חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו
סב. סיבת ריבוי הצרות בעקבתא דמשיחא, ובפרט צער העניות
וּבִפְרָט בְּעִדַּן עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא אִיתָא (בחגיגה ה ע"א): "כָּל מִי שֶׁאֵינוֹ בְּהֶסְתֵּר פָּנִים, אֵינוֹ מֵהֶם". כְּלוֹמַר, כָּל מִי שֶׁלֹּא נוֹטֵל חֵלֶק בְּיִסּוּרֵי חֶבְלֵי מָשִׁיחַ, יֵשׁ לוֹ לְחַפֵּשׂ בַּיִּחוּס שֶׁלּוֹ אִם מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל הוּא, לְפִי שֶׁהַגְּאֻלָּה תָּבֹא לְזֶרַע יִשְׂרָאֵל, וְהַסִּימָן לְכָךְ לִהְיוֹת מְבֻשָּׂר הָאָדָם בַּזְּכִיָּה הַגְּדוֹלָה הַזּוֹ שֶׁל "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים", הוּא דַּוְקָא זֶה שֶׁלּוֹקֶה בְּהֶסְתֵּר פָּנִים.
עוּגָה מָרָה מִתְפָּרֶסֶת לִפְרוּסוֹתֶיהָ בְּעִדַּן עִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא. כָּל אֶחָד אֲשֶׁר הוּא מִזֶּרַע יִשְׂרָאֵל נוֹטֵל פְּרוּסָה כָּל שֶׁהִיא מֵעוּגָה מָרָה זוֹ, וְהֵם הַיִּסּוּרִים לִקְרַאת הַמַּתָּנָה הַטּוֹבָה שֶׁהִיא הַגְּאֻלָּה, וּבִפְרָט יִסּוּרֵי הָעֹנִי וְהַדַּחֲקוּת, וְכַנֶּאֱמַר (צפניה ג, יב): "וְהִשְׁאַרְתִּי בְקִרְבֵּךְ עַם עָנִי וָדָל".
וְרָאִיתִי בְּדִבְרֵי הַחִידָ"א (ואכת"י), שֶׁהַסִּבָּה שֶׁיִּתְיַסְּרוּ יִשְׂרָאֵל בְּיוֹתֵר בְּעִקְבְתָא דִמְשִׁיחָא הוּא עַל מְנָת לְהַכְנִיעָם וְלִשְׁבֹּר גַּאֲוָתָם כְּדֵי שֶׁבְּכָךְ יִהְיוּ רְאוּיִים לַמַּתָּנָה הַטּוֹבָה שֶׁל יְמוֹת הַמָּשִׁיחַ, דְּאִי אֶפְשָׁר לִזְכּוֹת לְגַדְלוּת וְלִשְׁלֵמוּת שֶׁכָּזוֹ שֶׁנִּזְכֶּה לָהּ בִּימוֹת הַמָּשִׁיחַ מִבְּלִי שֶׁתִּקְדַּם לָהּ כְּנִיעָה אֲמִתִּית, וְאֵין לְךָ דָּבָר הַמַּכְנִיעַ וּמַשְׁפִּיל כְּמוֹ יִסּוּרֵי הָעֹנִי וְהַהִצְטָרְכוּת לַבְּרִיּוֹת, וְהוּא מִשּׁוּם שֶׁכָּל הַגְּאֻלָּה הָעֲתִידָה מַהוּתָהּ הִתְגַּלּוּת הַדַּעַת שֶׁאֵין עוֹד מִלְּבַדּוֹ, וְנִדְרָשׁ לְכָךְ הֲכָנָה מִצִּדֵּנוּ לְהַכִּיר שֶׁהַכֹּל מִמֶּנּוּ, וּבְאֶמְצָעוּת הָעֲנִיּוּת בְּנָקֵל זוֹכֶה הָאָדָם לְדַעַת זוֹ שֶׁאֵין לוֹ מִשֶּׁלּוֹ כְּלוּם, וְכֻלּוֹ תָּלוּי בַּבּוֹרֵא.
וְעוֹד רָאִיתִי טַעַם נוֹסָף לָעֲנִיּוּת דַּוְקָא מִסֵּפֶר "תִּקּוּנֵי הַזֹּהַר", שֶׁלִּקְרַאת הַגְּאֻלָּה יָמִיר הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא אֶת עֹנֶשׁ הַמָּוֶת אֵצֶל רַבִּים - בַּעֲנִיּוּת, שֶׁהֶעָנִי חָשׁוּב כְּמֵת. וְהַדָּבָר בְּיָמֵינוּ כָּל כָּךְ אֲמִתִּי, שֶׁהֲרֵי רוֹאִים אָנוּ בְּדוֹרֵנוּ בַּעֲלֵי תְּשׁוּבָה לָרֹב שֶׁבֶּעָבָר עָבְרוּ עַל כְּרִיתוֹת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין, וְהִנֵּה זֶה עַתָּה שָׁבִים בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, אֲזַי כְּכַפָּרָה עַל חִיּוּבָם בְּמִיתוֹת בֵּית דִּין, הִיא הָעֲנִיּוּת הַמְזַכֶּכֶת וּמְצָרֶפֶת בְּיוֹתֵר, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ (שמו"ר לא, יא): "כָּל הַיִּסּוּרִים בְּכַף מֹאזְנַיִם אַחַת וְהָעֲנִיּוּת בְּכַף שְׁנִיָּה - מַכְרַעַת אֶת כֻּלָּם". וְעוֹד שָׁם: "כָּל הַיִּסּוּרִים שֶׁבָּעוֹלָם וְלֹא עֲנִיּוּת", וְלָכֵן עֲנִיּוּת הִיא שֶׁנִּמְנֵית בָּרִאשׁוֹנָה לָאַרְבָּעָה שֶׁמָּנוּ חֲכָמִים שֶׁהִנָּם חֲשׁוּבִים כְּמֵת, לְפִי שֶׁהִיא הַקָּשָׁה שֶׁבְּכֻלָּם (הגר"ח קנייבסקי שליט"א).