חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו
נג. עוצמת כוחה של התשובה הגורמת לאי סבילת הדעת להשתכנע בכחה
אוּלָם כָּל הַנַּ"ל עֲדַיִן לֹא מַסְפִּיק לִהְיוֹת בְּנוֹתֵן טַעַם מַדּוּעַ הֻצְרְכָה חָכְמָתוֹ יִתְבָּרַךְ לְשַׁכְנְעֵנוּ כָּל כָּךְ עַל הַתְּשׁוּבָה, דְּאָמְנָם אֵין זֶה עִנְיָן שִׂכְלִי, אֲבָל הֲרֵי זֶה "חֹק" שֶׁהוּא לְטוֹבָתֵנוּ וּלְנוֹחִיּוּתֵנוּ, וְלָמָּה, אִם כֵּן, שֶׁלֹּא "נִקְפֹּץ" עַל חֹק זֶה וְנַאֲמִין בּוֹ אַחַר שֶׁבְּחֹק זֶה אָנוּ מְבֻשָּׂרִים עַל פִּרְעוֹן חוֹב עֲוֹנוֹתֵינוּ? אֶלָּא אָמְנָם מַאֲמִינִים אָנוּ בְּמִצְוַת הַתְּשׁוּבָה, אוּלָם יֵשׁ כָּאן פִּתּוּי גָּדוֹל הַמּוֹנְעֵנוּ מִלְּהַאֲמִין בְּעָצְמָתָהּ הָאֲמִתִּית שֶׁל מַתָּנָה טוֹבָה זוֹ, וְכַאֲשֶׁר נְבָאֵר.
כָּתַב הָרַמְבַּ"ם בְּהִלְכוֹת תְּשׁוּבָה פֶּרֶק ז' הֲלָכָה ד':
"וְאַל יְדַמֶּה הַבַּעַל תְּשׁוּבָה שֶׁהוּא מְרֻחָק מִמַּעֲלַת הַצַּדִּיקִים מִפְּנֵי הָעֲווֹנוֹת וְהַחֲטָאוֹת שֶׁעָשָׂה. אֵין הַדָּבָר כֵּן, אֶלָּא אָהוּב וְנֶחְמָד הוּא לִפְנֵי הַבּוֹרֵא כְּאִלּוּ לֹא חָטָא מֵעוֹלָם".
וְעוֹד שָׁם:
"גְּדוֹלָה תְּשׁוּבָה שֶׁמְּקָרֶבֶת אֶת הָאָדָם לַשְּׁכִינָה וְכוּ'. הַתְּשׁוּבָה מְקָרֶבֶת אֶת הָרְחוֹקִים: אֶמֶשׁ הָיוּ זֶה שָׂנאוּי לִפְנֵי הַמָּקוֹם, מְשֻׁקָּץ וּמְרֻחָק וְתוֹעֵבָה - וְהַיּוֹם הוּא אָהוּב וְנֶחְמָד קָרוֹב וְיָדִיד וְכוּ'; אֶמֶשׁ הָיָה זֶה מֻבְדָּל מֵה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל, צוֹעֵק וְאֵינוֹ נַעֲנֶה, וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת וְטוֹרְפִין אוֹתָן בְּפָנָיו וְכוּ' - וְהַיּוֹם הוּא מֻדְבָּק בַּשְּׁכִינָה וְכוּ', צוֹעֵק וְנַעֲנֶה מִיָּד, וְעוֹשֶׂה מִצְווֹת וּמְקַבְּלִין אוֹתָן בְּנַחַת וְשִׂמְחָה".
