאֵי עַל גְּאֻלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, כַּמּוּבָא (מדרש תהלים קיח) שֶׁיִּפָּלֵא בְּעֵינֵינוּ שֶׁלֹּא הֵבַנּוּ כְּלָל דַּרְכֵי ה'. וְזֶה לְשׁוֹן הַמִּדְרָשׁ: מָשָׁל לְאֶחָד שֶׁהָיָה עוֹשֶׂה מִשְׁרָא (פירוש: מקום שהכובס מכבס בה החפצים) לַכּוֹבְסִים, וְנַעֲשָׂה אִפַּרְכַּס (פירוש: שד), וְהָיוּ הַכֹּל תְּמֵהִים עָלָיו, וְהוּא אוֹמֵר לָהֶם: אַתֶּם תְּמֵהִים עָלַי?! יוֹתֵר אֲנִי תָּמֵהַּ מִכֶּם! כָּךְ כְּשֶׁיִּרְאוּ אֻמּוֹת הָעוֹלָם לְיִשְׂרָאֵל בְּשַׁלְוָה לֶעָתִיד לָבוֹא, יֹאמְרוּ: אֵינָן אֵלּוּ הַנְּגוּפִים?! אֵינָן אֵלּוּ הַדְּחוּפִים?! וְיִשְׂרָאֵל מְשִׁיבִים אוֹתָם: אַתֶּם תְּמֵהִים עָלֵינוּ?! יוֹתֵר אָנוּ תְּמֵהִים מִכֶּם! וְרוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבָה לָהֶם: מֵאֵת ה' הָיְתָה זֹּאת. אַנְשֵׁי יְרוּשָׁלַיִם וְאַנְשֵׁי יְהוּדָה פּוֹתְחִין אֶת פִּיהֶם, וּמְשַׁבְּחִים וּמְהַלְלִים יַחַד לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא וְאוֹמְרִים: הוֹדוּ לַה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, וְחֶסֶד ה' מֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם עַל יְרֵאָיו, וְצִדְקָתוֹ לִבְנֵי בָנִים, עַד כָּאן לְשׁוֹנוֹ.
לָכֵן עָלֵינוּ רַק לִבְטֹחַ בִּשְׁמוֹ הַגָּדוֹל תָּמִיד, כִּי מִי שֶׁבּוֹטֵחַ בְּ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא יִמּוֹט לְעוֹלָם, וְנִתְהַפְּכִים לוֹ כָּל הַצֵּרוּפִים לְטוֹבָה, אֲפִלּוּ אִם נִגְזַר עָלָיו כַּמָּה גְּזֵרוֹת - עַל יְדֵי מִדַּת בִּטָּחוֹן נִקְרָעִים כָּל הַגְּזֵרוֹת, וְעוֹד מוֹעִיל יוֹתֵר מִתְּפִלָּה, כַּאֲשֶׁר אֲבָאֵר בִּמְיֻחָד, בִּרְצוֹת ה', גֹּדֶל מַעֲלַת הַבִּטָּחוֹן. וְעַיֵּן בַּסֵּפֶר הַקָּדוֹשׁ "חוֹבַת הַלְּבָבוֹת" שַׁעַר הַבִּטָּחוֹן, וְתִרְאֶה פִּלְאֵי פְלָאוֹת בְּגֹדֶל מַעֲלַת הַבִּטָּחוֹן בְּכָל מִינֵי הַסְבָּרוֹת לְחַזֵּק לְבָבוֹת בַּה'. "אַשְׁרֵי כָּל חוֹסֵי בוֹ" (תהלים ב), "וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ, כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹּרְשֶׁיךָ ה'" (תהלים ט).
וּבְכֹחַ בִּטְחוֹנֵנוּ בַּה' נַעֲבֹר עַל כָּל הַנִּסְיוֹנוֹת וְלֹא יַפְחִיד אוֹתָנוּ שׁוּם דָּבָר בָּעוֹלָם, כִּי זֶה נִקְרָא עִקַּר בִּטָּחוֹן, שֶׁאֵינוֹ יָרֵא וּמְפַחֵד מִשּׁוּם דָּבָר וְאֵינוֹ נוֹפֵל בְּלִבּוֹ מִשּׁוּם סִבָּה וְדָבָר, וְעַל כָּל נְפִילָה וִירִידָה וְהַסְתָּרָה וְצַעַר מְחַזֵּק לְבָבוֹ בַּה' הַטּוֹב וְהָרַחֲמָן, וְיֵדַע שֶׁבְּסוֹף כָּל סוֹף מֻכְרָח מִמֵּילָא לְהִתַּקֵּן, וְלָמָּה יִהְיֶה שׁוֹטֶה וְלִמְרֹד בַּה', חַס וְשָׁלוֹם, וְלִגְרֹם שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו גַּלֵּי גַלִּים?!
וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא רוֹצֶה וּמְבַקֵּשׁ תְּשׁוּבַת הָרְשָׁעִים, אֲפִלּוּ שֶׁהֵמָּה בְּתַכְלִית הַנְּפִילָה וְהַיְרִידָה, חַס וְשָׁלוֹם, וְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִשְׁתּוֹקֵק וּמְצַפֶּה לַהֲטָבַת מַעֲשָׂיו שֶׁל כָּל בַּר יִשְׂרָאֵל, וְלֹא יִבְטַח וְיִשְׁתַּמֵּשׁ עַצְמוֹ בְּשׁוּם שֶׁקֶר וּפָאלִיטִיק, וְלֹא יִתְלֶה שׁוּם דָּבָר בְּמִקְרֶה, חַס וְשָׁלוֹם, אָז הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מַרְאֶה לוֹ תָּמִיד חֲסָדִים וְנִסִּים מַמָּשׁ, וְגַם (ישעיה מג): "כִּי תַעֲבֹר בַּמַּיִם אִתְּךָ אָנִי וּבַנְּהָרוֹת לֹא יִשְׁטְפוּךָ כִּי תֵלֵךְ בְּמוֹ אֵשׁ לֹא תִכָּוֶה וְלֶהָבָה לֹא תִבְעַר בָּךְ וְגוֹ'".
יְהִי רָצוֹן שֶׁנִּזְכֶּה לִבְטֹחַ תָּמִיד בַּה', וּלְהִתְדַּבֵּק בּוֹ יִתְבָּרַךְ וּבִדְרָכָיו, וְנָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בְּמַלְכוּתוֹ, יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ לָעַד וּלְעוֹלְמֵי עוֹלָמִים, אָמֵן כֵּן יְהִי רָצוֹן.
עב. כי בנו בחרת... - סיפור
הַסִּפּוּר דִּלְהַלָּן שָׁמַעְתִּי מִיהוּדִי יָקָר מְאֹד מִתּוֹשָׁבֶיהָ הַנִּכְבָּדִים שֶׁל שְׁכוּנַת גּוּשׁ - שְׁמוֹנִים בִּירוּשָׁלַיִם וּמֵהַמִּתְפַּלְלִים הַקְּבוּעִים בִּישִׁיבַת "בְּרִיסְק" וּמִמִּתְנַדְּבֵי חֶבְרָא קַדִּישָׁא בִּירוּשָׁלַיִם.
הָיָה זֶה בְּצֵאתֵנוּ מִבֵּית הַמִּדְרָשׁ בְּלֵיל שַׁבַּת קֹדֶשׁ לְאַחַר תְּפִלַּת עַרְבִית, נִכְנַסְנוּ לְשִׂיחָה עַל דָּא וְעַל הָא, וְתוֹךְ כְּדֵי הַדְּבָרִים הִתְגַּלְגְּלָה הַשִּׂיחָה אוֹדוֹת יְדִידוּת שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִם כֹּמֶר בִּשְׁוַיְץ. אֲנִי, בְּשָׁמְעִי זֹאת, נִבְהַלְתִּי מְאֹד, כִּמְעַט נַסְתִּי אֲחוֹרַנִּית, הֲיִתָּכֵן?! יְדִידוּת עִם כֹּמֶר?! אַךְ תּוֹךְ כְּדֵי כָּךְ הוּא הִתְחִיל קְצָת לְגוֹלֵל לְפָנַי אֶת סִפּוּר חַיָּיו, אֵיךְ עָבַר אֶת הַמִּלְחָמָה הַנּוֹרָאָה וּמַה שֶּׁעָבַר עָלָיו בַּשּׁוֹאָה הָאֲיֻמָּה. וְדַע לְךָ - מְסַפֵּר אוֹתוֹ יְהוּדִי יָקָר - כֹּמֶר זֶה הִנּוֹ יוֹצֵא דֹּפֶן מִשְּׁאָר גּוֹיִם רַבִּים שֶׁהִכַּרְתִּי, הוּא מֵ"חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם" מַמָּשׁ - בְּנִגּוּד