חי באמונה ב - אהבת עולם אהבתנו
טו. ה' אחד ושמו אחד - הנהגה אחת, רחמים בלבד!
וּמֵעַתָּה תּוּבַן כַּוָּנַת הַגְּמָרָא 'יָצְאָה בַּת קוֹל וְאָמְרָה אַשְׁרֶיךָ רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתְךָ בְּאֶחָד'. וְלִכְאוֹרָה אִם הָיְתָה יוֹצֵאת נִשְׁמָתוֹ קֹדֶם אֲמִירַת "אֶחָד", וּכְגוֹן בַּאֲמִירַת "שְׁמַע יִשְׂרָאֵל" וְכוּ', הָיְתָה מַעֲלָתוֹ פָּחוֹת?! וּמָה הַכַּוָּנָה בְּמַעֲלָה זוֹ שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתוֹ בְּמִלַּת "אֶחָד" דַּוְקָא?
אוּלָם הַכַּוָּנָה כָּאָמוּר, שֶׁיָּצְתָה נִשְׁמָתְךָ בְּהַכָּרָה שֶׁה' אֶחָד וְאֵין בּוֹ שִׁנּוּי, וּכְשֵׁם שֶׁהוּא אֶחָד - כָּךְ הַנְהָגָתוֹ הִיא "אֶחָד" - רַחֲמִים בִּלְבַד, וְאֵין דִּין לְשֵׁם דִּין, וְגַם הַדִּין מַטְּרָתוֹ לְשֵׁם רַחֲמִים - לְהוֹבִיל לְטוֹב, לְחֶסֶד וּלְרַחֲמִים.
וְזוֹהִי כַּוָּנַת הַגְּמָרָא (פסחים נ) שֶׁדּוֹרֶשֶׁת הַפָּסוּק "וְהָיָה ה' לְמֶלֶךְ עַל כָּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד", וּמַקְשָׁה הַגְּמָרָא, מַהוּ "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד"? וְכִי עַתָּה אֵין ה' אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד?! וּמְשִׁיבָה, בַּזְּמַן הַזֶּה אָנוּ מְבָרְכִים עַל הַטּוֹב שֶׁעוֹשֶׂה לָנוּ ה' בִּרְכַּת "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב", וְכַאֲשֶׁר נַעֲשֶׂה עִמָּנוּ גְּזֵרוֹת וּפֻרְעָנֻיּוֹת, מְבָרְכִים בְּרָכָה אַחֶרֶת - בִּרְכַּת "דַּיַּן הָאֱמֶת", וְאִלּוּ לֶעָתִיד לָבֹא, בִּזְמַן הַגְּאֻלָּה, יְבָרְכוּ רַק "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב". וְיֵשׁ לְהָבִין, מָה הַתְּשׁוּבָה בָּזֶה לִשְׁאֵלַת הַגְּמָרָא שֶׁדָּנָה בְּאַחְדוּתוֹ שֶׁל הַבּוֹרֵא.
אוּלָם הַבֵּאוּר הוּא, עַתָּה בִּזְמַן הַגָּלוּת קָשֶׁה לָנוּ לִרְאוֹת שֶׁהַקָּדוֹשׁ-בָּרוּךְ-הוּא "אֶחָד" בְּהַנְהָגָתוֹ וְכֻלּוֹ רַק רַחֲמִים וְשֶׁגַּם הָרָע הוּא בְּעֶצֶם טוֹב, וְלָכֵן מְחַלְּקִים אָנוּ בְּרָכוֹת שׁוֹנוֹת לִשְׁנֵי הַמַּצָּבִים, אוּלָם לֶעָתִיד, כַּאֲשֶׁר תִּתְגַּלֶּה בַּאֲמִתּוּת הַנְהָגַת ה' וְתִרְבֶּה הַדַּעַת, וְכַנֶּאֱמַר (ישעיה יא, ט): "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'", יְבָרְכוּ בְּרָכָה אַחַת - "הַטּוֹב וְהַמֵּטִיב" בִּלְבַד, שֶׁכֵּן תִּוָּדַע אַחְדוּתוֹ - "בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה ה' אֶחָד". "בַּיּוֹם הַהוּא" - לְעֵת הַגְּאֻלָּה יִוָּדַע שֶׁאֵין שְׁתֵּי הַנְהָגוֹת, אֶלָּא הַנְהָגָה אַחַת שֶׁהִיא רַחֲמִים בִּלְבַד וְגַם הַדִּין הוּא בְּעֶצֶם טוֹב. עַתָּה בַּגָּלוּת חָסֵר לָנוּ בִּידִיעַת אַחְדוּתוֹ, שֶׁכֵּן נִרְאֶה לָנוּ שֶׁקַּיָּמוֹת אֶצְלוֹ שְׁתֵּי הַנְהָגוֹת, וּבְעֶצֶם הָאֱמֶת - שֶׁכְּשֵׁם שֶׁהוּא אֶחָד כֵּן הַנְהָגָתוֹ אַחַת - רַחֲמִים בִּלְבַד, וְזֶה מַה שֶּׁיִּתְגַּלֶּה לֶעָתִיד.