חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו
נו. התועלת שבמעידות · תּוֹעֶלֶת ב' - הוֹכָחַת אֱמוּנָה כֵּנָה וְנֶאֱמֶנֶת
בַּמֶּה תִּוָּכַח אֱמוּנַת הָאָדָם הַאִם הִיא כֵּנָה וַאֲמִתִּית אוֹ אִינְטֶרֶסַּנְטִית? הֲלֹא כַּאֲשֶׁר עֲבוֹדָתוֹ שֶׁל הָאָדָם מַצְלִיחָה, תּוֹרָתוֹ וּתְפִלָּתוֹ מְבֹרֶכֶת וְכֵן הֶאָרַת פְּנֵי ה' אֵלָיו - מָה הַסִּבָּה שֶׁלֹּא יַאֲמִין בּוֹ וִיהֵא נֶאֱמָן אֵלָיו?! אוּלָם מָתַי נִבְחָן הַבֵּן כְּאוֹהֵב וְנֶאֱמָן אֲמִתִּי וְכֵנֶה? כַּאֲשֶׁר אָבִיו דּוֹחֵהוּ וּמְרַחֲקוֹ, וְהוּא - הַבֵּן הַנֶּאֱמָן - שׁוּב דּוֹחֵק עַצְמוֹ לָבֹא לִקְרַאת אָבִיו, וּמִתְעַקֵּשׁ לְהַאֲמִין: אַבָּא זֶה אַבָּא! אַבָּא תָּמִיד אוֹהֵב! אַבָּא אַף פַּעַם לֹא בּוֹגֵד! יֵשׁ לִי אֵמוּן מָלֵא בְּאָבִי. וְלָכֵן, מִתּוֹךְ אֵמוּן מָלֵא זֶה, חוֹזֵר אֵלָיו עַל אַף שֶׁנִּדְחָה מִפָּנָיו. מֵבִין, יֵשׁ לְאָבִי סִבּוֹת עַל מַעֲשֶׂה זֶה בִּדְחוֹתוֹ אוֹתִי, וּבֵין אִם אֲנִי יוֹרֵד לְסוֹף דַּעְתּוֹ זוֹ בֵּין אִם לֹא - אֵין בְּכָךְ כָּל סִבָּה לְהִתְכַּחֵשׁ בָּאֵמוּן שֶׁיֵּשׁ לִי לִתְלוֹת בּוֹ לְעוֹלָם.
אָדָם שֶׁנִּדְחֶה כִּבְיָכוֹל בִּנְפִילוֹת וּמְעִידוֹת בַּעֲבוֹדַת ה' וְשׁוּב מַתְחִיל הַתְחָלוֹת חֲדָשׁוֹת - מַרְאֶה אֶת אֱמוּנָתוֹ בְּבוֹרְאוֹ, אֱמוּנָה תְּמִימָה וּפְשׁוּטָה: זֶה אֱלֹקַי שֶׁבְּרָאַנִי, אָב הָרַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, הוּא לְעוֹלָם לֹא יִבְגֹּד בִּי. וְזֶה בְּעֶצֶם חִיּוּב מִצְוַת "הַבִּטָּחוֹן" - לִבְטֹחַ בַּה' וְלִסְמֹךְ עָלָיו בְּכָל מִקְרֶה שֶׁאָכֵן הוּא רוֹצֶה אֶת הֲכִי טוֹב בִּשְׁבִילִי, וְהַתְּנָאִים שֶׁהוּא מַנְהִיג אוֹתִי וַאֲנִי מֻקָּף וּמְסֻבָּב בָּהֶם - הֵם הֲכִי טוֹבִים בִּשְׁבִילִי, וְאֵינוֹ מִתְיָאֵשׁ גַּם אִם מֵאָה פְּעָמִים מְנַסִּים לִדְחוֹתוֹ, וְשׁוּב חוֹזֵר וּמִתְרַפֵּס לָשׁוּב לְחֵיק אָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, וּבִפְרָט כְּשֶׁיּוֹדֵעַ הוּא שֶׁכָּל מַהֲלָךְ זֶה שֶׁל הַמְּעִידוֹת אֵינוֹ חָלִילָה עַל מְנָת לִדְחוֹתוֹ וּלְרַחֲקוֹ, אֶלָּא עַל מְנָת לְקָרְבוֹ וּלְהַעֲלוֹתוֹ מִדַּרְגָּה לְדַרְגָּה, וְהַכֹּל נַעֲשֶׂה בְּתַכְלִית הַנֶּאֱמָנוּת וְהָאִכְפַּתִּיּוּת וּבְתַכְלִית הָרָצוֹן וְהַחֲרָדָה שֶׁל הַבּוֹרֵא לְהַצְלָחָתוֹ, וּבְמֵילָא מַאֲמִין הוּא שֶׁשָּׁמוּר הוּא מֵהַבּוֹרֵא לְבַל יַגִּיעַ לְמַצָּב שֶׁל אֲבַדּוֹן, וּבְכָךְ אֵין מָקוֹם לְיֵאוּשׁ בְּלִבּוֹ שֶׁל זֶה.