לְנוֹצְרִים רַבִּים, וּכְמָרִים בִּמְיֻחָד, שֶׁכַּיָּדוּעַ הִוּוּ חֵלֶק גָּדוֹל בְּחֻרְבַּן הַשּׁוֹאָה. הוּא לְהֶפֶךְ - הִתְנַגֵּד בְּכָל כֹּחוֹ לְכָךְ וְגַם הָיָה שֻׁתָּף אִישִׁי בְּהַצָּלָתִי, וְלֹא זוֹ בִּלְבַד, אֶלָּא הוּא תָּמִיד מְדַבֵּר עַל כָּךְ שֶׁרָאָה בַּשֶּׁקֶר הַגָּדוֹל שֶׁל הַנַּצְרוּת בִּימֵי הַשּׁוֹאָה, וְהוּא מַאֲמִין גָּדוֹל בְּדַת יִשְׂרָאֵל. וּמֵאַחַר שֶׁהָיָה שֻׁתָּף בְּהַצָּלָתִי, אֲנִי חָשׁ לוֹ הַכָּרַת הַטּוֹב וְשׁוֹמֵר עִמּוֹ עַל קֶשֶׁר עַד הַיּוֹם הַזֶּה. עַד כְּדֵי כָּךְ מַגִּיעִים הַדְּבָרִים, שֶׁלִּפְעָמִים הוּא מַגִּיעַ לְכָאן כְּדֵי לְבַקֵּר אוֹתִי בְּבֵיתִי.
כָּאן עָצַר הַיְּהוּדִי קִמְעָא, וְהוֹסִיף: אֲסַפֵּר לְךָ סִפּוּר מְעַנְיֵן שֶׁאֵרַע לִי עִמּוֹ בָּאַחֲרוֹנָה. כֹּמֶר זֶה, בְּיָדְעוֹ אֶת הָאֱמֶת וּבְכוֹאֲבוֹ מְאֹד אֶת אַכְזָרִיּוּתָם שֶׁל הַכְּמָרִים שֶׁהִתְגַּלְּתָה בִּמְיֻחָד בִּימֵי הַשּׁוֹאָה, חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ לְהִקָּבֵר דַּוְקָא בְּקֶבֶר יִשְׂרָאֵל. הוּא שָׁלַח לִי מִסְמָךְ שֶׁל צַוָּאָה שֶׁהוּא מְוַתֵּר עַל הַקְּבוּרָה שֶׁל הַכְּנֵסִיָּה, וּרְצוֹנוֹ וּבַקָּשָׁתוֹ לְהִקָּבֵר בְּקֶבֶר יִשְׂרָאֵל, וּבַקָּשָׁתוֹ שְׁטוּחָה לְפָנַי שֶׁאֲנִי אֶדְאַג לְמַמֵּשׁ זֹאת.
אֲנִי, בְּשָׁמְעִי אֶת בַּקָּשָׁתוֹ, עָמַדְתִּי מְאֹד נָבוֹךְ - מָה אֶעֱשֶׂה? הֲרֵי הֲלָכָה הִיא שֶׁאֵין קוֹבְרִין עַכּוּ"ם (גּוֹי) אֵצֶל יִשְׂרָאֵל [הֲלָכוֹת אֵלּוּ עֵקֶב עֲבוֹדָתִי בַּ"חֶבְרָא קַדִּישָׁא", זָכִיתִי לִהְיוֹת בָּקִי בָּהֶן הֵיטֵב] וְלֹא מָצָאתִי שׁוּם צַד לְהָקֵל בַּדָּבָר. אַךְ מֵאִידָךְ גִּיסָא - אֵיךְ אֲסָרֵב לוֹ עַל כָּךְ? וּבִמְיֻחָד שֶׁכָּאָמוּר, הִנְנִי מַכִּירוֹ כְּאֶחָד מֵ"חֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם" מַמָּשׁ.
קַמְתִּי וּפָנִיתִי לְמָרָן הַגָּאוֹן רַבִּי יוֹסֵף שָׁלוֹם אֶלְיָשִׁיב שְׁלִיטָ"א שֶׁיּוֹרֶה לִי מֶה עָלַי לַעֲשׂוֹת. מָרָן שְׁלִיטָ"א הֵשִׁיב לִי בְּרוּרוֹת: אֵין שׁוּם בְּרֵרָה! כָּךְ הִיא הַהֲלָכָה שֶׁאֵין קוֹבְרִין עַכּוּ"ם אֵצֶל יִשְׂרָאֵל, יִהְיֶה זֶה אֵיזֶה גּוֹי שֶׁיִּהְיֶה! רַק תִּרְאֶה לְהַסְבִּיר שֶׁאַתָּה נִמְנָע רַק מִמְּנִיעִים הִלְכָתִיִּים, וְלֹא מִשִּׂנְאָה חָלִילָה.