נִתְבּוֹנֵן בְּדִבְרֵי הָרַמְבַּ"ם הַנַּ"ל, הֵיאַךְ אָדָם שֶׁאֶמֶשׁ הָיָה שָׂנאוּי מְשֻׁקָּץ וְתוֹעֵבָה, וְהִנֵּה בִּין יוֹם נֶהְפַּךְ לְאָהוּב קָרוֹב וְנֶחְמָד וְיָדִיד. וְכִי מַה הִסְפִּיק אוֹתוֹ חוֹטֵא לְתַקֵּן מֵאֶמֶשׁ לְהַיּוֹם? אֲפִלּוּ זְמַן לְתַעֲנִית לֹא הָיָה לוֹ! לֹא יוֹם כִּפּוּר וְלֹא יִסּוּרִים עָבְרוּ עָלָיו! וְאִם כֵּן הֵיאַךְ נֶהְפַּךְ מַצָּבוֹ שֶׁל זֶה תּוֹךְ זְמַן כָּל כָּךְ קָצָר מִשָּׂנאוּי וּמְשֻׁקָּץ לְאָהוּב וְקָרוֹב?
אֶלָּא הוּא הַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר בַּתּוֹרָה, שֶׁהַתְּשׁוּבָה לֹא בַּשָּׁמַיִם וְלֹא מֵעֵבֶר לַיָּם, אֶלָּא בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ. הַבָּעַת חֲרָטָה עַל הֶעָבָר וְקַבָּלָה אֲמִתִּית עַל הֶעָתִיד הוֹפֶכֶת אֶת מְצִיאוּת הָאָדָם לְגַמְרֵי.
וּכְמוֹ כֵן אִיתָא בִּגְמָרָא קִדּוּשִׁין (מט ע"ב): הַמְקַדֵּשׁ אֶת הָאִשָּׁה עַל מְנָת שֶׁהוּא צַדִּיק גָּמוּר אַף שֶׁהוּא רָשָׁע גָּמוּר - מְקֻדֶּשֶׁת, מִסָּפֵק שֶׁמָּא הִרְהֵר תְּשׁוּבָה בְּלִבּוֹ, כְּלוֹמַר שֶׁאָנוּ מְסֻפָּקִים שֶׁמָּא הִרְהֵר תְּשׁוּבָה. מַשְׁמָע שֶׁאִלּוּ בָּרוּר לָנוּ שֶׁהִרְהֵר תְּשׁוּבָה - הֲרֵי שֶׁהִיא בְּוַדַּאי מְקֻדֶּשֶׁת גְּמוּרָה, כִּי בְּוַדַּאי נֶהְפַּךְ לְצַדִּיק גָּמוּר.
לִבְנֵי אָדָם קָשֶׁה מְאֹד לִסְבֹּל לְהָבִין וּלְהַאֲמִין בְּהַנְהָגָה שֶׁכָּזוֹ, שֶׁהֲרֵי בֵּין בְּנֵי אָדָם - אָדָם שֶׁהָיָה מְשֻׁקָּץ וּמְתֹעָב לַחֲבֵרוֹ, וְכִי יָכוֹל לַהֲפֹךְ מַצָּב זֶה בִּן רֶגַע לִהְיוֹת אָהוּב וְקָרוֹב וְנֶחְמָד וְיָדִיד לַחֲבֵרוֹ?! בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא! לְפָחוֹת צָרִיךְ שֶׁיִּקַּח זְמַן מָה עַד שֶׁתִּשְׁתַּכַּח הַצָּרָה שֶׁעָשָׂה עִמּוֹ, וְאַחַר פִּיּוּס וּמַתָּנוֹת - כֻּלֵּי הַאי וְאוּלַי יַחֲזֹר הַמַּצָּב לְאֵיזוֹשֶׁהִי אַהֲבָה מִינִימָלִית. וְהִנֵּה נַנִּיחַ וְנִמְצָא אָדָם חָכָם גָּדוֹל שֶׁהִצְלִיחַ לַהֲפֹךְ שְׁנֵי אֲנָשִׁים מִשּׂוֹנְאִים לְאוֹהֲבִים - מַה יִּקְרֶה לוּ לְמָחָר שׁוּב תִּתְעוֹרֵר שִׂנְאָה בֵּינֵיהֶם? הֲלֹא בְּוַדַּאי יִקְשֶׁה עָלָיו מְאֹד לְהַחֲזִירָם לְשָׁלוֹם, וְכָל שֶׁכֵּן שֶׁיִּקְשֶׁה עָלָיו לַהֲבִיאָם לְמַצָּב שֶׁל קְרוֹבִים וִידִידִים, וּבָרוּר שֶׁכְּכָל שֶׁיִּתְרַבּוּ הַסִּכְסוּכִים בֵּינֵיהֶם - כֵּן יוֹתֵר יִקְשֶׁה - וַאֲפִלּוּ יְהֵא בִּלְתִּי אֶפְשָׁרִי - לַעֲשׂוֹת אֲפִלּוּ שָׁלוֹם קַל בֵּינֵיהֶם.