נִתְבּוֹנֵן!
זֶה הַחַי אֶת חַיָּיו בְּכָזוֹ חֲשִׁיבָה, הֲיֵשׁ יֶלֶד שַׁעֲשׁוּעִים לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא יוֹתֵר מֵאָדָם כָּזֶה?! אָדָם כָּזֶה הוּא תַּכְלִית וְנֵזֶר הַבְּרִיאָה. וְכִי הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בָּרָא עוֹלָמוֹ לְמַלְאָכִים שֶׁאֵין לָהֶם נִסְיוֹנוֹת, לְלֹא דְּחִיּוֹת וּמְעִידוֹת?! הָעוֹלָם הֲלֹא נִבְרָא לְאָדָם יְלוּד אִשָּׁה, קָרוּץ מֵחֹמֶר, חַלַּשׁ אֹפִי, מֻקָּף בְּכֹחוֹת רֶשַׁע וְטֻמְאָה לְאֵין סוֹף וּבְכָל זֹאת עַקְשָׁן בְּדַעְתּוֹ: יֵשׁ לִי אַבָּא - אֲחַזְתִּיו וְלֹא אַרְפֶּנּוּ. מַיִם רַבִּים לֹא יוּכְלוּ לְכַבּוֹת אֶת הָאַהֲבָה. וְגַם אִם נָפַלְתִּי, מָעַדְתִּי - הֲרֵי זֶה לֹא הָיָה בְּכַוָּנָה לְהַכְעִיסוֹ וַעֲדַיִן חֲבִיבוּתֵהּ גַּבָּן. הוּא נִשְׁאָר אָבִי, וַאֲנִי נִשְׁאַרְתִּי בְּנוֹ. לְעוֹלָם אָשׁוּב אֵלָיו. וּבְטוּחַנִי שֶׁלְּעוֹלָם יְקַבְּלֵנִי כְּאָב שֶׁלְּעוֹלָם מְקַבֵּל אֶת בְּנוֹ וְשָׂמֵחַ לְהָסֵב עִמּוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ הֲגַם שֶׁנִּתְרַחֵק כַּמָּה שֶׁנִּתְרַחֵק. וְגַם אִם צָרִיךְ הוּא לְשַׁלֵּם עַל רִחוּקוֹ וְעַל מַעֲלָלָיו, יוֹדֵעַ הוּא שֶׁתַּשְׁלוּם זֶה הוּא מֻכְרָח לְטוֹבָתוֹ וְהוּא נַעֲשֶׂה מֵאַהֲבָתוֹ וְחֶרְדָּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא לִרְפוּאַת נַפְשׁוֹ, וּמַחְלִיט הוּא - גַּם אִם צָרִיךְ אֲנִי לִסְבֹּל עֲבוּר מַעֲלָלַי, מַה בְּכָךְ לִהְיוֹת סִבָּה לִכְרֹת אֶת הַקֶּשֶׁר בֵּין נִשְׁמָתִי שֶׁחֻצְּבָה מִתַּחַת כִּסֵּא הַכָּבוֹד - מִמְּקוֹרָהּ.