כָּךְ עָשִׂיתִי. חָזַרְתִּי לְאוֹתוֹ כֹּמֶר, וְלַמְרוֹת כָּל הַקֹּשִׁי שֶׁבַּדָּבָר הֵשַׁבְתִּי לוֹ אֶת הַתְּשׁוּבָה הַנַּ"ל. הַלָּה קִבֵּל זֹאת בַּהֲבָנָה, אַךְ יַחַד עִם זֹאת בְּצַעַר רַב.
לְאַחַר תְּקוּפָה קְצָרָה פָּנָה הַלָּה אֵלַי בַּשֵּׁנִית בְּאוֹתָהּ בַּקָּשָׁה אַךְ בְּצוּרָה שׁוֹנָה, וְכָךְ אָמַר לִי: תִּרְאֶה, הֵבַנְתִּי שֶׁסֵּרוּבְךָ נוֹבֵעַ מִמֵּנִיעַ הִלְכָתִי בִּלְבַד, לֹא הִרְהַרְתִּי אַחַר הַפְּסָק דָּבָר, רַק שֶׁאֲנִי כָּל הַזְּמַן חוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב עַל זֶה וּמְנַסֶּה לְטַכֵּס עֵצָה - וְהִנֵּה נָפַל רַעְיוֹן גְּאוֹנִי בְּמֹחִי, וְהוּא - שֶׁלְּאַחַר מוֹתוֹ אֲבַקֵּשׁ שֶׁיִּשְׂרְפוּ אֶת גּוּפוֹ וְיִצְרְרוּ אֶת הָאֵפֶר בִּכְלִי, וְכָךְ נִרְאֶה לִי שֶׁבְּוַדַּאי יִהְיֶה מֻתָּר לְקָבְרוֹ בְּקֶבֶר יִשְׂרָאֵל...
[אָמַר הַכּוֹתֵב: כַּנִּרְאֶה סָבַר אוֹתוֹ כֹּמֶר לְדַמּוֹת זֹאת לְמַה שֶּׁמָּצִינוּ בָּרַשְׁבָּ"א גַּבֵּי אֵפֶר עָרְלָה שֶׁנִּתָּר בַּהֲנָאָה כֵּיוָן שֶׁ"פָּנִים חֲדָשׁוֹת" בָּאוּ לְכָאן].
פָּנִיתִי שׁוּב לְמָרָן שְׁלִיטָ"א לְשָׁאֳלוֹ גַּם עַל כָּךְ. מָרָן חִיֵּךְ וְהֵשִׁיב: אֱמֹר לוֹ שֶׁאֵין מַה לַּעֲשׂוֹת! בְּכָל אֹפֶן קַיָּם הַדִּין שֶׁאֵין קוֹבְרִין עַכּוּ"ם אֵצֶל יִשְׂרָאֵל וַאֲפִלּוּ בְּאֹפֶן זֶה.
וְכָךְ עָשִׂיתִי. פָּנִיתִי לְאוֹתוֹ כֹּמֶר, הִבַּעְתִּי בְּפָנָיו אֶת גֹּדֶל צַעֲרִי עַל כָּךְ שֶׁעֵצָה זוֹ עֲדַיִן לֹא מְהַוָּה פִּתְרוֹן וְאִי אֶפְשָׁר לְמַלֹּאת אֶת בַּקָּשָׁתוֹ. עַד כָּאן הַסִּפּוּר כִּלְשׁוֹנוֹ.
הִתְעוֹרְרוּת גְּדוֹלָה הָיְתָה לִי מֵהַסִּפּוּר הַנַּ"ל, כַּמָּה עָלֵינוּ לְהוֹדוֹת שֶׁאָנוּ יְהוּדִים. הִנֵּה גּוֹי זֶה, לַמְרוֹת הֱיוֹתוֹ מֵחֲסִידֵי אֻמּוֹת הָעוֹלָם, בְּכָל זֹאת בְּשׁוּם אֹפֶן אֵין לוֹ הַזְּכוּת אֲפִלּוּ לְהִקָּבֵר בְּקֶבֶר יִשְׂרָאֵל, וַאֲפִלּוּ בְּתוּר אֵפֶר! וְאִלּוּ אָנוּ זָכִינוּ אַף "לִחְיוֹת" בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל כָּל יָמֵינוּ. "עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה טוֹבָה מְכֻפָּלָה עָלֵינוּ לַמָּקוֹם שֶׁקֵּרְבָנוּ לִפְנֵי הַר סִינַי וְכוּ' וְכוּ'".