וְהִנֵּה אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא - בִּין רֶגַע נֶהְפָּךְ הָאָדָם מִשָּׂנאוּי לְאָהוּב.
וְדָבָר זֶה יִתָּכֵן כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם, כְּגוֹן אָדָם שֶׁחָטָא בְּלָשׁוֹן הָרַע, עָוֹן הַשָּׂנאוּי עַל ה' מְאֹד, שֶׁכֵּן עֲוֹן לָשׁוֹן הָרַע שָׁקוּל כְּנֶגֶד עֲבוֹדָה זָרָה שְׁפִיכוּת דָּמִים וְגִלּוּי עֲרָיוֹת, אִם כֵּן מִסְתָּמָא שָׂנאוּי הוּא, וְהִנֵּה שָׁב בִּתְשׁוּבָה, הִתְחָרֵט, עָשָׂה וִדּוּי - נֶהְפָּךְ לְאָהוּב. וְאִם שׁוּב פַּעַם נִכְשַׁל בְּאוֹתוֹ יוֹם בְּאוֹתוֹ עָוֹן שֶׁל לָשׁוֹן הָרַע, הֲרֵי שֶׁשּׁוּב נַעֲשָׂה שָׂנאוּי, וּכְשֶׁשָּׁב נֶהְפַּךְ לְאָהוּב, וְיִתָּכֵן הַדָּבָר כָּךְ כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם.
וּכְמוֹ כֵן הָלַךְ אָדָם בָּרְחוֹב וְהִסְתַּכֵּל בְּמַרְאוֹת אֲסוּרוֹת, שֶׁבָּזֶה נֶחְשָׁב לְשָׂנאוּי - מִיָּד הִתְחָרֵט וְהָפַךְ לְאָהוּב, וְכֵן כַּמָּה פְּעָמִים בְּיוֹם, וְרַק שֶׁתְּהֵא חֲרָטָתוֹ בֶּאֱמֶת. זוֹ סְגֻלָּתָהּ וְעָצְמָתָהּ שֶׁל מַתְּנַת הַתְּשׁוּבָה. זֶהוּ "פָּטֶנְט" שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא שֶׁהִמְצִיא אֶת הַתְּשׁוּבָה נֶגֶד הַחָכְמָה וְנֶגֶד הַנְּבוּאָה.
