חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו
נח. טעם נוסף לתועלת הירידות והעליות
יִסּוּרֵי הָעֲלִיּוֹת וְהַיְרִידוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' - טוֹבָה גְּדוֹלָה לָאָדָם
זֶה לְשׁוֹן מָרָן הַ"קְּהִלּוֹת יַעֲקֹב" בְּמִכְתָּב (נדפס ב"קריינא דאיגרתא" חלק א, ג): כָּל תַּלְמִיד וְתַלְמִיד יֵשׁ לוֹ זְמַנֵּי עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת, זְמַנִּים מִזְּמַנִּים שׁוֹנִים, וְסִבּוֹת רַבּוֹת לָזֶה, וְהַכֹּל נִסְיוֹנוֹת לָאָדָם. וְאַל יִפֹּל לִבּוֹ כְּלָל, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה הוּא עוֹלַם הַתְּמוּרוֹת לְאֵין שִׁעוּר, וְסוֹף הַהַצְלָחוֹת לָבֹא.
וְהִנֵּה כְּתִיב (משלי כד, טז): "כִּי שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם", וּפֵרְשׁוּ בְּסִפְרֵי יְרֵאִים דְּקָאֵי עַל נְפִילוֹת בְּמַדְרֵגוֹת עֲבוֹדַת ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁהַתַּלְמִיד חָכָם נוֹפֵל וְחוֹזֵר וּמִתְחַזֵּק, וְכֵן חוֹזֵר חָלִילָה [וְאָמְנָם אֵין זֶה בְּאָדָם פָּשׁוּט שֶׁכָּל עֲבוֹדָתוֹ אֵינָהּ אֶלָּא כְּמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה, אֲבָל הוּא בְּצַדִּיקִים שֶׁמִּשְׁתַּדְּלִים לְהִתְקָרֵב לְיוֹצְרָם בְּאַהֲבָה וְיִרְאָה וּלְעָבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם, שֶׁהֵמָּה יֵשׁ לָהֶם עֲלִיּוֹת וִירִידוֹת, כָּל אֶחָד לְפִי מַדְרֵגָתוֹ]. וְאָמְנָם, גַּם בִּשְׁעַת נְפִילָתוֹ הוּא מִשִּׁכְמוֹ וָמַעְלָה גָּבוֹהַּ מִפְּשׁוּטֵי הָעָם, אֲבָל לְגַבֵּי דִּידֵיהּ - נְפִילָה הִיא.
וְלִכְאוֹרָה כָּל הַנְּפִילוֹת הַלָּלוּ אֵינָם אֶלָּא צָרוֹת צְרוּרוֹת, וְלָמָּה נִבְרְאוּ? אֲבָל בֶּאֱמֶת יֵשׁ מֵהַנְּפִילוֹת הַלָּלוּ רֶוַח עָצוּם, כִּי הָאָדָם בְּטִבְעוֹ, אַף עַל פִּי שֶׁבְּעִנְיְנֵי מָמוֹן וּשְׁאָר תַּאֲווֹת לֹא יֵדַע שָׂבְעָה [כִּי מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ מָנֶה רוֹצֶה מָאתַיִם וְכוּ'], מִכָּל מָקוֹם, בְּעִנְיְנֵי הָרוּחָנִיּוּת הוּא בְּטִבְעוֹ בְּגֶדֶר "שָׂמֵחַ בְּחֶלְקוֹ", וְכָל זְמַן שֶׁרוֹאֶה שֶׁחֶלְקוֹ מִתְקַיֵּם בְּיָדוֹ אֵינֶנּוּ לָהוּט לְתוֹסֶפֶת קְדֻשָּׁה, וּבְמֶשֶׁךְ הַזְּמַן תּוּכַל, חַס וְשָׁלוֹם, לְהִתְהַפֵּךְ כָּל עֲבוֹדָתוֹ לְמִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה.
אֲבָל כְּשֶׁנּוֹפֵל, וְרוֹאֶה שֶׁגַּם מַה שֶּׁכְּבָר זָכָה מִתְעַרְעֵר וְנִשְׁמָט מִיָּדוֹ - עַל זֶה הוּא יוֹצֵא בְּקַנָּאוּת לְהַצִּיל אֶת עַצְמוֹ מִנְּפִילוֹת. וּמִתּוֹךְ הִשְׁתַּדְּלוּת לְהַצִּיל מַה שֶּׁכְּבָר זָכָה, הֲרֵי הוּא מִתְעַלֶּה יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּבֶאֱמֶת, עֶצֶם הַ"הִשְׁתַּדְּלוּת" עַצְמָהּ הִיא עֲבוֹדָה קְדוֹשָׁה וַחֲשׁוּבָה לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהֲרֵי הוּא עוֹסֵק בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ. וַאֲפִלּוּ אִלּוּ יְהֵא מַצָּבוֹ כָּךְ כָּל יְמֵי חַיָּיו - זֶה הוּא תַּכְלִיתוֹ בְּעוֹלָמוֹ, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁבֶּאֱמֶת לֹא לְעוֹלָם יְהֵא מַצָּבוֹ כָּכָה, כִּי סוֹף - סוֹף זוֹכֶה לְסִיַּעְתָּא דִשְׁמַיָּא וִיהֵא לִבּוֹ עֵר לַעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ שְׁמוֹ בְּלֹא דְּחִיפוֹת תְּכוּפוֹת שֶׁעַל יְדֵי נְפִילוֹת.
וְנִמְצָא שֶׁהַנְּפִילוֹת הַלָּלוּ וִירִידָה זוֹ, צֹרֶךְ עֲלִיָּה הֵן. [אָכֵן יֵשׁ בָּזֶה סַכָּנָה גְּדוֹלָה, כִּי רַבִּים נָפְלוּ וְנִשְׁאֲרוּ שְׁבוּרִים, וְצָרִיךְ לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים רַבִּים לְהִנָּצֵל מִזֶּה.] וּמִכָּל מָקוֹם, כְּשֶׁחוֹזֵר וּמִתְחַזֵּק לַעֲלוֹת תָּמִיד בְּמַעֲלוֹת הַקֹּדֶשׁ, יֵשׁ תּוֹעֶלֶת רַבָּה בְּהַנְּפִילוֹת הַלָּלוּ. כָּל הַדְּבָרִים הַנִּזְכָּרִים לְעֵיל מְבֹאָרִים בַּסְּפָרִים הַקְּדוֹשִׁים, וְאֵינֶנִּי אֶלָּא כְּמַעְתִּיק מַה שֶּׁכָּתְבוּ סִפְרֵי יְרֵאִים. וְעַל פִּי זֶה יֵשׁ לְפָרֵשׁ הַפָּסוּק "בִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא - עַמִּי אַתֶּם יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי אֵל - חָי" - שֶׁבִּמְקוֹם אֲשֶׁר יֵאָמֵר לָהֶם לֹא עַמִּי, הַיְנוּ בְּהַנְּפִילוֹת שֶׁעַל יָדָם מִתְרַחֵק וּמִתְקָרֵר לְפִי שָׁעָה בַּעֲבוֹדָתוֹ יִתְבָּרַךְ - בָּזֶה עַצְמוֹ יֵאָמֵר לָהֶם בְּנֵי קֵל חַי, שֶׁהֵן עַצְמָן הֵמָּה סִבָּה לַהִתְקָרְבוּת, וְכַנִּזְכַּר לְעֵיל. (מספר "ברכת פרץ" פרשת במדבר).