לֹא נִצְרֶכֶת הַרְבֵּה חָכְמָה כְּדֵי לְהָבִין שֶׁאָנוּ הָעָם שֶׁבָּחַר בָּנוּ ה' וְיִחֵד אוֹתָנוּ לוֹ לְעַם סְגֻלָּה. מְאוֹרְעוֹת הַהִיסְטוֹרְיָה מוֹכִיחִים עַל כָּךְ, וְכַמְבֹאָר בַּתַּנַ"ךְ, וּבְוַדַּאי שֶׁהַמַּטָּרָה בָּזֶה הִיא עַל מְנָת לְהֵיטִיב לָנוּ בְּעֹנֶג נִצְחִי שֶׁאֵין לָנוּ כָּאן בְּעוֹלָמֵנוּ הַשָּׂגָה בּוֹ. וּלְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה? אָדָם שֶׁנּוֹלַד לוֹ בֵּן לְאַחַר עֶשֶׂר שָׁנִים לְאַחַר צִפִּיָּה מְמֻשֶּׁכֶת, וְכַמּוּבָן שֶׁלְּאָשְׁרוֹ שֶׁל הָאָב לֹא הָיָה גְּבוּל, וְהִנֵּה נִגָּשׁ אָדָם וְשׁוֹאֲלוֹ לְאוֹתוֹ אָב: הֲתוּכַל לְתָאֵר לִי אֶת אָשְׁרְךָ...? הִנְנִי מַכִּיר אֹשֶׁר שֶׁל אֲכִילָה, טִיּוּל וְכַיּוֹצֵא, אוּלָם תָּאֵר לִי אֹשֶׁר שֶׁכָּזֶה כַּאֲשֶׁר נוֹלָד בֵּן לְאַחַר עֶשֶׂר שָׁנִים... מֵשִׁיב הָאָב: לְעוֹלָם לֹא אוּכַל לְתָאֵר לְךָ אֶת אָשְׁרִי, אֹשֶׁר כָּזֶה לֹא נוֹדָע, רַק לְמִי שֶׁאֵרַע לוֹ אֵרוּעַ שֶׁכָּזֶה...
כֵּן הוּא לְגַבֵּי תַּעֲנוּגֵי עוֹלָם הַבָּא - אֵין אֶפְשָׁרוּת לְשׁוּם אָדָם לְתָאֵר עֹנֶג זֶה. עֹנֶג זֶה יְהֵא מוּחָשִׁי רַק לְאַחַר הִתְפַּשְּׁטוּת הַנְּשָׁמָה מֵהַגּוּף, וְהַנְּשָׁמָה כְּשֶׁתְּהֵא בְּעוֹלַם הַנְּשָׁמוֹת, רַק אָז תָּחוּשׁ אֶת הָעֹנֶג הַמַּתְאִים לָהּ שָׁם בִּמְקוֹמָהּ הָאֲמִתִּי. "יָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה".
עג. אבינו מלכנו... - סיכום
יֵשׁ לָנוּ לָחוּשׁ בְּמוּחָשִׁיּוּת וּבְהַכָּרָה בְּרוּרָה אֶת הַבּוֹרֵא בִּשְׁתֵּי בְּחִינוֹת: הָאַחַת אָבִינוּ! וְהַשֵּׁנִית מַלְכֵּנוּ! וְהוּא אָמְרֵנוּ בַּתְּפִלָּה: "אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ..."