וְאֵין זֶה בִּכְלַל מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲזַ"ל (רמב"ם הלכות תשובה פ"ד ה"א) "הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה". זֶה מְדַבֵּר בְּאָדָם שֶׁיֵּשׁ בְּכֹחוֹ לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ, וּכְגוֹן שֶׁיִּצְרוֹ לֹא תְּקָפוֹ לְמַצָּב שֶׁאֵין בִּיכָלְתּוֹ לְנַצְּחוֹ, אֶלָּא שֶׁחוֹשֵׁב זֶה הַחוֹטֵא: לְשֵׁם מָה אֶתְאַמֵּץ וְאֶטְרַח לִכְבֹּשׁ אֶת יִצְרִי, הֲלֹא מוֹעִילָה תְּשׁוּבָה... - זֶה שֶׁלֹּא יַסְפִּיקוּ בְּיָדוֹ לָשׁוּב, אַחַר שֶׁלּוֹקֵחַ אֶת מַתְּנַת הַתְּשׁוּבָה וּמִשְׁתַּמֵּשׁ בָּהּ לְהִתְעַצֵּל מִלִּכְבֹּשׁ אֶת יִצְרוֹ. אוּלָם זֶה שֶׁיִּצְרוֹ תּוֹקְפוֹ בְּחָזְקָה לַחֲטֹא וּמְנַסֶּה הוּא לְכָבְשׁוֹ - אַף שֶׁרַבּוּ כִּשְׁלוֹנוֹתָיו חוֹזֵר וְנִשְׁנֶה, אֵינוֹ בִּכְלַל זֶה. וְעוֹד יֵשׁ לָדַעַת, שֶׁגַּם זֶה הָאוֹמֵר אֶחֱטָא וְאָשׁוּב, גַּם הוּא בִּכְלַל הַתְּשׁוּבָה, אֶלָּא שֶׁאֵין לוֹ סִיּוּעַ מִן הַשָּׁמַיִם לָשׁוּב, וְזֶהוּ שֶׁאֵין מַסְפִּיקִין בְּיָדוֹ. אוּלָם אִם יִתְעַקֵּשׁ וְיִתְאַמֵּץ הַרְבֵּה, גַּם לָזֶה יֵשׁ תְּשׁוּבָה.
וְזוֹ חוֹבָתֵנוּ - לְהַאֲמִין וּלְהִתְחַזֵּק כָּל פַּעַם מֵחָדָשׁ וְלֹא לְהֵחָלֵשׁ בְּדַעְתֵּנוּ, כִּי זוֹ כֹּחָהּ וּסְגֻלָּתָהּ שֶׁל מַתָּנָה זוֹ הַנִּקְרֵאת תְּשׁוּבָה, וּמֵחוֹבָתֵנוּ לְהַאֲמִין בְּכֹחָהּ אַף שֶׁאֵין בָּהּ הִגָּיוֹן וְשֵׂכֶל.
מְאֹד קַל לָנוּ לִרְאוֹת אֶת הַ"שָּׂנאוּי וּמְשֻׁקָּץ" בִּשְׁעַת הַחֵטְא, אוּלָם כַּמָּה קָשֶׁה לָנוּ לִרְאוֹת אֶת הַ"קָּרוֹב וְנֶחְמָד וְיָדִיד" מִיָּד לְאַחַר הַתְּשׁוּבָה שֶׁנַּעֲשֵׂית בִּין רֶגַע מַמָּשׁ - בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ.
סִפֵּר הַמַּשְׁגִּיחַ דְּלֵיקְווּד רַבִּי נָתָן מֵאִיר וָאכְטְפוֹיְגֶל זַצַ"ל, בְּשִׂיחָתוֹ קֹדֶם יוֹם הַכִּפּוּרִים, שֶׁהָרַב מִפּוֹנִיבֶז' זַצַ"ל שָׁאַל אֶת מָרָן הֶחָפֵץ חַיִּים קֹדֶם שֶׁנָּסַע לְאַפְרִיקָה, מָה אֶפְשָׁר לִמְסֹר לַיְּהוּדִים שָׁם בִּשְׁמוֹ שֶׁל הֶחָפֵץ חַיִּים? אָמַר לוֹ הֶחָפֵץ חַיִּים: תַּגִּיד לָהֶם שֶׁזֶּה קַל לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה, עוֹשִׂים חֲרָטָה וְקַבָּלָה! אֶלָּא שֶׁהַיֵּצֶר מְפַתֶּה אֶת הָאָדָם שֶׁקָּשֶׁה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה... (ויעויין בספר "לקט רשימות" בענייני אלול וימים נוראים שהאריך שם עוד בענין זה. מובא בספר "מאיר עיני ישראל" ח"ד עמ' 393). וְעוֹד שָׁם בְּשֵׁם רַבִּי שָׁלוֹם שַׁכְנָא זָאהן שְׁלִיטָ"א שֶׁהָיָה אוֹמֵר בְּשֵׁם הֶחָפֵץ חַיִּים: "תְּשׁוּבָה אֵינֶנָּה דֹּב" [תְּשׁוּבָה אִיז נִיט קַיין בֶּער] וְאֵין לְפַחֵד מִמֶּנָּה! חֲרָטָה עַל הֶעָבָר וְקַבָּלָה עַל הֶעָתִיד - אֵלּוּ הֵם עִקְּרֵי הַתְּשׁוּבָה לְעִכּוּבָא, וְכַמְבֹאָר בְּרַבֵּנוּ יוֹנָה בְּ"שַׁעֲרֵי תְשׁוּבָה".
