חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו
מג. "כי כאשר ייסר איש את בנו ה' אלקיך מיסרך"
אָסוּר לָנוּ לְאַבֵּד אֶת אֱמוּנָתֵנוּ בַּאֲמִינוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא כְּלַפֵּינוּ בְּשׁוּם מַצָּב, וְלוּ הַנִּרְאֶה אַכְזָרִי בְּיוֹתֵר.
בְּאַחַד הַפִּגּוּעִים הַנּוֹרָאִים בִּירוּשָׁלַיִם, בּוֹ נֶהֶרְגוּ בְּצוּרָה זְוָעָתִית כַּמָּה עַשְׂרוֹת יְהוּדִים, נִגַּשׁ אָדָם וּשְׁאָלַנִי: נֶאֱמַר בַּפָּסוּק "וְיָדַעְתָּ עִם לְבָבֶךָ כִּי כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ" (דברים ח, ה), אִם כֵּן, נִצְטַוִּינוּ לְהַאֲמִין שֶׁיִּסּוּרֵינוּ בָּעוֹלָם מֵאֵת הַבּוֹרֵא הִנָּם כְּיַחַס הָאָב הַמְיַסֵּר לִבְנוֹ עַל מְנָת לְהַדְרִיכוֹ בְּדֶרֶךְ הַיָּשָׁר.
וּבְכֵן לִכְאוֹרָה תָּמוּהַּ, מָצִינוּ אָב שֶׁמְּיַסֵּר כָּךְ אֶת בְּנוֹ?! הֲלֹא אָב, לְכָל הַיּוֹתֵר מַכֵּהוּ לִבְנוֹ בְּרַגְלָיו, בְּיָדָיו, וְנַנִּיחַ מַכּוֹת אַף קָשׁוֹת מֵאֵלּוּ, אוּלָם הֵיכָן מָצִינוּ אָב שֶׁמַּכֶּה לִבְנוֹ בְּאֹפֶן שֶׁיְּמִיתֵהוּ עַד שֶׁיָּעוּפוּ אֵבָרָיו אַחַת הֵנָּה וְאַחַת הֵנָּה? הֲלָזֶה יִקָּרֵא "כַּאֲשֶׁר יְיַסֵּר אִישׁ אֶת בְּנוֹ ה' אֱלֹקֶיךָ מְיַסְּרֶךָּ"?! הֲיִמָּצֵא אָב כָּזֶה בָּעוֹלָם שֶׁיְּיַסֵּר בְּאֹפֶן שֶׁכָּזֶה אֶת בָּנָיו?!
וְעַל כָּךְ הֲשִׁיבוֹתִיו:
הַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁלָּנוּ חַלָּשָׁה וּקְצָרָה מֵהִסְתַּכְּלוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא. הַבּוֹרֵא מִסְתַּכֵּל עַל הַטּוֹבָה הַנִּצְחִית שֶׁל הָאָדָם, וּבְעִקָּר בְּחֵלֶק הַנְּשָׁמָה שֶׁלּוֹ כָּאָמוּר, שֶׁהִיא בַּעֲלַת קִיּוּם נִצְחִי לָעַד. עָנְגֵי הַנְּשָׁמָה בְּאִם תִּשְׁמֹר מִצְווֹת ה' אֵינָם בְּמֻשְּׂגֵי הָעֳנָגִים הַמֻּכָּרִים לָנוּ בְּעוֹלָמֵנוּ, וּכְמוֹ כֵן הֶפְסֵדֵי וְעָנְשֵׁי הַנְּשָׁמָה בְּעוֹלַם הַנֶּצַח בְּאִם לֹא תִּשְׁמֹר מִצְווֹת ה' אֵינָם בְּמֻשְּׂגֵי הָעֲנִישָׁה וְהַסֵּבֶל שֶׁל עוֹלָמֵנוּ, אֶלָּא שָׁם הוּא בְּאֹפֶן הַרְבֵּה יוֹתֵר מַכְאִיב, וְכָאָמוּר, גַּם הָעֳנָשִׁים הַקָּשִׁים שֶׁל הַנְּשָׁמָה הֵם לְצֹרֶךְ זִכּוּכָהּ וְתִקּוּנָהּ, וּכְמוֹ שֶׁיְּבֹאַר לְהַלָּן.