הַיֵּצֶר הָרַע לֹא מַקְשֶׁה כָּל כָּךְ עַל בְּנֵי אָדָם מִלָּחוּשׁ אֶת הַבּוֹרֵא כְּמֶלֶךְ, אוּלָם מַקְשֶׁה מְאֹד עַל בְּנֵי אָדָם מִלָּחוּשׁ אֶת הַבּוֹרֵא כְּאָב. אָכֵן, הַבּוֹרֵא הִנּוֹ מֶלֶךְ, אֵינוֹ מְוַתֵּר עַל מֶחְדָּלִים וּמְרָדִים שֶׁל בְּנֵי אָדָם, תּוֹבְעָם וּמַעֲמִידָם עַל מְקוֹמָם לְהַעֲנִישָׁם, אוּלָם הַכֹּל נַעֲשֶׂה מִתּוֹךְ בְּחִינָה נוֹסֶפֶת, אַבָּהִית וְרַחֲמָנִית, וְאֶת זֶה מַעְלִים הַיֵּצֶר מִבְּנֵי אָדָם, וְאַדְּרַבָּא - יִתָּכֵן וּמְחַזֵּק לָהֶם אֶת הַ"מַּלְכֵּנוּ", שֶׁנִּרְאֵהוּ כְּמֶלֶךְ רוֹדָן, שׁוֹפֵט, מַעֲנִישׁ, קַנַּאי וְנוֹקֵם. מֶלֶךְ עַל כָּל הַמַּשְׁמָעֻיּוֹת שֶׁל "מֶלֶךְ" הַכּוֹלֵל מוֹרָא וָפַחַד. אוּלָם כַּמָּה הַצָּלָה הָיְתָה לִבְנֵי אָדָם אִלּוּ כְּמוֹ כֵן הָיְתָה מִתְחַזֶּקֶת אֶצְלָם הַהַכָּרָה בְּ"אָבִינוּ", אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, וּכְאָמְרֵנוּ בַּתְּפִלָּה: "אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹקֵינוּ, חֶמְלָה גְּדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ, אָבִינוּ מַלְכֵּנוּ... כֵּן תְּחָנֵּנוּ אָבִינוּ אָב הָרַחֲמָן, הַמְרַחֵם רַחֵם נָא עָלֵינוּ..."
כַּמָּה יְדִיעָה זוֹ נְחוּצָה לָנוּ, אָנוּ חֲלוּשֵׁי וְאַחֲרוֹנֵי הַדּוֹרוֹת, בְּעִדָּן זֶה שֶׁל עִקְּבוֹת מְשִׁיחָא, זְמַן שֶׁהַנְּפָשׁוֹת חֲלוּשׁוֹת, חַסְרוֹת הַכָּרָה וּבְרִירוּת בְּעִקְּרֵי הַדָּת, חַסְרוֹת עִקְבִיּוּת וְסֵדֶר בְּחוֹבָתָם וּבְיִעוּדָם בְּעוֹלָמָם, זְמַן שֶׁרוּחַ הַטֻּמְאָה הַמְנַשֶּׁבֶת סוֹחֶפֶת אִתָּהּ טוֹבִים וְנֶחְמָדִים וְעוֹקַרְתָּם מִשָּׁרְשָׁם, זְמַן שֶׁהַפִּתּוּיִים וְהַנִּסְיוֹנוֹת בְּתֹקֶף וּבְעָצְמָה שֶׁלֹּא הָיְתָה כְּמוֹתָהּ בָּעוֹלָם, זְמַן שֶׁהֶסְתֵּר הַפָּנִים הֶחְשִׁיךְ אֶת הָעוֹלָם בְּשִׁלְטוֹן שֶׁל מִינוּת, בְּפִרְסוּמֵי תִּקְשֹׁרֶת שֶׁל חִלּוֹנִיּוּת, וּבְרֵישׁ גָּלֵי מְחַלְּלִים שֵׁם ה', תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו. מַה יַּעֲשׂוּ הַחֲרֵדִים לִדְבַר ה' לְהַחֲזִיק מַעֲמָד בִּזְמַן שֶׁכָּזֶה אִם לֹא בְּכָךְ שֶׁיְּחַזְּקוּ בִּטְחוֹנָם וֶאֱמוּנָתָם בַּה' לְהַאֲמִין בּוֹ וּבְטוּבוֹ וּבְחַסְדּוֹ וּבְרֹב רַחֲמָיו לֵידַע שֶׁאֱמוּנָתוֹ עִם בְּרוּאָיו אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּשׁוּם דָּבָר וּלְעוֹלָם יַחְפֹּץ בְּטוֹבָתָם, וְכָל הַהַנְהָגָה שֶׁנּוֹהֵג בָּהּ אֶת עוֹלָמוֹ מוֹבִילָה הִיא לְטוֹבַת בְּנֵי עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ, "כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' עַמּוֹ וְנַחֲלָתוֹ לֹא יַעֲזֹב".