חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו
סח. חיזוק מדברי הכתובים על גודל אהבת ה' לעמו ישראל
וְיֵשׁ לָנוּ קְצָת לִרְאוֹת וּלְחַזֵּק בִּרְאָיוֹת מֵהַכְּתוּבִים וּמֵחֲזַ"ל אֶת אַהֲבַת ה' אֵלֵינוּ לְמַעַן יֶחֱזַק לִבֵּנוּ בֶּאֱמוּנָה זוֹ, כִּי מִמֶּנָּה יְסוֹד וּפִנָּה לַחֲזֹר תָּמִיד לְמַצָּב רוּחָנִי מְעֻלֶּה, וְלֹא לְהִתְפַּתּוֹת לַטָּעוּת הַנּוֹרָאָה שֶׁל "עֲזָבַנִי ה' וַה' שְׁכֵחָנִי".
בִּבְרֵאשִׁית רַבָּה (פ' ז'): אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ, בְּשָׁלֹשׁ לְשׁוֹנוֹת שֶׁל חִבָּה חִבֵּב הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת יִשְׂרָאֵל: בִּדְבִיקָה, בַּחֲשִׁיקָה, בַּחֲפִיצָה.
בִּדְבִיקָה – שֶׁנֶּאֱמַר (דברים ד, ד): "וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּה' אֱלֹקֵיכֶם"; בַּחֲשִׁיקָה - שֶׁנֶּאֱמַר (שם ז, ז): "חָשַׁק ה' בָּכֶם"; בַּחֲפִיצָה - שֶׁנֶּאֱמַר (מלאכי ג, יב): "וְאִשְּׁרוּ אֶתְכֶם כָּל הַגּוֹיִם כִּי תִהְיוּ אַתֶּם אֶרֶץ חֵפֶץ".
רַבִּי אַבָּא בֶּן אֱלִישָׁע מוֹסִיף עוֹד שְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַהֲבָה שֶׁחִבְּבָנוּ בָּהֶן הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: אַהֲבָה – "אָהַבְתִּי אֶתְכֶם אָמַר ה'" (מלאכי א, ב); דִּבּוּר - "דַּבְּרוּ עַל לֵב יְרוּשָׁלַיִם" (ישעיה מ, ב). עַד כָּאן הַמִּדְרָשׁ.
וּבְעֶצֶם הוּא מִקְרָא מָלֵא מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמָנוּת ה' כְּלַפֵּינוּ אֵינָהּ תְּלוּיָה בְּמַעֲשֵׂינוּ, אֶלָּא מֵהַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּע לָנוּ שֶׁלֹּא יָפֵר בְּרִיתוֹ אִתָּנוּ לְעוֹלָם, וְכָךְ נֶאֱמַר (דברים ט, ד - ה): "אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ... בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי ה' לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וּבְרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ. לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְישֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹקֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ וּלְמַעַן הָקִים אֶת הַדָּבָר אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב".
וְעוֹד יֵשׁ לָנוּ לִרְאוֹת בְּדִבְרֵי הַנָּבִיא מִיכָה (ו, א - ח) אֶת הִתְנַצְּלוּתוֹ כִּבְיָכוֹל שֶׁל הַבּוֹרֵא פֶּן הִכְבִּיד עָלֵינוּ בְּעֻלּוֹ, וּבָא הוּא בְּתַחֲנוּנִים וּבְרִיב עִמָּנוּ לֵאמֹר לָמָּה עָזַבְנוּ אוֹתוֹ, מָה רַע וּמָה עָוֶל מָצָאנוּ בוֹ שֶׁנָּטַשְׁנוּ אוֹתוֹ.
וּנְצַטֵּט כָּאן אֶת פְּסוּקֵי הַנָּבִיא:
"שִׁמְעוּ נָא אֵת אֲשֶׁר ה' אֹמֵר קוּם רִיב אֶת הֶהָרִים וְתִשְׁמַעְנָה הַגְּבָעוֹת קוֹלֶךָ. שִׁמְעוּ הָרִים אֶת רִיב ה' וְהָאֵתָנִים מֹסְדֵי אָרֶץ כִּי רִיב לַה' עִם עַמּוֹ וְעִם יִשְׂרָאֵל יִתְוַכָּח. עַמִּי מֶה עָשִׂיתִי לְךָ וּמָה הֶלְאֵתִיךָ עֲנֵה בִי. כִּי הֶעֱלִתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם וּמִבֵּית עֲבָדִים פְּדִיתִיךָ וָאֶשְׁלַח לְפָנֶיךָ אֶת מֹשֶׁה אַהֲרֹן וּמִרְיָם. עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב וּמֶה עָנָה אֹתוֹ בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר מִן הַשִּׁטִּים עַד הַגִּלְגָּל לְמַעַן דַּעַת צִדְקוֹת ה'. בַּמָּה אֲקַדֵּם ה' אִכַּף לֵאלֹקֵי מָרוֹם הַאֲקַדְּמֶנּוּ בְעוֹלוֹת בַּעֲגָלִים בְּנֵי שָׁנָה. הֲיִרְצֶה ה' בְּאַלְפֵי אֵילִים בְּרִבְבוֹת נַחֲלֵי שָׁמֶן הַאֶתֵּן בְּכוֹרִי פִּשְׁעִי פְּרִי בִטְנִי חַטַּאת נַפְשִׁי. הִגִּיד לְךָ אָדָם מַה טּוֹב וּמָה ה' דּוֹרֵשׁ מִמְּךָ כִּי אִם עֲשׂוֹת מִשְׁפָּט וְאַהֲבַת חֶסֶד וְהַצְנֵעַ לֶכֶת עִם אֱלֹהֶיךָ".
