חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו
כב. הכל מאהבה
וּבָזֶה מוֹסִיפִים אָנוּ סָעִיף נָחוּץ לִסְעִיפֵי הָאֱמוּנָה הַיְדוּעִים, וְהוּא - לֹא דַּי לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל בְּהַשְׁגָּחָה, הַכֹּל בְּצֶדֶק, הַכֹּל לְטוֹבָה, אֶלָּא אַף הַכֹּל מֵאַהֲבָה!
וּנְבָאֵר. אָדָם נִצְרָךְ לְנִתּוּחַ, מַזְמִין תּוֹר לַנִּתּוּחַ, מַגִּיעַ זְמַן הַנִּתּוּחַ, שׁוֹאֵל הוּא מִי יִהְיֶה הַמְנַתֵּחַ? מְשִׁיבִים לוֹ רוֹפֵא פְּלוֹנִי...! שֶׁאֵין הַחוֹלֶה מַכִּירוֹ וְיוֹדְעוֹ כְּלָל.
נִתְבּוֹנֵן, בְּוַדַּאי שֶׁרוֹפֵא זֶה בָּא לְטוֹבָתוֹ שֶׁל הַחוֹלֶה, לְנַתְּחוֹ וּלְרַפֹּאתוֹ, אוּלָם בַּמָּה עֲדַיִן יְהֵא חֲשָׁשׁוֹ שֶׁל חוֹלֶה זֶה? הַאִם תְּהֵא כָּאן נֶאֱמָנוּת? רַחֲמָנוּת? אִכְפַּתִּיּוּת לְרוֹפֵא זֶה? הֲלֹא זָר אֲנִי לוֹ...
לְעֻמַּת זֹאת נַנִּיחַ שֶׁהַסִּפּוּר יְהֵא שׁוֹנֶה; רוֹפֵא גָּדוֹל הִתְמַחָה בִּרְפוּאָתוֹ לְמַחֲלָה מְסֻיֶּמֶת וְהִנּוֹ "מִסְפָּר אֶחָד" בָּעוֹלָם בִּתְחוּם זֶה, וְהִנֵּה לֹא אַחֵר מֵאֲשֶׁר בְּנוֹ חֲבִיבוֹ הוּא זֶה שֶׁחָלָה בְּאוֹתָהּ מַחֲלָה, וְהַדֶּרֶךְ הַיְחִידָה לְהַצָּלָתוֹ הוּא בְּכָךְ שֶׁאַךְ וְרַק אָבִיו יַעֲסֹק בְּהַצָּלָתוֹ - נִתְבּוֹנֵן הֵיאַךְ נִגָּשׁ בֵּן שֶׁכָּזֶה לַנִּתּוּחַ - הֲלֹא בְּבִטָּחוֹן מָלֵא, שֶׁכֵּן יוֹדֵעַ הוּא שֶׁטִּפּוּלוֹ יֵעָשֶׂה בְּנֶאֱמָנוּת, בְּרַחֲמָנוּת וּבְאַהֲבָה לְלֹא גְּבוּל. בְּטִפּוּל שֶׁכָּזֶה אֵין לַחוֹלֶה שׁוּם חֲשָׁשׁוֹת.
יְדִיעָה זוֹ חֲשׁוּבָה וּנְחוּצָה מְאֹד לְקִיּוּם וּלְבִסּוּס נֶפֶשׁ הָאָדָם, וְהִיא הָאֱמוּנָה שֶׁאֲמִינוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא לֹא זָזָה מֵהָאָדָם לְעוֹלָם, הֵן בְּמַצְּבֵי עֲנִישָׁה שֶׁמִּשְׁתַּמֵּעַ מֵהֶם שֶׁהַבּוֹרֵא הֵסִיר אֱמוּנָתוֹ וְהַבְטָחָתוֹ מֵהָאָדָם, וְהֵן בְּמַצְּבֵי מְעִידָה וְכִשָּׁלוֹן בְּחֵטְא, שֶׁכְּמוֹ כֵן מַצָּב שֶׁכָּזֶה מְחַיֵּב נְזִיפָה וַחֲרוֹן אַף. אָכֵן, הַחוֹטֵא נָזוּף, אוּלָם אֵין זֶה עַל חֶשְׁבּוֹן אֲמִינוּתוֹ וְאַהֲבָתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא לָאָדָם שֶׁאֵינָהּ סָרָה לְעוֹלָם, וּרְצוֹנוֹ שֶׁנַּצְלִיחַ וְנֵצֵא מִמַּצְּבֵי הָעֲנִישָׁה וְהַחֵטְא, וְהַנְהָגָתוֹ עִמָּנוּ בְּמַצָּבִים אֵלּוּ הוּא בְּמַטָּרָה שֶׁנִּנָּצֵל מֵהֶם, וּכְאָב הַמְטַפֵּל בִּבְנוֹ עִם כָּל הָאִכְפַּתִּיּוּת וְהָרָצוֹן לְהַצְלִיחַ.
לֹא דַּי לְהַאֲמִין שֶׁהַכֹּל לְטוֹבָה, וּכְרוֹפֵא הַנּוֹתֵן הוֹרָאוֹת לַחוֹלֶה הַמְטֻפָּל אֶצְלוֹ וְאוֹמֵר לוֹ: שְׁמַע, אֲנִי רוֹצֶה לְטוֹבָתְךָ, תִּרְצֶה - תִּשְׁמַע, לֹא תִּרְצֶה - לֹא תִּשְׁמַע, לִי לֹא לֹא אִכְפַּת... אֵין כֵּן הַדָּבָר אֵצֶל הַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא. אֵצֶל הַבּוֹרֵא, מִלְּבַד שֶׁעוֹשֶׂה מַה שֶּׁעוֹשֶׂה לְטוֹבָתֵנוּ, חָפֵץ הוּא שֶׁיַּצְלִיחַ הַטִּפּוּל. יְדִיעָה זוֹ מַשְׁרָה עַל הָאָדָם בִּטָּחוֹן וְתִקְוָה לְהַצָּלָתוֹ וּלְהַצְלָחָתוֹ, שֶׁכֵּן בְּיָדְעוֹ שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא חָפֵץ בּוֹ, אִכְפַּת לוֹ מִמֶּנּוּ, רוֹצֶה וְעוֹשֶׂה הוּא הַכֹּל לְהַצְלָחָתוֹ - יְקַבֵּל הַכֹּל בְּאַהֲבָה וְיַחֲזִיק מַעֲמָד בְּכָל מַצָּב בְּיָדְעוֹ שֶׁטִּפּוּלוֹ נַעֲשֶׂה מֵאוֹהֵב וְרַחֲמָן.