וּבְכֵן, כְּשֶׁמַּעֲנִישׁ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא כָּאן לָאָדָם, זֶה בְּהֶתְאֵם לְהִסְתַּכְּלוּתוֹ הָאֲמִתִּית מַה כְּדַאי לָאָדָם בֶּאֱמֶת בְּיַחַס לִשְׂכָרוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא אוֹ בְּיַחַס לְעָנְשׁוֹ שָׁם, וּכְפִי חֶשְׁבּוֹנוֹ בְּהִסְתַּכְּלוּתוֹ הָאֲמִתִּית - כֵּן יִנְהַג עִם הָאָדָם בָּעוֹלָם הַזֶּה, וַעֲדַיִן זֶה בְּרַחֲמִים רַבִּים...
וְזֶה בָּרוּר שֶׁלֹּא מִפְּנֵי שֶׁרְאִיָּתֵנוּ קְצָרָה יִתְחַשֵּׁב הַבּוֹרֵא בִּרְאִיָּתֵנוּ, וּכְמוֹ שֶׁכָּל אֶחָד מֵבִין שֶׁכַּאֲשֶׁר הַבֵּן הַקָּטָן מִתְחַנֵּן וּבוֹכֶה לְאָבִיו שֶׁיִּתֵּן לוֹ כַּמָּה סֻכָּרִיּוֹת, וְהָאַבָּא מְסָרֵב כִּי יוֹדֵעַ שֶׁבֵּן זֶה לֹא יִישַׁן בַּלַּיְלָה מִכְּאֵבֵי שִׁנַּיִם - לֹא יֵחָשֵׁב אָב זֶה לְאַכְזָר אַף שֶׁבְּכִיסוֹ סֻכָּרִיּוֹת לָרֹב. הָאָב הַנָּבוֹן לֹא יָכוֹל לְרַחֵם עַל הַבֵּן מִצַּד הִסְתַּכְּלוּתוֹ שֶׁל הַבֵּן, וְאַף שֶׁהַבֵּן רוֹאֶה אֶת אָבִיו כְּאַכְזָר, חַיָּב הָאָב לִהְיוֹת חָכָם וּלְהִתְגַּבֵּר עַל רִגְשׁוֹתָיו לְטוֹבַת בְּנוֹ. וּכְמוֹ כֵן הֲשַׁיָּךְ לְאָדָם לְהִתְחַנֵּן לָרוֹפֵא שֶׁ"יְּוַתֵּר" לוֹ עַל נִתּוּחַ שֶׁצָּרִיךְ?! הֲלֹא הַנִּתּוּחַ נִצְרָךְ לְהַצָּלַת חַיָּיו! וּמִי כְּמוֹ הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא הַיּוֹדֵעַ אֶת יַחַס עֵרֶךְ הַגּוּף לְעֻמַּת הַנְּשָׁמָה.
וּלְשֵׁם הַמְחָשָׁה;
אַף פַּעַם לֹא שָׁמַעְנוּ אָדָם שֶׁנִּכְנְסוּ גַּנָּבִים לְבֵיתוֹ וְהוֹרִיקוּ אֶת כַּסַּפְתּוֹ שֶׁהֵכִילָה יַהֲלוֹמִים וְכֶסֶף לָרֹב, וְיוֹצֵא הוּא לָרְחוֹב צוֹהֵל וְשָׂמֵחַ, וּכְשֶׁנִּשְׁאַל לְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה - מֵשִׁיב: שָׂמֵחַ אֲנִי שֶׁגָּנְבוּ לִי רַק אֶת הַיַּהֲלוֹמִים וְהַכֶּסֶף, וְאֶת הַכַּסֶּפֶת הִשְׁאִירוּ... הֲלֹא לְשׁוֹטֶה יֵחָשֵׁב!
וּלְעֻמַּת זֹאת, אָדָם שֶׁגָּנְבוּ לוֹ אֶת הַכַּסֶּפֶת בִּלְבַד אוֹ אֶת הָאַרְנָק מִבְּלִי לִטֹּל אֶת הַיַּהֲלוֹמִים וְהַכֶּסֶף שֶׁבְּתוֹכוֹ - בְּוַדַּאי יִשְׂמַח וְיַעֲלֹז.
עָלֵינוּ לִזְכֹּר! הַגּוּף הִנּוֹ "כַּסֶּפֶת" לַנְּשָׁמָה. שִׁשָּׁה מִילְיוֹן יְהוּדִים נֶהֶרְגוּ בַּשּׁוֹאָה. בְּגוּפוֹתֵיהֶם אָכֵן שָׁלְטוּ הַצּוֹרְרִים, יִמַּח שְׁמָם, אוּלָם בְּנִשְׁמָתָם לֹא שָׁלְטוּ. נִשְׁמָתָם עָלְתָה לִשְׁמֵי מְרוֹמִים לְהִתְעַנֵּג בְּנֹעַם ה'.