וְאֵין לְהַקְשׁוֹת מִמַּה שֶּׁמָּצִינוּ גַּבֵּי מֹשֶׁה רַבֵּנוּ, דִּלְאַחַר שֶׁסָּרְחוּ יִשְׂרָאֵל שָׁלֹשׁ פְּעָמִים וּבִקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים, רָפוּ יָדָיו מִלְּבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים בַּפַּעַם הָרְבִיעִית שֶׁהָיָה חֵטְא קֹרַח, וְלִכְאוֹרָה מַדּוּעַ, וַהֲלֹא מַתְּנַת הַתְּשׁוּבָה סְגֻלָּתָהּ וְעָצְמָתָהּ לְהָבִיא לְקָרוֹב וְיָדִיד אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים?
אֶלָּא הַיְנוּ דַּוְקָא כְּשֶׁהַשָּׁב עַצְמוֹ שָׁב וּמִתְחָרֵט וּמִתְחַנֵּן עַל נַפְשׁוֹ, אוּלָם כָּאן מֹשֶׁה הוּא שֶׁבִּקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם, וְכֵיוָן שֶׁלֹּא בָּאָה הַתְּשׁוּבָה מֵהֶם עַצְמָם - רָפוּ יָדָיו, וְכַמָּשָׁל שֶׁמֵּבִיא שָׁם רַשִׁ"י, מָשָׁל לְבֶן מֶלֶךְ שֶׁסָּרַח עַל אָבִיו וּפִיֵּס אֲהוּבוֹ שֶׁל מֶלֶךְ אֶת הַמֶּלֶךְ עַל סִרְחוֹן בְּנוֹ פַּעַם שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ, וּכְשֶׁסָּרַח פַּעַם רְבִיעִית נִתְרַשְּׁלוּ יְדֵי הָאוֹהֵב. אָמַר, עַד מָתַי אַטְרִיחַ עַל הַמֶּלֶךְ? שֶׁמָּא לֹא יְקַבֵּל עוֹד מִמֶּנִּי. עַד כָּאן.
וְהַיְנוּ כַּמְבֹאָר, רָפוּ יָדָיו שֶׁל מֹשֶׁה לִהְיוֹתוֹ שְׁלוּחָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל לְפַיֵּס לְהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל עֲווֹנָם, אוּלָם כְּשֶׁהַחוֹטֵא עַצְמוֹ שָׁב מִכָּל לִבּוֹ, בְּוַדַּאי תְּקֻבַּל תְּשׁוּבָתוֹ וַאֲפִלּוּ עַד מֵאָה פְּעָמִים.
וְיֵשׁ כָּאן לִרְאוֹת עַד כַּמָּה עָצְמַת הַתְּשׁוּבָה: אִם הַחוֹטֵא שָׁב מֵעַצְמוֹ - מִתְקַבֶּלֶת תְּשׁוּבָתוֹ אֲפִלּוּ מֵאָה פְּעָמִים בְּאֵיזוֹ מַדְרֵגָה שֶׁהוּא, וְאִם אֵינוֹ שָׁב מֵעַצְמוֹ - גַּם אִם יָבֹא מֹשֶׁה רַבֵּנוּ לְבַקֵּשׁ סְלִיחָה עֲבוּרוֹ, לֹא יוֹעִיל.