חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו
כט. הפליא ה' לעשות עמנו שהורשינו לשמוח במפלת שונאינו מה שבדרך כלל אין הקב"ה חפץ בכך
וּבִפְרָט שֶׁנָּתַן הַבּוֹרֵא לְעַם יִשְׂרָאֵל לִרְאוֹת בְּשׂוֹנְאֵיהֶם וְלִשְׂמֹחַ בְּמַפַּלְתָּם, דָּבָר שֶׁאֵין הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בּוֹ, שֶׁהֲרֵי בִּסְדוֹם וַעֲמוֹרָה נֶאֱמַר (בראשית יט, יז): "אַל תַּבִּיט מֵאַחֲרֶיךָ", שֶׁכֵּן נִצְטַוָּה לוֹט שֶׁלֹּא לְהַבִּיט בְּפֻרְעָנוּת הָרְשָׁעִים, וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם: אֵינְךָ כְּדַאי לִרְאוֹת בְּפֻרְעָנוּתָם וְאַתָּה נִצּוֹל. הֲרֵי שֶׁאֵין חֵפֶץ הַבּוֹרֵא שֶׁהַנִּצּוֹלִים "יִרְקְדוּ" עַל דָּמָם שֶׁל הַנֶּעֱנָשִׁים.
וְעוֹד רַבּוֹת מָצִינוּ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָס עַל כְּבוֹדָן שֶׁל רְשָׁעִים, כְּגוֹן גַּבֵּי שׁוֹכֵב עִם בְּהֵמָה - "וְגַם אֶת הַבְּהֵמָה תַּהֲרֹגוּ", כְּדֵי שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה הַחוֹטֵא (סנהדרין מ ע"ב) בְּכָךְ שֶׁתִּשָּׁאֵר בְּהֵמָה זוֹ לְקָלוֹן עָלָיו וְיֹאמְרוּ 'זוֹ הַבְּהֵמָה שֶׁפְּלוֹנִי נֶהֱרַג בִּגְלָלָהּ', וּלְכָךְ מַשְׁמִידִים גַּם אֶת הַבְּהֵמָה.
נִתְבּוֹנֵן, אָדָם זֶה שֶׁעָשָׂה מַעֲשֶׂה מְכֹעָר שֶׁכָּזֶה, מַה יֵּשׁ לָחוּס עַל כְּבוֹדוֹ? אֶלָּא כָּאָמוּר, הַהִסְתַּכְּלוּת שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עָלֵינוּ הוּא כְּאָב עַל בָּנִים, וְאָב שֶׁבְּנוֹ חָטָא, הֲיַחְפֹּץ שֶׁיִּתְבַּזֶּה בְּנוֹ? הֲיַחְפֹּץ שֶׁכָּל בְּנֵי הָעוֹלָם יְרַכְלוּ עָלָיו וִידַבְּרוּ בִּגְנוּתוֹ? בְּוַדַּאי שֶׁלֹּא! כֵּן הַדָּבָר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, צַר לוֹ שֶׁאָדָם זֶה חָטָא, וְדַי לוֹ לַבּוֹרֵא בִּכְאֵב זוֹ שֶׁבְּנוֹ חָטָא וְנֶעֱנַשׁ, אוּלָם בְּשׁוּם אֹפֶן אֵינוֹ מַסְכִּים שֶׁיִּתְבַּזֶּה בְּנוֹ בְּשֶׁל כָּךְ.
וַאֲפִלּוּ עַל בִּלְעָם חָס הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא בַּהֲרִיגַת הָאָתוֹן שֶׁלֹּא יִתְבַּזֶּה בָּהּ, כַּמּוּבָא בַּחֲזַ"ל (במד"ר כ, יב), וְכֵן גַּבֵּי הַתָּלוּי עַל עֵץ שֶׁיֵּשׁ לְקָבְרוֹ וְגַם אֶת הָעֵץ שֶׁנִּתְלָה עָלָיו, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ 'זֶה הָעֵץ שֶׁנִּתְלָה עָלָיו פְּלוֹנִי' וְיִתְבַּזֶּה.
בְּמַכּוֹת מִצְרַיִם לֹא דַּי בָּזֶה שֶׁלֹּא חָס הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל כְּבוֹדָן שֶׁל מִצְרַיִם בְּהִתְעַלְּלוֹ בָּהֶם, שֶׁזֶּהוּ בִּזָּיוֹן לָהֶם בְּעַצְמָם, אֶלָּא עוֹד נָתַן לְיִשְׂרָאֵל רְשׁוּת לִרְאוֹת בְּמַפֶּלֶת שׂוֹנְאֵיהֶם, וְאַדְּרַבָּא - מִצְוָה לְפַרְסֵם בְּאָזְנֵי בָנֵינוּ וּבְנֵי בָנֵינוּ וּלְפָאֵר הַנֵּס בְּפִרְסוּם הַמַּכּוֹת וְהַהַרְחָבָה בָּהֶם, וְכָל הַמַּרְבֶּה לְסַפֵּר בִּיצִיאַת מִצְרַיִם הֲרֵי זֶה מְשֻׁבָּח.
וְהַהַדְגָּשָׁה בְּכָאן בְּעֶצֶם הִיא הַרְבֵּה יוֹתֵר עָצְמָתִית, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁטָּבְעוּ הַמִּצְרִים בַּיָּם, בִּקְשׁוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת לוֹמַר שִׁירָה, אָמַר לָהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא: מַעֲשֵׂי יָדַי טוֹבְעִים בַּיָּם וְאַתֶּם רוֹצִים לוֹמַר שִׁירָה?! (מגילה י ע"ב), וְלֹא נִתְּנָה לָהֶם רְשׁוּת לוֹמַר שִׁירָה, שֶׁכֵּן כָּאָמוּר, חָס הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא עַל מַעֲשֵׂי יָדָיו וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁחָטְאוּ לוֹ, וַאֲפִלּוּ מֵאֻמּוֹת הָעוֹלָם, וּכְמוֹ שֶׁמָּצִינוּ גַּבֵּי הָעִיר נִינְוֵה שֶׁחָס עֲלֵיהֶם הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מִלְּאַבְּדָם. וְאִלּוּ יִשְׂרָאֵל אָמְרוּ שִׁירָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁשָּׁרְתָה עֲלֵיהֶם. וְהַשִּׁירָה תָּכְנָהּ אֵינָהּ אַךְ וְרַק שֶׁבַח וְהוֹדָיָה לַה' שֶׁהִצִּילָם, אֶלָּא בְּתָכְנָהּ מֻנַּחַת שִׁירָה עַל אִבּוּד מַעֲשֵׂה יָדָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא, וְכַנֶּאֱמַר (שמות טו): "סוּס וְרֹכְבוֹ רָמָה בַיָּם... צָלֲלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים...". וְהַיְנוּ כַּמְבֹאָר כָּאן, רָצָה הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא לְבַטֹּאת אַהֲבָתוֹ לְעַמּוֹ שֶׁיּוּכַח אֶצְלָם שֶׁהוּא אוֹהֲבָם, לְכָךְ כִּבְיָכוֹל חָרַג הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא מֵהַנְהָגָתוֹ וְנָתַן שֶׁיִּרְאוּ יִשְׂרָאֵל בְּמַפֶּלֶת שׂוֹנְאֵיהֶם, וְאַף יָשִׁירוּ לוֹ שִׁירָה עַל אִבּוּד מַעֲשֵׂה יָדָיו לְמַעַן יִתְקַדֵּשׁ שְׁמוֹ בְּתוֹכָם לְדוֹרֵי דוֹרוֹת.