כָּאן מַפְגִּין הָאָדָם אֱמוּנָה תְּמִימָה וּפְשׁוּטָה הַמְשַׁעְשַׁעַת אֶת הַבּוֹרֵא יוֹתֵר מִכֹּל, וְעַל זֶה הָיָה אוֹמֵר ר' זוּשָׁא, אָחִיו שֶׁל ר' אֱלִימֶלֶךְ מִלִּיזֶ'נְסְק זצוק"ל (מובא ב"שומר אמונים"): מְצַפֶּה אֲנִי לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא וַאֲקַוֶּה שֶׁאַגִּיעַ לָזֶה, וּלְצִפִּיָּה וְקִוּוּי זֶה מְחַכֶּה אֲנִי לֹא בִּזְכוּת הַיָּמִים הַטּוֹבִים שֶׁעָבַדְתִּי אֶת ה' בְּמֹחִין דְּגַדְלוּת מִתּוֹךְ כִּסּוּפִים וַעֲרִיגַת הַנֶּפֶשׁ, וּכְמוֹ לְאַחַר שֶׁיָּדַעְתִּי אֶת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ כְּפִי כֹּחִי, אֶלָּא אִם כְּבָר מְצַפֶּה אֲנִי לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, הוּא מֵהַיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים שֶׁל מֹחִין דְּקַטְנוּת, שֶׁהָיוּ לִי דְּחִיּוֹת הַרְבֵּה, מְעִידוֹת רַבּוֹת, חֲלִישׁוּת דַּעַת גָּדוֹל, וְחָשַׁבְתִּי שֶׁאֲנִי נִדְחֶה וּמֻקְצֶה. טַעַם מִיתָה הָיָה לִי בַּתְּפִלָּה, טַעַם מִיתָה בַּתּוֹרָה, וּבְכָל זֹאת הִתְעַקַּשְׁתִּי לִהְיוֹת נֶאֱמָן לַבּוֹרֵא. מִיָּמִים אֵלּוּ מְצַפֶּה אֲנִי לִזְכּוֹת לְחַיֵּי עוֹלָם הַבָּא, כִּי הַיָּמִים שֶׁלְּאַחַר מִכֵּן - מֹחִין דְּגַדְלוּת - שֶׁהִרְגַּשְׁתִּי נֹעַם וּכְלוֹת הַנֶּפֶשׁ בִּתְפִלָּתִי - זֶהוּ שְׂכָרִי בָּעוֹלָם הַזֶּה מֵעֵין עוֹלָם הַבָּא, עַל זֶה אֲנִי צָרִיךְ עוֹד לְשָׂכָר בָּעוֹלָם הַבָּא?! הֲלֹא עֹנֶג כָּזֶה כָּל הוֹן שֶׁבָּעוֹלָם לֹא יִשְׁוֶה לוֹ וְלֹא יִדְמֶה לוֹ. הַעַל זֶה אֲבַקֵּשׁ שָׂכָר עוֹד?!
אִם כֵּן, הָאָדָם הַנָּבוֹן מְנַצֵּל אֶת הַנְּפִילוֹת לְהַפְגָּנַת אֱמוּנָה וְשָׂמֵחַ עַל הַהִזְדַּמְּנוּת שֶׁנִּזְדַּמְּנָה לוֹ לָשׁוּב לְאָבִיו שֶׁבַּשָּׁמַיִם, לְשַׁעְשְׁעוֹ בְּהַרְאוֹתוֹ לוֹ אֶת אֵמוּנוֹ בּוֹ וּבִטְחוֹנוֹ הַשָּׁלֵם שֶׁאָכֵן אָבִיו לֹא יִבְגֹּד בּוֹ. וְדוֹמֶה הוּא לְחַיָּל שֶׁנִּפְצַע בְּמִלְחָמָה לְמַעַן מַלְכּוֹ, וּבְכָל זֹאת מִתְאוֹשֵׁשׁ מִיָּד וּמַמְשִׁיךְ בְּחֵרוּף נֶפֶשׁ לָקוּם מִפְּצָעָיו וּלְחָבְשָׁם בְּדֶרֶךְ עֲרָאִית וּלְהַמְשִׁיךְ לְהִלָּחֵם, וְכַמָּה שֶׁמְּשַׁכְנְעִים אוֹתוֹ: לֵךְ לְהַבְרָאָה, נְטֹשׁ אֶת כְּלִי נִשְׁקְךָ מֵעָלֶיךָ - אֵינוֹ שׁוֹמֵעַ, וּכְאוֹמֵר: לְמַעַן מַלְכִּי אֶלָּחֵם עַד טִפַּת דָּם אַחֲרוֹנָה. לָזֶה דּוֹמֶה הַקָּם מִנְּפִילָתוֹ וּמִתְאַבֵּק לָקוּם קִימָה חֲדָשָׁה לְמַעַן מַלְכּוֹ וֵאלֹקָיו. הֲיֵשׁ נֶאֱמָנוּת גְּדוֹלָה מִזּוֹ?!