הֲרֵי לָנוּ לִרְאוֹת, שֶׁהֲגַם שֶׁאָנוּ בְּמַצָּב שֶׁל כִּשָּׁלוֹן וּמְעִידָה, נֶאֱמָנוּתוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לֹא בְּטֵלָה.
וְהָרַב "נְתִיבוֹת שָׁלוֹם" מִסְּלוֹנִים הָיָה אוֹמֵר בְּשֵׁם רַבּוֹתָיו: יְהוּדִי שֶׁחָטָא וַאֲפִלּוּ בְּחֵטְא חָמוּר, אִם אֵינוֹ יוֹדֵעַ שֶׁמִּיָּד מְקֻבָּל הוּא לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' וּלְהִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ - לֹא דָּרַךְ זֶה עֲדַיִן עַל מִפְתַּן הַיַּהֲדוּת. כְּלוֹמַר, עָלֵינוּ לָדַעַת אֶת כְּלָלֵי ה' עִמָּנוּ, וּמִכְּלָלֵי הַיַּהֲדוּת שֶׁיֵּשׁ לָנוּ לְדַעְתָּם, שֶׁאַף שֶׁחָטָא הָאָדָם בְּמַה שֶּׁחָטָא, מְקֻבָּל הוּא מִיָּד לִפְנֵי ה' בְּאִם יָבֹא לְפָנָיו לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ.
וּבָזֶה יוּבַן עִנְיַן מְנַשֶּׁה מֶלֶךְ יְהוּדָה (המובא בסנהדרין קא ע"ב), שֶׁכַּאֲשֶׁר מֶלֶךְ אַשּׁוּר נְתָנוֹ בְּדוּד עַל אֵשׁ, קָרָא מְנַשֶּׁה לְכָל הָאֱלֹהוּת כֻּלָּם וְלֹא נַעֲנָה, וְאַחַר קָרָא לַה' וְאָמַר: אִם יַעֲנֵנִי ה' - יוֹדֵעַ אֲנִי שֶׁהוּא הָאֱלֹקִים, וְאִם לֹא יַעֲנֵנִי ה' - הֲרֵי שֶׁהוּא וְהֵם שָׁוִים, חַס וְחָלִילָה.
וְתֵמַהּ, הֵיאַךְ חָשַׁב מְנַשֶּׁה שֶׁחֶשְׁבּוֹנוֹ צוֹדֵק, וַהֲלֹא בְּחֻצְפָּה שֶׁכָּזוֹ בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא מַגִּיעַ לוֹ שֶׁיַּעֲנֵהוּ ה', וּמָה הַהוֹכָחָה מִכָּאן לְאִי יְכֹלֶת ה' לְהַצִּילוֹ? וְכִי בְּדִבְרֵי חֻצְפָּה כָּאֵלּוּ יַצִּילֵהוּ ה'?!
אוּלָם לִדְבָרֵינוּ יוּבַן. מְנַשֶּׁה עָשָׂה חֶשְׁבּוֹן זֶה לְעַצְמוֹ, לְיַדֵּעַ אֶת עַצְמוֹ וּלְהִוָּכַח בְּעַצְמוֹ אֱמוּנַת ה', וּלְכָךְ אָמַר: אִם בֶּאֱמֶת הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כֹּל יָכוֹל וְאֵין סוֹף לְרַחֲמָנוּתוֹ - זֶה הַסִּימָן שֶׁהוּא הָאֱלֹקִים, וְכֵן אִם בִּיכָלְתּוֹ לַעֲשׂוֹת שֶׁמִּדַּת הַדִּין לֹא תִּפְגַּע לוֹ בְּמִדַּת הָאַהֲבָה, וְאַף שֶׁיֶּחֱטָא לוֹ הָאָדָם וְיַקְצִיפֶנּוּ, עִם כָּל זֶה מִדַּת הָאֶרֶךְ אַפַּיִם שֶׁלּוֹ לְלֹא גְּבוּל, וּמִדַּת הָאַהֲבָה עֲדַיִן בִּמְקוֹמָהּ עוֹמֶדֶת - זֶהוּ כֹּחַ שֶׁאֵין כָּמוֹהוּ, וְאָז אֵדַע שֶׁה' הוּא הָאֱלֹקִים.